המדען הראשי אבי חסון: "כחברה, עלינו לדחוף לשילוב הקהל החרדי בענף ההיי-טק"

ההיי-טק החרדי נמצא בנסיקה ויש לו עוד פוטנציאל רב – זה המסר שעלה מאירוע מיוחד שהתקיים אמש (ד') במרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft) בהרצליה, במסגרתו הציגו יזמים חרדים חברות סטארט-אפ ופיתוחים שונים, במטרה לגייס כספים ממשקיעים פוטנציאליים ומקרנות הון-סיכון. "הייתי יזם חרדי וראיתי כמה אני זר ומוזר ושאין לי סיכוי להיות חלק מהאקו-סיסטם. השינוי חל ברגע שפגשתי את ד"ר יוסי ורדי, שהתפלא לשמוע שיש סטארט-אפיסטים חרדים. אם עד היום התרגלנו לראות אנשי QA ומתכנתים חרדים, מסתבר שיש גם כאלה שהיה להם רעיון והפכו אותו לסטארט-אפ", אמר משה פרידמן, יזם פרויקט קמא-טק – מיזם לשילוב חרדים בהיי-טק.

בין הפיתוחים של החברות המשתתפות ניתן למצוא מערכת שמאפשרת לכל גולש ליצור קשר עם בעל האתר ומכשיר שכולל יכולות של דיסק און קי, אפשרות הקלטה ויכולת להעביר קבצים גדולים אופליין. האירוע כלל גם תחרות בה זכה בעשרת אלפים דולר היזם אביגדור רבינוביץ', שמקשר בין מחפשי עבודה חרדים למעסיקים באמצעות פייסבוק (Facebook).

ד"ר ורדי הוא הרוח החיה מאחורי המיזם. לדבריו, "הדור שלי קיבל מדינה עם ערכים טובים יותר מאלה שהנחיל לילדיו. מתישהו ב-30 השנים האחרונות איבדנו את הסולידריות. כדי להצליח, חברת היי-טק חייבת סולידריות בין עובדיה הישראליים. זה סוד ההצלחה שלנו ולצורך כך יש לשלב גם עובדים חרדים". זיקה אבצוק, מנהלת פיתוח עסקי בסיסקו (Cisco) ישראל וחברה בקמא-טק, ציינה כי "במיזם שותפים נציגים של הממשלה, חברות היי-טק בינלאומיות והפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA), וכעת אני מבקשת לצרף אליו גם את אנשי קרנות הון-הסיכון".

בהמשך דיבר המדען הראשי במשרד הכלכלה, ד"ר אבי חסון. "נדרש מאיתנו, כחברה, מאמץ אקטיבי כדי להכניס את הקהילות החרדיות להיי-טק", אמר. "צריך לשפר את ההשכלה הפורמלית והלא פורמלית אצלם". עם זאת, הוא ציין כי "יש לנו הרבה סיבות להיות מעודדים, הניצנים למאמצים שכבר ביצענו בתחום נבטו. כפי שאומר שר הכלכלה, נפתלי בנט, צריך לשלב כלכלה עם נשמה".

יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל, אמר כי "חשוב לנו להעסיק יותר חרדים. הדו"ח של ה-OECD שסוקר את ההשכלה הגבוהה מראה שישראל נמצאת בירידה. יש צניחה במספר הבוגרים של הפקולטות ש-'מגדלות' עובדים לתעשיית ההיי-טק – מ-4,400 בוגרים ב-2001 ל-2,900 ב-2011. אני משמש גם כיו"ר פורום מרכזי הפיתוח בישראל ורואה שבו בזמן, מספר המשרות בחברות הבינלאומיות וב-5,000 הסטארט-אפים רק גדל. אנחנו חייבים כוח אדם עבור המרכזים וחברות הסטארט-אפ, והחרדים חייבים להיות חלק מזה".

לדברי בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל, "יש לנו מחויבות לישראל וההשקעה במענטק, מיזם לשילוב ערבים ישראליים בהיי-טק, וכעת גם בקמא-טק. כפי שהצלחנו להכפיל בתוך שלוש שנים את מספר הערבים בהיי-טק מ-800 ל-1,600, כך אנחנו רוצים לעשות גם במגזר החרדי". לדבריו, "שיעור ההשתתפות בתעסוקה בישראל הוא 56% – נמוך ממדינות אחרות בעולם, שם השיעור מגיע ל-66%.  זו הסיבה שסיסקו נמצאת במיזם הזה ורואה בכך חלק מהתוכנית האסטרטגית שלה".

"בעולם של היום, שבו טכנולוגיות נהרסות ונבנות כל הזמן, אין ביטחון תעסוקתי וכל אחד צריך להיות יזם סטארט-אפ", אמר חמי פרס, שותף בקרן פיטנגו. "כדי שנמשיך להיות מדינת סטארט-אפ עלינו לדאוג שתשתלבנה בתעשייה כל האוכלוסיות האפשריות: ערבים, חרדים, נשים, צעירים – גם תלמידים בעלי רעיונות לסטארט-אפים – ומבוגרים". למרות הצלחת קרן שפתחה פיטנגו למגזר הערבי הוא לא סבור שיש צורך בקרן מיוחדת לחרדים, אלא הם יכולים להשתלב במסגרות הרגילות. עם זאת, הוא אמר שבמקרה שהממשלה תוציא מכרז לקרן כזו, פיטנגו תיגש אליו.

עוד דיבר באירוע אורי לוונטר-רוברטס, מנכ"ל המשרד הישראלי של הפדרציה היהודית של ניו-יורק, שתרמה כספים לקמא-טק. הוא אמר כי "הדיון על שילוב חרדים בהיי-טק קריטי למדינת ישראל אבל גם העם היהודי בתפוצות צופה בו, מאחר שישראל הפכה עבור חלק מהיהודים לגורם מפצל במקום להיות גורם מאחד. אנחנו עוזרים לשלב בהיי-טק ערבים, יוצאי אתיופיה, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות וכעת גם חרדים, משום שהתעשייה לא מבדילה בין מוצא אתני, רקע וצבע". הוא ציין כי "הפדרציה מעורבת בשילוב החרדים לא רק בגלל הצורך הכלכלי, אלא גם מתוך רצון לשינוי חברתי ומתוך שאיפה לראות חרדים משתלבים בחברה הישראלית ממקום של כבוד ולא מקום של כפייה".

הסטארט-אפים והפיתוחים
במהלך האירוע הציגה שרי רוט, מנכ"לית Callme, מערכת מבוססת ענן המאפשרת לכל גולש ליצור קשר עם בעלי האתר באמצעי תקשורת רבים: צ'ט, שיחת קול, שיחת וידיאו ועוד, בלי צורך בידע בתכנות.

יצחק קרומבי, יזם ומנכ"ל iSale, הציג מערכת לתכנון מכירות המנתחת את הלקוחות ומציעה לאיש המכירות בשטח מידע עליהם, בדיוק כמו שאמזון (Amazon) מציעה מידע על מוצרים לרוכשים.

שמחה מרגליות הציג את מערכת Linguistic agents, שמאפשרת תקשורת בשפה טבעית עם מחשבים, טלפונים ועוד, כמו גם להוציא את המרב ממנועי החיפוש בשאילתות מדויקות יותר, בזכות הבנת ההקשרים של המשפט.

ישראל הרשלר, מנכ"ל MVBDISK, חשף בפני הנוכחים את המכשיר שפיתחה החברה, שמשלב תכונות של דיסק און קי, מכשיר הקלטה ויכולת העברת קבצים גדולים שלא דרך האינטרנט לצורך אבטחתם.

יהודה הרשלר הציג את HUMENY, מערכת שמאפשרת לגולשים בדף כלשהו באינטנרט לשוחח ביניהם, כאשר כל אחד מהם מדורג על פי הידע שלו בנושא בו עוסק הדף. כדוגמה הוא הביא ערך בוויקיפדיה (Wikipedia) על מחלה נדירה.

תמי פופקו הציגה את iRideShare – יישום המיועד לתיאום נסיעות ליעד משותף בין חברים באותה קבוצה, בין אם מדובר באירועים חד פעמיים או בנסיעות קבועות, למשל לאוניברסיטה או לעבודה. מודל ההכנסות של החברה הוא מפרימיום שישלמו מארגני האירועים.

חיים אייזנשטאט הציג את Profit Button – אפליקציה לביצוע סקרים באמצעות מכשירים סלולריים.

אריאל קליקשטיין ויוני לוקסנברג חשפו את POJO – פלטפורמה לפיתוח אתרי אינטרנט בלי ידע בתכנות ובגרפיקה.

אברהם אורבך הציג את Webbing – מעין רשת חברתית של אנשים המתעניינים בנושא משותף.