- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

המציאות הרבודה בשירות הפסיכיאטריה – לטוב ולרע

"העולם הווירטואלי נותן חוויה אמיתית וכשמדברים על בריאות נפש נשאלת השאלה איך אנו, על ידי המציאות הזו בה אדם מוטמע בעולם אחר, יכולים להשפיע ולעזור לאנשים בכל מיני בעיות. כמו כן עולה שאלת ההעברה- אם לקחתי אדם במציאות וירטואלית אחת ולימדתי אותו משהו – האם הוא יוכל להעביר זאת לעולם אחר? התשובה כי שכנראה שכן, מחקרים תומכים בכך", כך אמר ד"ר דורון תודר, מנהל בריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים,

ד"ר תודר אמר את הדברים בכנס dHealth2018. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך השבוע באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן [1], בכירי מערכת הבריאות בישראל ואנשי מקצוע מתחום הבריאות הדיגיטלית ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי ד"ר תודר, "בפסיכיאטריה משתמשים במציאות רבודה בטיפול בפוביות, פוסט טראומה וכדומה. פוביה היא תופעה שכיחה בקרב 10% מהאוכלוסייה. מדובר בפחד מוגזם מדבר מסויים. עניין שיכול להיות טיפשי והאדם מודע לכך, כמו למשל פחד מטיסה, גובה של כיסא או מעלית. יש מאות סוגי פוביות והרבה פעמים ניתן להשתמש במציאות רבודה לטפל בזה".

"הטיפול בכל הפוביות מבוסס על חשיפה- אחרי שמתרגלים, עוברים הלאה. לדוגמה אישה שחוששת מכלבים. נדמיין שיש לידה כלב ולאט לאט זה לא יפריע לה. בהמשך ניתן לה כלב צעצוע, וכך נתקדם בהדרגה עד שבסוף בתהליך המטופל יוכל להתמודד עם הכלב במציאות", הוא הוסיף.

"דוגמה נוספת היא בעיה שנוטים להתעלם ממנה – חרדה חברתית. זו סיטואציה מצויינת למציאות רבודה כי על מנת לתרגל צריך הרבה אנשים. בעולם הווירטואלי ניתן להתאים את הסיטואציה כך שהאדם נמצא מול קבוצה קטנה או גדולה, הקהל שיושב בחדר יכול להיות נחמד או לא, לדבר בינו לבין עצמו או לא, לשאול שאלות בהרמת יד או לא. הכל באופן מותאם לצורך. באופן דומה ניתן ליצור סיטואציה של מעלית לטיפול בפחד ממעליות", אמר עוד ד"ר תודר.

דוגמה נוספת אחרת שהציג לשימוש במציאות רבודה היא טיפול בהפרעות אכילה ואנורקסיה. "בחורה אנורקסית שעומדת מול מראה רואה בעיניה היפופוטם בעוד הסביבה רואה שלד. היו שניסו להשתמש במציאות הרבודה על מנת להראות לחולה שהתפיסה שלה את עצמה היא שגויה".

גם במקרה של אבל פתולוגי, הוא הוסיף, ניתן להיעזר במציאות רבודה. "אדם שנפטר יכול להותיר אחריו במשפחה חור גדול. יש אנשים שלא מתאוששים מזה, חלקם לא מתפקדים לאחר מכן. אחת הדרכים בפסיכיאטריה להתמודד עם זה היא להיעזר במציאות הרבודה וליצור הליכי פרידה מהאדם, כמו לכתב לו כמה הוא חסר וכדומה. עם זאת נשאלת השאלה מה קורה אם אקח תמונה של האדם המת ובאמצעות טכנולוגיה ניתן יהיה לשוחח עם המת. כך, פתאום, בעולם הווירטואלי, יש את הדמות שחסרה".

"האם אנשים לא ילכו לאיבוד בעולם הזה? אולי זה טיפולי ואולי זו סכנה גדולה. התשובה היה במחקר", סיכם ד"ר תודר.

ברוך שדמי, מנהל מערכות המידע בבית החולים השיקומי הגריאטרי פלימן. צילום: ניב קנטור

ברוך שדמי, מנהל מערכות המידע בבית החולים השיקומי הגריאטרי פלימן. צילום: ניב קנטור

אפשרות לחוות מה עובר על החולה הדמנטי

לדברי ברוך שדמי, מנהל מערכות המידע בבית החולים השיקומי הגריאטרי פלימן, "אחד האתגרים כיום בעולם כולו הוא להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. זה רק ילך ויגבר. דמנציה היא אחת המחלות השכיחות בהקשר זה בתחום השיקום. מדובר בהיחלשות הזיכרון. זו בעיה פיזית ומחשבתית שמובילה לסיכון גדול כמו למשל לנפילות. מעבר לכך, קשה לזהות את המחלה, היא לא הפיכה ואין לה טיפול כיום. זו מחלה כרונית. בישראל כיום 20% מהקשישים סובלים מדמנציה ברמות שונות".

לדבריו, "מלבד החולה, ההשפעה היא גם על המטפל, לרוב בני משפחה. רוב חולי הדמנציה לא יוכלו לתפקד בכוחות עצמם וזקוקים לסיוע. ישנם קשיים פסיכולוגיים של המטפל בבית או בבית החולים בהתמודדות, חוסר הבנה של המטופל,קושי להסתגל לאורח חיים חדש ועוד. קיימת גם הכחשה והדחקה של המחלה".

שדמי הוסיף כי "ניסינו במהלך השנה לראות איך ניתן לסייע למטפלים ובני משפחה של החולים בדמנציה ולהעביר להם ידע שיוכל לסייע להם בכך. כך הגענו לשימוש באפליקציה המשלבת מציאות רבודה שהקימה חברה בריטית. האפליקציה מציגה סרטוני תלת מימד אשר נותנים לצופה אפשרות לחוות מה עובר על החולה הדמנטי".

במהלך האירוע הקרין שדמי סרטון ובו הצופה רואה את סביבתו כאילו הוא עצמו החולה וממבט עינו. לדוגמה, החולה רואה שלולית וחושבת שמדובר בבור ענק ומגיבה בהתאם.

"זה מאפשר להתחבר לחולה, מכניס אמפתיה  ומעביר את החוויה של החולה. מאפשר להנגיש לצוות ולמטפל מה עובר על המטופל", סיכם.