- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

איך תשפיע החלטת נאסד"ק לגוון דירקטוריונים על השוק הישראלי?

הסקטור העסקי המערבי נשלט על ידי גברים, שמשתייכים למה שקרוי WASP – לבנים אנגלו-סקסים ופרוטסטנטים, אך בעתיד הוא אמור לעבור שינוי דרמטי, שכן ב-6 באוגוסט השנה אישרה הנהלת נאסד"ק תקנה, המחייבת חברות הרשומות בנאסד"ק לכלול בדירקטוריונים  נשים, מיעוטים, עובדים מבוגרים, להט"בים ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות.

לתקנה של נאסד"ק צפויות להיות השלכות על הסקטור העסקי הישראלי, ובמיוחד על חברות ההיי-טק, שכן חברות אלו נוהגות להנפיק בבורסות של ניו יורק – נאסד"ק והבורסה הניו יורקית NYSC, ומאחר שעל פי ההערכות גם הבורסה של ניו יורק כנראה תאמץ תקנות דומות, המגזר העסקי הישראלי יידרש להתאים את עצמו לתקנות אלו.

שרון ויטקובסקי טביב, שותפה וראשת חטיבת ממשל תאגידי בפירמת הייעוץ העסקי וראיית חשבון BDO ישראל, מסבירה את הסיבות שהניעו את בורסת נאסד"ק לקבל את ההחלטות שקיבלה ואת ההשלכות שיהיו להחלטות אלו על ישראל.

"אני רואה בצעד הזה צעד משמעותי ושינוי חיובי. מחקרים מראים, שחברות מגוונות הן בעלות פוטנציאל גבוה יותר להצלחה. הסקטור שעליו תחול ההשפעה הגדולה ביותר בארץ הוא ההיי-טק הישראלי, ואני מאמינה שההחלטה תוביל לקידום שוויון הזדמנויות, בעיקר אם היוזמה תחלחל גם מטה לבניית הנהלות מגוונות גם בחברות מסקטורים אחרים.

"להחלטות שהתקבלו על ידי נאסד"ק יהיו השלכות על הסקטור העסקי המקומי ובעיקר על חברות ההי טק שנוהגות לגייס כסף בניו יורק. אך לפני שאתייחס להשלכות על ישראל, אתייחס לסיבות שהביאו להחלטה של נאסד"ק, שלא נולדה יש מאין, אלא התקבלה בהמשך לתהליך ארוך.

"ההחלטה של נאסד"ק לגוון את הדירקטוריונים של החברות באה בעקבות החלטות דומות שהתקבלו בבורסות של מדינות סקנדינביות ובאירופה, אשר הוכחו כיעילות לשיפור המגוון בקרב חברי הדירקטוריון של חברות ציבוריות, ועל בסיס ההנחה שדירקטוריון מגוון ייצג נאמנה את הרכב בעלי המניות.

"זאת ועוד, בארה"ב עצמה ארגונים שונים הציגו מחקרים, שהראו שתוצאות ההנפקה של חברות עם דירקטוריון מגוון היו טובות באופן משמעותי, ובהתאם – קיבלו החלטות אופרטיביות בנושא. כך, למשל, חברת ההשקעות בלאקרוק דחפה את החברות שהיא מנהלת למנות יותר נשים כדירקטוריות, ובנק ההשקעות גולדמן זאקס הודיע, כי יחתום על הנפקות של חברות בתל אביב ובאירופה אלא אם בדירקטוריונים שלהן יש לפחות חבר/חברה 'מגוונים'.

"בנוסף, על פי מחקר שפורסם ביוני האחרון, חברות בארה"ב הגדילו משמעותית את כמות הדירקטורים המגוונים, כך שהשנה כ-75% מהדירקטורים העצמאיים היו נשים או מהמיעוט האתני או הגזעי, לעומת 60% בשנה שעברה, ו-31% לפני כעשור. בחיתוך מגדרי בלבד, עלה אחוז הנשים בדירקטוריונים של חברות במדד ה-S&P 500 מ-16% נשים בשנת 2008 ל-46% בשנת 2019".

הסוגיה של  נשים פשוטה יחסית לישראל, אך מה ההשלכות על ישראל לגבי מיעוטים ולהט"בים? והאם התקנות של נאסד"ק קובעות יחס מספרי לגבי מיעוטים ולהט"בים? בכלל, האם ניתנה מסגרת זמן לחברות שכבר רשומות בבורסה לשנות את הרכב הדירקטוריונים שלהן?

"התקנה של נאסד"ק קובעת, שחברות תידרשנה למנות לפחות שני דירקטורים "מגוונים", האחת דירקטורית אישה, והשני דירקטור המשתייך למיעוט, בהתאם למוגדר בתקנת הנאסד"ק, או משתייך לקהילת הלהט"ב. במידה וחברה לא תעמוד בהנחיות אלו, היא תידרש לפרט את הסיבות לאי העמידה. לחברות שכבר נסחרות ניתן פרק זמן של שנה, עד אוגוסט 2022, להתאמת ההרכב".

מה לגבי ההשלכות על ישראל?

"להחלטה של נאסד"ק יהיו השלכות בטווח הקצר על חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק ובטווח הבינוני סביר שישפיעו על חברות ישראליות נוספות באימוץ מדיניות של גיוון בדירקטוריון.

"לעניין שילוב נשים בדירקטוריון בחברות ממשלתיות, בשנת 2007 התקבלה החלטת ממשלה לחייב חברות ממשלתיות שהרכב הדירקטוריון יכלול לפחות 50% נשים. נכון לשנת 2019 – כ-40% מהרכב הדירקטוריונים של חברות ממשלתיות מאיישות נשים. לגבי החברות הציבוריות, תיקון 16 לחוק החברות קבע חובה למנות אישה אחת כדירקטורית חיצונית בדירקטוריון החברה, אולם כמובן שזהו רף מינימלי שאינו מספק".

לגבי נשים לא צפויות להיות בעיות, אך מה לגבי מיעוטים ולהט"בים?

"אני משוכנעת שחברות יצליחו למצוא מועמדים ראויים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית לכהן בדירקטוריונים. חברות רבות כבר החלו בגיוון העובדים מכל קבוצות האוכלוסייה ויוצאות מכך נשכרות".