- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

חיזוק ההיי-טק הוא החיסון השלישי למשק

השבוע אירעו שני אירועים משמעותיים: בתחילתו אישרה הממשלה את תקציב המדינה, בפעם הראשונה מזה שלוש שנים, ואתמול (ד') התכנס קבינט הקורונה והחליט להחמיר את ההגבלות, עקב העלייה בהיקף התחלואה. זאת, עד כדי כך שהחששות הם שאנחנו הולכים לסגר נוסף – בתקופת החגים או אולי אפילו קודם, בחלק השני של אוגוסט, לפי הערכות שונות. אלא שסגר הפעם לא יהיה דומה לקודמיו, ותחומים רבים במשק, שרק עכשיו החלו להתאושש, יקרסו סופית.

בתוך כל זה פועלת תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמהווה מנוע הצמיחה להתאוששות המשק מהמשבר החמור שאליו נקלעה המדינה בגלל הקורונה. אלא שתנאי הכניסה של הענף למשבר נוסף שונים מאשר בתחילת 2020, עם פרוץ הקורונה: אז הוא נכנס כשעל גבו הישגי 2019, שהייתה אחת השנים המצוינות מבחינת גיוסים, השקעות ויצוא – מה שיצר לא מעט רזרבות כספיות אצל לא מעט מהחברות.

השפעות המשבר על התעשיות היצרניות

אמנם, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לגל גיוסים והנפקות שלא ידענו כמותו, ולמספר הולך וגדל של חברות ישראליות שמצטרפות למועדון החד קרן, אבל מדובר בבועה – או בחצי בועה [1], כפי שהגדיר טל סלובודקין, שותף-מנהל בסטייג' וואן, בראיון לאנשים ומחשבים, שפרסם השבוע יניב הלפרין.

אלא שכאשר מדברים על השפעות המשבר וסגר אפשרי כעת, בתקווה שלא יהיה אחד כזה, צריך להסתכל על התעשייה היצרנית, על אנשי הצווארון הכחול. זו תעשייה שאחראית ל-45% מהיצוא הישראלי, והיא כוללת בתוכה את המפעלים של חברות היי-טק רבות – ישראליות ורב לאומיות. החברות האלה מעסיקות את מרבית 300 אלף המועסקים בענף ההיי-טק והאקו-סיסטם שלהן מגיע למאות אלפי עובדים ולעסקים רבים במדינה.

המשבר והסגרים הקודמים החריפו כמה בעיות שהיו לתעשייה הזאת עוד לפני שהוא התחיל. אחת המרכזיות שבהן היא המחסור בכוח אדם בהיי-טק. משבר הקורונה גרם למחשבה שחלק ניכר מהעובדים הרבים שהוצאו לחל"ת או פוטרו יוכלו להיות מוסבים לעבודה בהיי-טק, ובכך לצמצמם את המחסור. ברם, מדובר היה באשליה והחזון הזה לא התגשם, למרות השקעה לא קטנה של הממשלה בתוכניות הכשרה ותמריצים למעסיקים. הכיתות לא התמלאו והמחסור נותר כמעט בעינו.

כדי לצמצם את המחסור, על המעסיקים לעשות צעדים, כגון הרחבת מנגנוני הקליטה של אוכלוסיות שכעת מודרות מהענף, בהן ערבים, חרדים ונשים. לצד זאת, הציפייה היא שהממשלה החדשה, שחרטה על דגלה את הגדלת כוח האדם בהיי-טק ל-15% מהמשק, תנקוט בשורה של צעדים – לטווחים הקרוב והרחוק. לשם כך היא צריכה קודם כל להכריז על קידום החדשנות וההיי-טק כעל משימה לאומית ולא כסיוע פה ושם.

בעיית המחסור באה לידי ביטוי גם כשהיא פוגשת באחת מהשפעות הקורונה על המשק – הגידול המואץ בתהליכים הדיגיטליים, שההיי-טק מייצר. אלא שבגלל המחסור, לא אחת החברות לא מסוגלות לספק את הפתרונות הקיימים ויש פגיעה במשק, גם אם היא עקיפה. כניסה לסגר נוסף כאשר הכמות של ארגונים שעברו תהליכי דיגיטציה אינה מספקת עלולה להחמיר את המשבר.

בעיית שער הדולר מול השקל ליצוא

הבעיה השנייה, שעליה מתריעים התעשיינים כבר כמה שנים, אבל בזמן הקורונה היא החריפה, היא שער הדולר מול השקל ליצוא. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, התריע אתמול כי "חוסר הוודאות לגבי פעילות המשק בגל הקורונה הנוכחי, בשילוב שער הדולר, עלולים לדרדר שוב את המשק הישראלי".

ההיי-טק עובד בעיקר לייצוא, ופערי השערים מקשים על היצואנים להתמודד בשווקים תחרותיים ברחבי העולם – דבר שמצמצם מאוד את המרווחים שלהם. אולם, עקב התחרות, חברות ישראליות, גם אם הן מובילות בתחומן, לא יכולות להעלות מחירים. התחרות העולמית היא אינטנסיבית וישראל עלולה למצוא את עצמה בבעיה קשה אם לא יינקטו הצעדים הנדרשים.

על המדינה לסייע בפתרון בעיית הדולר מול השקל. צילם אילוסטרציה: BigStock

על המדינה לסייע בפתרון בעיית הדולר מול השקל. צילם אילוסטרציה: BigStock

יש לציין שכמו בפעמים הקודמות, ראשי התעשיינים מדגישים שהם לא מבקשים כסף ישירות למפעלים שלהם, אלא שהממשלה תפעיל כלים מוניטריים קיימים, כמו ריבית שלילית.

אלה הן רק שתיים מהבעיות שבפניהן ניצבת כיום תעשיית ההיי-טק. הנתונים של חברות רבות מצוינים, בוודאי יותר מאשר בשנה שעברה, ופערי השכר לטובת ההיי-טק אל מול המגזרים האחרים הולכים וגדלים. אלא שראשי התעשייה מזהירים, ובצדק, שהחגיגה הזו עלולה להסתיים, ושיש סיכוי גבוה יותר שזה יקרה אם המדינה לא תעשה את הצעדים הנדרשים. הכוונה היא לא רק לצעדים בתחום הדולר מול השקל, אלא גם בהפניית משאבים לקידום תחומים כגון בינה מלאכותית, שילבו של מדעי החיים עם בריאות ועוד עולמות שבהם מדינות אחרות עוקפות אותנו.

השורה התחתונה: החיסונים, לרבות החיסון השלישי, הם אלה שיכולים למנוע עוד סגר. הממשלה צריכה להתייחס לתעשיית החדשנות וההיי-טק כחיסון השלישי, שימנע פגיעה נוספת במשק וחלילה אי החזקת מעמד של עסקים ותעשיות שלמות.