- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

טיוטת חוק ההסדרים: הדיגיטל בעדיפות; המבחן יהיה בביצוע

טיוטת חוק ההסדרים [1], שפורסמה בסוף השבוע לעיון הציבור, כוללת מספר נכבד של פרקים שעוסקים בממשל דיגיטלי, בהתייעלות המשרדים באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית וכמובן – מכרז הענן נימבוס, שבעזרתו תאיץ הממשלה את המעבר שלה לעידן החדש.
זו הפעם הראשונה (לפחות מאז תקציב 2015) שנושאי תקשוב מקבלים ביטוי משמעותי בחוק ההסדרים. ב-270 העמודים של טיוטת הצעת החוק יש שישה פרקים מפורטים שעוסקים בהיבטי הדיגיטל. הרציונל שמוביל את הממשלה הוא שאותם כלים ומערכות IT הם הבסיס לסיכוי כלשהו להפוך את מדינת ישראל לדיגיטלית.

מעניין במיוחד הפרק על הענן. הוא כולל החלטות שהממשלה תתבקש להחליט והצעות חוק ממשלתיות שאמורות להיות מונחות על שולחן הכנסת. מדובר בהמשך להחלטות ממשלה קיימות, שחלקן מדברות עקרונות על חשיבות המעבר של משרדי הממשלה לענן הציבורי וחלקן עוסקות במכרז נימבוס. עתה, כאשר תוצאות המכרז פורסמו [2] והזוכות כבר החלו בביצוע הפרויקטים למימוש הזכייה שלהן, כגון בניית חוות שרתים וגיוס כוח האדם, מגיע חלק לא פחות מורכב בו: הכנת המשרדים להגירת מערכות המידע לסביבה עננית. אין כאן תורה מגובשת, ויהיה צורך לגבש אסטרטגיה, לגזור ממנה מדיניות ולהוריד אותה למשרדים, לביצוע.

גם כאן, המנמ"רים הם אלה שיהיו בחזית: הם יציגו כל אחד מהם למשרד שלו את הדרך, על פי זה יזכו לנתח מהתקציב שהוקצב לפרויקט הענק הזה – 210 מיליון שקלים – וינהלו את הפרויקט. הצעת המחליטים בנושא, שנכללת בטיוטת חוק ההסדרים, מתנה את קבלת התקציב בכך שהמשרדים יוכיחו החזר השקעה (ROI) ברור במעבר לענן. על פי התפיסה שמאחורי הצעת החוק, משרד שלא יצליח להוכיח זאת – מוטב שלא יעבור. וגם, יש פה יישום של הכלל שלפיו אין ארוחות חינם: משרד שיקבל תקציב – בעתיד הוא ייגרע מהפעילות העתידית שלו. דבר זה ייאלץ את המנכ"לים להתאמץ יותר כדי להתייעל.

הגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב למשרדי הממשלה

חידוש מעניין בהצעת החוק, שרק ימים יגידו אם יצליח, הוא הידוק הקשר והגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב הממשלתי, שהיא הגוף שמתווה את התפיסה הטכנולוגית של הממשלה, למשרדים. מעתה כל משרד שירצה לפתח משהו מעל סכום של 10 מיליון שקלים יהיה חייב באישור ראש הרשות. בכך תיפתר לקונה חמורה בחוק שהביא להקמת הרשות ולמעשה כבל את ידיה, מאחר שהוא לא מחייב את המשרדים לשתף אתה פעולה, רק להתייעץ אתה. כעת, המשרדים יצטרכו לקבל את הכרעת הרשות, וכל מי שמכיר את השטח יודע שזה פוטנציאל טוב לשיפור משמעותי בעבודתם.

קיים בטיוטת חוק ההסדרים גם סעיף שכבר אושר אינסוף פעמים, אבל לא בוצע, או שביצועו לוקה בחסר: חובת מתן שירותים באמצעים דיגיטליים. על אף שעברה החלטה בממשלה ואושר חוק, עדיין יכול אזרח למצוא את עצמו מתענה מול פקיד.ה במשרד ממשלתו כלשהו שדורש.ת שישלח לו.ה פקס או מכתב.

יש כוכבית

בהצעה קיימת התייחסות גם להתאמה לעידן הדיגיטלי. אחד הכתמים היותר מבישים על אומת הסטארט-אפ, שמייצרת את הפתרונות הטובים ביותר בתחום הממשל הדיגיטלי ומייצאת אותם לרחבי העולם, הוא שפרויקטי תשתיות ה-IT ופיתוח שירותי האונליין של הממשלה עדיין מתבצעים בקצב איטי, הרבה יותר איטי מכפי שצריך להיות. הבעיה היא לא בטכנולוגיה או באנשי הטכנולוגיה במשרדי הממשלה, אלא במשרדים עצמם, במנהלים ואולי גם בשרים הממונים עליהם, שלא מצליחים לייצר את המשילות הנדרשת כדי לגרום לפקידים ולעובדים ליישם את תפיסת הדיגיטל של הממשלה.

לכן, כאשר קוראים את כל הפרקים הקשורים בדיגיטל, כולל הסרת חסמים לפריסה מהירה יותר של הסיבים האופטיים, צריך לשים כוכבית ברורה: ההחלטות יכולות להיות נהדרות, אבל הביצוע יהיה המבחן האמיתי של הממשלה, שמיתגה את עצמה כממשלת שינוי. כל עוד תפיסת הדיגיטל לא תחלחל עד אחרון הפקידים ותהיה חלק מאותם דברים שמנכ"ל נמדד ואולי גם משלם במשרתו, שום דבר לא יזוז. הקורונה האיצה תהליכים והוכיחה שהאזרחים זקוקים לשירותים אונליין ומחפשים אותם. משרדים שלא יעלו על הגל הזה לא יוכלו לממש את כל התוכניות שלהם, באופן כללי. יש לקוות שהתקציב יעבור ואתו חוק ההסדרים, וסוף סוף חזון המדינה הדיגיטלית יהפוך למציאות. זה מגיע לנו.