- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

לקראת אולימפיאדת טוקיו: אילו הזדמנויות יש להיי-טק הישראלי ביפן?

עד 2010 הייתה יפן הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. אולימפיאדת טוקיו שהתקיימה ב-1964 נחשבת כנקודת מפנה, שסימנה את מיצובה של המדינה כמעצמה עולמית הנשענת על חידושים טכנולוגיים. מי שהיה כאן בשנות ה-80' וה-90' יכול היה לשים לב לבולטות של החברות היפניות בשלל תחומים: מכוניות (בפרט אחרי הסרת החרם הערבי), טלוויזיות, מוצרים למטבח ועוד. שארפ, למשל, התגאתה בזה שהמוצר שלה "יותר יפני מיפני", מכוניות הסובארו צצו בכבישי ישראל כפטריות אחרי הגשם והחלו לצוץ בבתים רבים מוצרים של סוני. ואלה רק דוגמאות.

עם זאת, בשלושת העשורים האחרונים, כלכלת יפן מתמודדת עם שיעורי צמיחה נמוכים, וב-2010 סין עקפה אותה ככלכלה העולמית השנייה בגודלה (ארצות הברית היא הראשונה).

על מנת להחזיר את הכלכלה למסלול הנכון, החלה ממשלת יפן ליישם תוכנית כלכלית מקיפה, שכוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: הרחבה מוניטרית, הרחבה פיסקלית ורפורמות מבניות. עד כה, רשמה התוכנית הצלחה חלקית – פיחות המטבע המקומי סייע ליצוא ויפן נפתחה לתיירות נכנסת, שזינקה משישה מיליון מבקרים ב-2011 לשיא של כ-32 מיליון ב-2019. עם זאת, משבר הקורונה הציב בפני הממשלה בטוקיו אתגרים חדשים ופגע, כמו בכל העולם, בתיירות הנכנסת ובפעילות הכלכלית של המשק.

החל ממרץ 2020, יפן סגורה לתיירות ולאנשי עסקים – בגלל הקורונה. מצב התחלואה והתמותה ביחס לאוכלוסייה אמנם נמוך ביחס לעולם, אך קצב ההתחסנות איטי במיוחד. ב-2020 נרשמה צמיחה שלילית של 4.8%, למרות מנועי הצמיחה והתקציבים שהושקעו במטרה להתמודד עם המשבר. אלא שעכשיו, לקראת היציאה מהקורונה – בתקווה שתהיה בקרוב, יש לכלכלה היפנית הזדמנות לצמוח, וליזמים הישראליים לקחת חלק בכך וליהנות מפירותיה.

מחר (ו') ייפתחו בטוקיו המשחקים האולימפיים, שבניגוד לאולימפיאדה הקודמת מלפני כמה עשורים, הפכו לנטל כלכלי יותר מאשר לנכס – בגלל הקורונה והמגבלות הקשות. כך או כך, האולימפיאדה מהווה הזדמנות מצוינת לשוחח עם דניאל קולבר, הנספח המסחרי של ישראל בטוקיו – עליה, על האתגרים שיש בה – ולא אלה הספורטיביים – ועל ההזדמנויות שפתוחות בפני ההיי-טק הישראלי בארץ השמש העולה.

דניאל קולבר, הנספח המסחרי של ישראל בטוקיו. צילום: יוסי זמיר

דניאל קולבר, הנספח המסחרי של ישראל בטוקיו. צילום: יוסי זמיר

בגלל הקורונה, האולימפיאדה מתקיימת ללא קהל. אילו אתגרים טכנולוגיים המצב הזה יוצר למארגנים?
"מעבר לנושא של אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים, קיום המשחקים ללא קהל צפוי לפגוע גם בשידורים שמועברים לצופים ברחבי העולם. חלק מהותי מהשידורים מתמקד באווירה באצטדיונים וסביבם, בקהל, בקולות, בצבעים, בדגלים וכדומה. יש אתגר גדול למי שעוסק בשידור המשחקים, כולל המארגנים ורשתות השידור, שכן החשש הוא שאחוזי הצפייה ירדו וההכנסות בהתאם. עם זאת, בשנה וחצי האחרונה הצטבר ניסיון בתחום הזה, כך שהמארגנים ינסו להנגיש לצופים את האווירה לצופים באמצעים אחרים".

לאור העובדה שהמשחקים יתקיימו ללא קהל, האם לסוגיית הסייבר יהיה משקל כלשהו באולימפיאדה?
"אבטחת סייבר היא תמיד אתגר שהולך וגובר, ולתעשייה הישראלית יש הרבה מה להציע בתחום זה. ביפן הולכת ומתחזקת ההבנה שיש צורך במוכנות והערכות בכל הקשור לאבטחת סייבר והיקף העסקים בתחום זה פורח בשנים האחרונות".

האם יפן יכולה לשמש מקור להון להיי-טק הישראלי?
"ההשקעות היפניות בהיי-טק ישראלי הולכות וגדלות בשנים האחרונות. לפי דו"ח שפורסם באחרונה על ידי בית ההשקעות הראל הרץ, מעל 11% מההשקעות הזרות בהיי-טק ישראלי מגיעות מחברות יפניות – עלייה של 20% לעומת 2019. חברות יפניות מתעניינות במה שקורה בישראל ומחפשות באופן אקטיבי השקעות ושותפויות אסטרטגיות".

האם חברות היי-טק ישראליות יכולות להנפיק בטוקיו?
"הן יכולות, כמו חברות זרות באופן כללי, אבל זה לא מאוד נפוץ".

אפשר לחבר טוב יותר בין ההיי-טק הישראלי והיפני. מקור: BigStock

אפשר לחבר טוב יותר בין ההיי-טק הישראלי והיפני. מקור: BigStock

כיצד היית מגדיר את הסחר בין שתי המדינות?
"יפן מדורגת במקום העשירי מבין יעדי היצוא של טובין מישראל. ב-2020 נרשמה עליה של 11% ביצוא הטובין מישראל ליפן, למרות הקורונה. כאשר כוללים יצוא של שירותים עסקיים, ישראל מייצאת 1.1 מיליארד דולר ליפן ומייבאת ממנה 2.2 מיליארד דולר (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והערכות של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה – גב"ז)".

מה אנחנו מייצאים ליפן ומה אנחנו מייבאים משם?
"היצוא הישראלי ליפן די מגוון, והענפים המובילים הם מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מכשירים רפואיים, מוצרים כימיים ותכשירי מזון מעובדים. היבוא מיפן לישראל פחות מגוון ומורכב ברובו ממכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי ומוצרי תחבורה".

מה הפוטנציאל העתידי של הסחר בין שתי המדינות, כולל להיי-טק?
"בהתחשב בעובדה שיפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, יחסי הסחר בין המדינות רחוקים מלממש את הפוטנציאל הגלום בהם. זאת, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשתי כלכלות משלימות, כאשר כל צד מתאפיין בחוזקות שונות. בנוסף, ישראל סבורה שכינון הסכם אזור סחר חופשי בין המדינות יכול לגרום לעליית מדרגה משמעותית בסחר הבילטראלי, כולל בתחום ההיי-טק. הנושא נמצא בדיונים בינינו לבינם".

ועד אז – כיצד אתם ממשיכים לקדם יצוא ושיתופי פעולה עסקיים בין המדינות?
"הנספחות הכלכלית בשגרירות ישראל בטוקיו פועלת בכל עת – גם וביתר שאת במהלך המגיפה הגלובלית הפוקדת אותנו – על מנת לחבר בין חברות ישראליות לבין מפיצים, סוכנים, משווקים ולקוחות עסקיים ביפן. אנחנו מזהים הזדמנויות עסקיות הרלוונטיות לחברות הישראליות ומנגישים אותן ומאתרים הזדמנויות עסקיות עבור חברות יפניות בישראל. הכול במטרה לחזק את הכלכלה הישראלית, להגדיל ולגוון את תמהיל היצוא ולעודד צמיחה כלכלית במשק. חברות ישראליות שמעוניינות למשוך השקעות זרות מיפן או לאתר שותפים עסקיים בשוק היפני מוזמנות ליצור אתנו קשר, וביחד נוכל לבחון את הכלים והדרכים לסייע לחברה הפונה".