- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

על סדר היום: האם מערכת החינוך תצליח במבחן התקשוב שלה עצמה?

שנת הלימודים תשפ"א, שהחלה היום (ג'), תתאפיין בלמידה היברידית – למידה מרחוק לצד הכיתות הרגילות והמוכרות. הסיבה היא כמובן הקורונה, וניצנים ראשונים לכך ראינו מאז פריצת הנגיף לחיינו ועד ליציאה לחופש הגדול. במבחן התוצאה, נראה שיש פער משמעותי בין ההיערכות ברמה הטכנולוגית ללמידה מרחוק, שבוצעה על ידי אגף המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך, בראשות ד"ר עופר רימון, להיערכות של הנהלת המשרד.

לא מדובר רק בשר הנוכחי, יואב גלנט. גם קודמיו במשרד – הרב שי פירון, נפתלי בנט והרב רפי פרץ – התרברבו בהישגים שלהם, במהלך הקדנציה שלהם ובסיכומה. אלא שהם כמובן לא סיפרו מה הם לא עשו, ולמען האמת גם לא כל כך שאלו אותם. כחלק מזה, הם לא סיפרו מה הייתה המדיניות שלהם בתחום התקשוב וכיצד היא יושמה. או בעצם, חוסר המדיניות.

הדוגמה הבולטת לכך, שעליה דיבר ד"ר רימון בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים [1], היא תוכנית תקשוב בתי הספר בישראל ששר החינוך דאז, גדעון סער, הכריז עליה עוד ב-2009. השרים שבאו אחריו צמצמו את התקציבים שהוקצו לפרויקט, ולמעשה קברו אותו. והנה, במרץ האחרון, עם פרוץ הסגר שהביאה אתה הקורונה ו-10 שנים אחרי פרוץ התוכנית, הסתבר שרק שליש מבתי הספר תוקשבו. לא הספיק לממשלה עשור שלם כדי להפוך את כלל בתי הספר במדינה לממוחשבים ודיגיטליים, ולהתקדם למאה ה-21. התוצאה היא שבשנת הלימודים הנוכחית, עד שהעניין ייפתר – מה שלדברי רימון יקרה במהלכה – כמעט חצי מיליון תלמידים יתקשו להשתלב בלמידה מרחוק על פי המתווה של משרד החינוך.

כבר היום, ביום הראשון ללימודים, התקבלו תלונות [2] על קשיים בחיבור מרחוק ביישובים רבים, בגלל תשתיות אינטרנט מיושנות שהממשלה לא דאגה לשפר אותן. זה אילץ את הנהלת משרד החינוך, ובכלל זה את ד"ר רימון, להנחות את מנהלי בתי הספר "לחפש פתרונות יצירתיים מיידיים", כדי שאף תלמיד לא יישאר בלי אפשרות ללמוד.

ההנחיה הזו משולה לפקודה של המטה הכללי של צה"ל, שאומר לחיילים: "לכו לנצח", אבל לא נותן להם את הכלים לכך. המשרד עצמו מדווח על מחסור של 140 אלף מחשבים, כאשר לפי המתווה של גלנט, במקרה הטוב עד סוף שנה זו, כלומר – בשליש הראשון של שנת הלימודים, אולי יצליחו למסור מחצית מהמחשבים, והיתר עד סוף יוני 2021.

ה-"מפקדים" בשטח בצבא החינוך

אבל בזה זה לא נגמר. ה-"מפקדים" בשטח בצבא החינוך של גלנט הם המורים. היטיב להגדיר זאת אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, שאמר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים [3] שהוקצו ארבעה מיליארד שקלים לתקשוב החינוך ולו שקל אחד למחשבים למורות ולמורים. זה לא במקרה: המורים הועמדו בזמן הקורונה באור הזרקורים הן בצד החיובי, לאחר שהורים רבים הבינו את החשיבות של התפקיד שהם ממלאים, והן בצד השלילי, מאחר שהם הפכו לשק חבטות בולט של הממשלה.

מנגד, יש מי שמתייחסים למורות ולמורים כאל חוד החנית של מערכת החינוך. קרן אתנה מובילה את פרויקט מחשב לכל מורה מזה 13 שנה, ועושה זאת מכספי תרומות של מתנדבים, אנשי תעשיה ואנשים נוספים, שמבינים את מה שאף שר חינוך לא מבין עד היום: כדי שמורה יוכל להתחבר ללמידה המתוקשבת, שתהיה כלי הלמידה המרכזי, הוא צריך קודם כל מחשב נייד. כל כך פשוט.

השורה התחתונה: בסדרת הפודקאסטים לקראת שנת הלימודים התראיינו גם שני מנהלי בתי ספר – מהצפון ובית שמש. הם ההוכחה והתקווה שלמרות האטימות של הממשלה בכל מה שקשור להבנת המהפכה שמערכת החינוך עוברת, ניתן לשלב בין תקשוב להוראה וחינוך ברמה גבוהה. הם ההוכחה שמערכת החינוך תצלח את מבחן התקשוב שלה, למרות ועל אף המחדלים של הממונים עליה והמכשולים שהם שמים, במקום לעודד ולדחוף.

שנת לימודים פורייה ומוצלחת.