- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

כך קוברת המדינה את הלמידה המקוונת ואת החינוך הטכנולוגי

אחד הדברים היפים שקרו בעקבות משבר הקורונה הוא פריחת הלמידה המתוקשבת. 1.8 מיליון תלמידים למדו במשך שבועיים מרחוק, עם מורים שהקדישו שעות ארוכות כדי לתכנן מערכי שיעור מיוחדים ללמידה אונליין. בתיכונים זה עדיין נמשך, אולם לא בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. השיעורים הועברו על גבי תשתיות ומערכות שפותחו על ידי חטיבת הטמעת הטכנולוגיות במשרד החינוך, בראשותו של קובי רפאלי.

הגל הראשון של הלמידה המתוקשבת בעקבות אילוצי משבר הקורונה היה כאשר 150 תלמידי בתי ספר מהצפון ודרום הארץ אולצו להיכנס לבידוד בסוף החודש שעבר. אנשי חטיבת ההטמעה הצליחו, בתוך פחות מ-24 שעות [1], לחבר את בתי הספר הללו למערכות הלמידה הדיגיטלית ואפשרו להם לקיים מערך לימודים שגרתי ככל הניתן.

לפני כשבועיים, כאשר משרד הבריאות הורה לסגור את כלל בתי הספר, הנחה אותם מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, לעבור ללמידה מרחוק. ואכן, כך היה. תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות העליונות נכנסו לשגרת לימודים חלקית, ובכך הקלו במעט על הוריהם, שחלקם המשיכו לעבוד.

נכון, בגלל עומס על תשתיות התקשורת היו תקלות, כי המערכות לא תוכננו להכיל עומסים כאלה. אבל זו לא הבעיה המרכזית כאן. הבעיה המרכזית היא שיותר מעשור לאחר שהממשלה אישרה את תכנית התקשוב הלאומית של כל מערכת החינוך בארץ, אנחנו עומדים כיום במצב שבו רק כ-2,000 בתי ספר בארץ תוקשבו – פחות ממחצית מכלל בתי הספר.

רוממות הטכנולוגיה בפיו, אבל היישום שלה במערכת החינוך לקה בתקופתו בחסר. השר נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך

רוממות הטכנולוגיה בפיו, אבל היישום שלה במערכת החינוך לקה בתקופתו בחסר. השר נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך

את השאלה מדוע הגענו למצב הזה צריכים להפנות לשרי החינוך לשעבר, הרב שי פירון ונפתלי בנט. זה האחרון הוא אותו השר שהוביל את קמפיין חמש היחידות כדי לעודד תלמידים ללמוד את מקצועות המדעים, אבל הקפיא את התכניות של גדעון סער כשהיה שר החינוך ולא הקצה לכך משאבים. לזכותו של שר החינוך הנוכחי, הרב רפי פרץ, ייאמר שהוא הכיר בחשיבות הפרויקט וכאשר נכנס לתפקידו הורה לשחרר תקציבים. אבל הפירות של זה לא יכולים היו להיות מורגשים במשבר הנוכחי, משום שהוא נכנס ללשכת השר רק לפני כמה חודשים.

החלטה שמחזירה אותנו לעשורים הקודמים

השבוע, כאמור, החליטו במשרד האוצר שלמידה מתוקשבת זה דבר נחמד, אבל אם המורים חשבו שיקבלו שכר כדי ללמד את תלמידיהם מרחוק, הם יכולים לשכוח מזה. רוצים להתנדב?, אמרו פקידי האוצר, תבורכו, אולי נשלח לכם תודות. ובממשלה, אחרי מהומה אופיינית בת יומיים, הושגה הפשרה: המורים ימשיכו לקבל שכר, אבל ילמדו מרחוק רק בחטיבות העליונות, והילדים בגילאים הנמוכים יותר ישתעממו בבית. פקידי האוצר המלומדים הגיעו למסקנה שאין תחליף ללמידה הפרונטלית, והיא תבוצע על חשבון ימים בחופש הגדול, שבהם המורים יעבדו.

ההחלטה הזו היא פגיעה אנושה בלמידה המתוקשבת, שמשרד החינוך משקיע בה לא מעט כספים. היא בעצם מחזירה אותנו אחורה, לעשורים הקודמים, ומסכלת כל סיכוי לחולל שינוי מהותי במערכת החינוך הישראלית. יש כאן התעקשות שלא לשנות כעת שיטות לימוד שנשמרות מאז קום המדינה. הלוח והגיר ניצחו את המחשב, את המקלדת ובעיקר את היצירתיות של הילדים, הלקוחות המרכזיים של הלמידה המתוקשבת. כאשר הם יחזרו לבתי הספר מצפות להן אותן מסגרות שזרות להם ושמשעממות אותם, בגלל פקידים ומקבלי החלטות חסרי חזון, שמסתכלים על האקסלים במקום על העתיד שלהם.

הטכנולוגיה בשירות האח הגדול: סכנה לדמוקרטיה

נושא אחר שהעסיק אותנו השבוע על רקע משבר הקורונה הוא החלטת הממשלה לאכוף את ההנחיות של משרד הבריאות בעזרת טכנולוגיות מתקדמות שנמצאות בשירות השב"כ. טכנולוגיות ששימשו את השב"כ לסיכול טרור משמשות כיום אותו ואת משרד הבריאות למעקב אחרי אזרחים ישראליים, גם אם זה רק לצורך המאבק בקורונה, חשוב ככל שיהיה. פתרונות מעין אלה משמשים משטרים למרות טובות, אבל גם למטרות שליליות, כפי שנעשה במשטרים אפלים – ולא רק בהם.

ההחלטה לערב את השב"כ, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, על מנת לעקוב אחרי אזרחים מוסברת בהגנה על חיי אדם ושמירה על בריאותם. ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים חזרו ואמרו כי ההיתר מגודר באינסוף מגבלות וסייגים, שימנעו פגיעה מיותרת בפרטיות של אזרחי המדינה, וכך הדגיש גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט. יתר על כן, בשב"כ טרחו להסביר שהם עושים את המטלה הזו בחוסר חשק.

מה שיכול לאזן את המצב ולוודא שהפרטיות שלנו אמנם לא תופר במהלך זה יותר ממה שצריך הוא שקיפות, שהיא אחד היתרונות הבולטים של עידן האינטרנט. שקיפות מאפשרת את העצמת כוחו של האזרח מול רשויות ומוסדות. הכאוס הפוליטי שאנחנו מצויים בו בימים אלה פוגע בשקיפות הזאת, בין היתר כי הוא מאפשר החלטות שפוגעות בעבודת הכנסת. החלטות אלה מדרדרות את ישראל אל עבר משטרים שאנחנו לא רוצים להידמות אליהם. החברה האזרחית, ובראשה ענף ההיי-טק, חייבת לעמוד בראש המאבק שידרוש להחזיר את השקיפות ואת השפיות לחיינו.