- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

מגיפת הקורונה: על ההיי-טק להיערך ליום שאחרי

נגיף הקורונה ממשיך לגבות קורבנות בנפש, בסין ומחוצה לה. אלא שלא מדובר רק בקורבנות בנפש: המגיפה והחשש ממנה הביאו לשיתוק כמעט מוחלט של אחת המעצמות הגדולות, שמניעה 17% מכלכלת העולם, והדבר מתחיל לתת את אותותיו גם על המערב. ענף ההיי-טק לא חף מכך.

מהי רמת ההשפעה? על כך יש גישות שונות: בעוד שחלק סבורים שמדובר במגיפה משמעותית עם השפעה משמעותית מאוד, ששתיהן צפויות להישאר אתנו עוד זמן רב, יש כאלה שסבורים שזו מגיפה בת חלוף ובתוך כמה שבועות היא תיעלם. כך סבור גם צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בראיון שפרסמנו עמו אתמול (ב') [1] הוא שידר אופטימיות, מפני שלדעתו, קורונה תושמד בתוך זמן קצר וההשפעה שלה על ההיי-טק לא תהיה משמעותית, אלא אם מדובר בהיי-טקיסטים ישראלים שעובדים בסין. אלא שהעובדות שונות, לפחות בינתיים.

בימים האחרונים דווח על חברות רב לאומיות הפועלות בסין שצמצמו את פעילותן. הבולטת שבהן היא אפל, שסגרה את כל החנויות והמשרדים [2] ואת חלק מקווי הייצור [3] שלה (יותר נכון, של הקבלנים שמייצרים עבורה) עד לתחילת שבוע הבא. סין היא בית החרושת הגדול של העולם, שאחראי לייצור ואספקת חומרי גלם כמעט לכל תעשייה, כולל לתעשיית ההיי-טק. מחסור מתמשך ברכיבים עלול להשפיע ישירות גם על המפעלים בישראל. אלא שיש לכך השפעה שלילית גם בכיוון ההפוך: סין היא אחד מיעדי היצוא המרכזיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית ועל פי הנתונים, יותר מ-70% מהיצוא הישראלי אליה הוא של רכיבי אלקטרוניקה, מערכות מחשוב, שלוחות סיניות של חברות ישראליות מהענף ועוד. בכסף, זה יוצא שלושה מיליארד דולר בשנה. מה גם שחלק מהחברות הישראליות שפועלות בסין הם סטארט-אפים, והאופק המימוני של חברות אלה הוא, כידוע, לא בלתי מוגבל.

מה לגבי ענף ה-IT?

ההיסטוריה של משברים שונים בעולם שהשפיעו על הכלכלה מראה שההשפעה שלהם על ענף שירותי התוכנה והתקשורת מגיעה באיחור מסוים, לרוב אחרי שהמשבר עצמו חלף. מנהלים בענף סבורים שההשפעה של משבר הקורונה תבוא לידי ביטוי בשינוי בהיקף פרויקטי ה-IT אצל חברות ההיי-טק היצרניות שמייצאות לסין, עד כדי עצירה של חלק מהם. לכן, ההמלצה לחברות שמספקות שירותי IT לחברות סיניות, או כאלה שחשופות יותר למשבר, להיערך בהתאם ולהתאים את תכניות העבודה שלהן להתפתחויות. גם כאן, מרכיב אי הוודאות הוא משמעותי, ותמיד טוב לנהוג בזהירות.

אלה הם הימים שבהם נבחנות מערכות היחסים בין הספקים הישראליים ללקוחות הסיניים, או כאלה שחלק ניכר מהסחר שלהן הוא עם המדינה למודת הקורונה. עליהן להבין שהן שותפות מלאות לפרויקטים, מסייעות זו לזו בזמן משבר ומגלות אורך רוח.

קורונה והעידן הדיגיטלי

התפשטות המגיפה הפכה לאירוע בינלאומי, בעיקר מאחר שהיא קורית בעידן הטכנולוגי, של הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת האלקטרוניים. אם בימי המגיפה השחורה, לפני יותר מ-600 שנים, לקח הרבה זמן עד שדבר קיומה התפשט ברחבי העולם (ועד שהיא התפשטה ברחבי אסיה ואירופה), עקב מיעוט אמצעי התקשורת, כיום, המידיות של פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, והעובדה שניתן לקלוט ערוצים סיניים (לדוגמה) בישראל או בכל מדינה אחרת, אחראיות לתפוצה הרחבה של המידע על המחלה ולמרכזיות שהיא תפסה בסדר היום הבינלאומי. אלא שיש כאן שתי בעיות, שהאחת נובעת מהשנייה: ראשית, הממשל הסיני לא שקוף, בלשון המעטה, והחשד הוא שבייג'ינג לא מפרסמת את מלוא המידע לגבי המחלה. שנית, וכתוצאה מכך, גורמים בעלי אינטרסים שונים מנצלים את פייק ניוז, שאולי מגרים את הדמיון אבל בה בעת עלולים לפגוע בכלכלות ואולי גם, חלילה, בחיי אדם. זו הסיבה שפייסבוק ורשתות חברתיות נוספות הודיעו שהן מתכוונות להילחם בתופעה ולסנן ידיעות כאלה, ע כמה שניתן.

בשורה התחתונה: כאשר יסתיים משבר הקורונה, כל הגורמים שקשורים לכך צריכים להפיק לקחים, כולל בתעשיית ההיי-טק. על הגופים השונים בענף לבדוק האם נכון לתת משקל מרכזי כל כך ליצוא לסין ולהכין תכניות חירום למצבי משבר דומים.

ועוד הערה: ישראל היא אחת המדינות המובילות בסטארט-אפים לתחום הבריאות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע בישיבתה האחרונה של הממשלה כי יוקם מפעל למציאת חיסון לנגיף. אבל במקביל, רצוי לחזק את מערך הבריאות הדיגיטלית, להשקיע יותר במערכות טכנולוגיות שיש להן יכולת לזהות ולהתריע מפני נגיפים ומחלות, ואף לטפל בהם ולעקוב אחרי החולה לאחר שהוא מבריא. הפתרונות קיימים וחלקם מיושמים בחו"ל, אולי אפילו בסין – אבל בישראל הם עדיין לא מורגשים. מגיפת הקורונה היא הזדמנות טובה לשנות את המצב הזה, ויפה שעה אחת קודם.