- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

מהי הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה ואיך היא עובדת?

העשור האחרון הותיר רושם בל יימחה בהיבטים רבים: חווינו פריצות דרך ופיתוחים טכנולוגיים רבים, אך גם מחאה ותגובת נגד חריפה ברחבי העולם בכל הנוגע לפרטיות ולאמון.

עבורי, אחד מההיבטים היוצאים מן הכלל בעשור זה היה המושג דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה, ששלט ב-10 השנים האחרונות.

הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה מגיעה בנקודת הזמן שבה היא פורצת אל מחוץ לגבולות של החוקרים שפיתחו ושכללו אותה, ומגיעה לקהל רחב יותר ובעל רמת מומחיות נמוכה יותר, שיכול להשתמש בה. כשאני אומר "להשתמש בה", אני מתכוון לתחושה של המשתמשים שהם משתתפים באופן דמוקרטי, כולל יישום וקידום שלה, ולא רק משתמשי קצה.

[1]

נקודת הדמוקרטיזציה היא הצטלבות מורכבת של היבטים תומכים ומשלימים, אשר נדרשים כדי לאפשר לטכנולוגיה לעבור אל "השלב הדמוקרטי" שלה.

התרשים הבא מציג את נקודת הדמוקרטיזציה בפרספקטיבה הכוללת ארבעה ממדים: הציר "מומחיות ספציפית לתחום" מתאר את המעבר של הטכנולוגיה מחוקרים בעלי רמת מומחיות גבוהה מאוד, שפיתחו את הטכנולוגיה (משמאל), לידיהם של אנשים בעלי רמת מומחיות נמוכה יותר – ואפילו לציבור הרחב. הציר השמאלי, "מספר המשתתפים", מתאר את כמות האנשים שיכולים להשתתף ביישום ובקידום של הטכנולוגיה – החל בכמה חוקרים ספורים וכלה במספר גבוה ובלתי מוגבל כמעט של אנשים שיכולים להשתמש בה. הציר העליון, "רמת הבשלות של הכלים", מתאר את רמת ההפשטה והפישוט של הכלים והפלטפורמות שניתן ליישם כדי להשתמש בטכנולוגיה – מכלים מסוג "עשה זאת בעצמך" של החוקרים ועד לכלים מוכנים לשימוש, שכל אחד יכול לקנות אותם ולהשתמש בהם. הציר הימני, "עלויות", מתאר את השינויים – ובייחוד את הירידה המהירה – בעלויות הטכנולוגיה לאורך התפתחותה והשימוש בה. בעוד שהצירים העליון והתחתון נמצאים על סקאלה ליניארית, הצירים השמאלי והימני נמצאים על סקאלה אקספוננציאלית (לוגריתמית).

זמן קצר לאחר נקודת הדמוקרטיזציה, כאשר מתברר הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה, ניתן לראות שאוניברסיטאות מתחילות להציע קורסים ליותר ויותר סטודנטים ואנשים (באמצעות MOOC). ניתן אפילו למצוא תארים חדשים עם התמחות בטכנולוגיות הללו, כפי שקרה עם Big Data – וכמובן עם הבינה המלאכותית.

האינטראקציה בין ארבעת הצירים היא, לעתים, תגובתית. עם זאת, במקרים מסוימים, עקב התקדמות בלתי מספקת בציר אחד, ציר אחר עשוי לחוות שיפור מהיר יותר, אשר יגרום לתזוזה בשאר הצירים. דוגמה מצוינת לכך היא הבינה המלאכותית. החל מ-2013, חווינו פיתוחים מדהימים בתחום הבינה המלאכותית‏ (לימודי מכונה ולמידה עמוקה), שכללו יותר ויותר פריצות דרך, אשר אפשרו לטכנולוגיה זו להשתוות ליכולות האנושיות – ואף לעלות עליהן. עם זאת, במקביל לכך, היה פער בכישורים אשר מנע הטמעה ויישום נרחבים של טכנולוגיה זו, הן בציר "מומחיות ספציפית לתחום" והן בציר "מספר המשתתפים". פער זה הקשה על ארגונים ברחבי העולם ליהנות מהיתרונות הטמונים בבינה המלאכותית. מצב זה גרם לשוק (באמצעות "היד הנעלמה") ולחברות הטכנולוגיה לבנות פלטפורמות וכלים נגישים הרבה יותר, אשר אפשרו גם לאנשים בעלי רמת מומחיות נמוכה יותר לעסוק בפיתוח AI. דוגמה אחת לכך היא AutoML (למידת מכונה אוטומטית), שמאפשרת אוטומציה בפיתוח וביישום עבור אלגוריתמים של למידת מכונה ומפשטת את המורכבות הכרוכה בהם. טכנולוגיה זו מאפשרת לאנשים שאינם מומחים בתחום הבינה המלאכותית לנצל את יכולותיה, ולהשתמש בהן ביישומים ובמערכות שלהם.

טכנולוגיות נוספות שזכו לדמוקרטיזציה

הקונספט הזה אינו מוגבל לטכנולוגיות תוכנה וחומרה בלבד, והוא חל על כל הטכנולוגיות. ‏CRISPR, הטכנולוגיה לעריכה גנטית, פרצה לחיינו ב-2012, ובתוך חמש שנים יצרה מהפכה של ממש בתחום הביולוגיה ובתחומים קשורים אחרים. הפשטות הטמונה בטכנולוגיה זו ומחירה הנמוך אפשרו דמוקרטיזציה של עריכה גנטית. מכיוון שטכנולוגיה זו זמינה כערכה מוכנה לשימוש שכל אחד יכול לקנות, היא פישטה לחלוטין את תחום העריכה הגנטית והפכה אותו לנגיש לחוקרים בתחומים אחרים.

הענן הציבורי הוא טכנולוגיה נוספת שזכתה לדמוקרטיזציה בעשור זה, כמו גם Big Data‏,‏ אינטרנט של הדברים, הדפסה בתלת ממד, רחפנים ואפילו, במידה מסוימת, טיסה לחלל.

במבט לעתיד, ניתן לראות כי ההשפעה החברתית של הטכנולוגיות הולכת וגדלה, ועשויה להשפיע על כל היבט בחיינו. בשל כך, חשוב מאוד לשים דגש על אתיקה במסגרת הפיתוח והיישום של הטכנולוגיות. נדרשת רגולציה ממשלתית, אשר תשמש כאמצעי לשליטה בהשפעות הללו ולצמצומן (בדומה לתקנת GDPR, לתקנות בנושא רחפנים וכדומה). ניתן רק לקוות שפיקוח זה יהיה נאור ואפקטיבי כאחד.