- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

המשך הפרויקט: בכירים מסכמים את השנה בהיי-טק הישראלי

רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"בשנים האחרונות נוצרה בועת אוטומוטיב, כשנוסדו כ-500 חברות פעילות בתחום – ממעקב אחרי הנהג ועד לטכנולוגיות שמאפשרות נהג אוטונומי, משיתוף של רכבים ועד לסוגי כלי רכב חדשניים. כמו כן, עשרות מרכזים של חברות גלובליות מתחום הרכב פתחו משרדים בארץ – להשקעות, לסקאוטינג ולפיתוח. הייתה תחושה שתחום הרכב על סטרואידים והוא לא עוד תחום. בשנה האחרונה הבועה נרגעה. סטארט-אפים בתחום כבר לא מגייסים באותה קלות כבעבר וחברות שבעבר התמקדו בשוק הרכב פנו לשווקים חדשים מתוך הבנה שקבועי הזמן בשוק זה ארוכים מאוד".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"תחום הפרטיות, במיוחד שמירת הנתונים האישיים. נתונים בכלל ונתונים אישיים בפרט הפכו לסחורה נדרשת, שתאגידים רבים רוצים לנתח אותם, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית. בשונה מתחומי סייבר אחרים, שחוסמים גישה לנתונים, כאן רוצים לשמור על הפרטיות מבלי לחסום את היכולת להסיק תובנות מהנתונים. כך קמו חברות שמאפשרות, למשל, הסקת מסקנות מנתונים מוצפנים או מנתונים סינטטיים וחברות שבודקות עד כמה הארגונים שומרים על הנתונים האישיים שלנו. הרגולציה תחזק מגמה זו".

רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל. צילום: Harman

רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל. צילום: Harman

[1]

בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכמת את העשור בהיי-טק הישראלי?
"רבות דובר על כך שבישראל קמו בעשור האחרון חברות גדולות וצומחות, ושישנן עשרות חברות ישראליות שמובילות את קטגוריית השוק שלהן. יש הרבה סיבות לתופעה ואציין שתיים שפחות דובר בהן: הראשונה היא שחברות רב לאומיות רבות חיזקו מאוד את היקף פעילותן בישראל. הפעילות כוללת, מעבר למרכזי פיתוח, גם קרנות השקעה תאגידיות הפעילות בכל שלבי הגיוסים ותנופת רכישות של חברות בשוויים גבוהים. לצד הבנה במתודולוגיות פיתוח והבנת שוק, התאגידים הרב לאומיים מעורבים ואף מובילים סבבי השקעה ובכך מאפשרים הן פיננסית והן אסטרטגית את הצמיחה. תופעה שנייה היא שבנוסף להצטיינות ההיסטורית של סטארט-אפים ישראליים בתחומי הליבה הטכנולוגית, קמות כאן חברות שמצטיינות בהבנת השוק ונותנות פתרונות מוכללים מנצחים. חלקן הן חברות שמוכרות ישירות לצרכנים, כמו למונייד והיפו, שמציעות ביטוח".

מיהי בעינייך חברת השנה בהיי-טק הישראלי?
"הבנה לאבס, שהוקמה על ידי אביגדור וילנץ ודוידי דהאן לפני כשלוש שנים. החברה בונה מאיצי בינה מלאכותית, שמנצחים בבנצ'מרקים עולמיים. היא החלה במכירות של מאיצים לדטה סנטרים ומתמודדת בשוק מאוד תחרותי מול חברות ענק כגון אנבידיה, אינטל וגוגל".

מה את מאחלת להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"הייתי רוצה להסב את תשומת הלב לשני נושאים חשובים. ראשית, ההיי-טק הישראלי נגיש לחלק מהאוכלוסיה בלבד והייתי רוצה לראות השתתפות פעילה יותר של הפריפריה, נשים, חרדים, ערבים ועולים חדשים. מגוון היא מילת מפתח שלא רק תשביח את תעשיית ההיי-טק אלא גם תאפשר לתעשייה להיות מנוע צמיחה עבור כלל האוכלוסיה.

נקודה שנייה: בעוד הרבה מהפיתוח הטכנולוגי מופנה לצרכים העכשוויים של העולם המערבי, יש עוד תחומים רבים שבהם טכנולוגיה יכולה להביא לשיפור משמעותי, כגון אוכל מזין, מים נקיים, אוויר נקי, חינוך לכל, בריאות נגישה, וטיפול בשפכים ובפסולת. תחומים אלה נהנים מפחות תשומת לב והשקעות, אבל כדור הארץ הוא של כולנו ותושביו הם שכנינו".

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"ההכרזה על רכישת מלאנוקס. מלבד ההיקף הכספי של כמעט שבעה מיליארד דולר – אקזיט שראוי להיכנס לפנתיאון של עסקות הענק של חברות ישראליות בעולם, מדובר בעסקה שהפכה לשיחת היום ולסיפור שמושך תשומת לב גלובלית. זו גאווה שחברה ישראלית נמצאת בליבה של תעשיית ההייטק העולמית. אנחנו בעידן של כמות נתונים עצומה, שגדלה בקצב מטורף, ומלאנוקס נותנת מענה לדרישות המידע הללו. רכישתה על ידי אנבידיה באה להתמודד עם התפוצצות המידע".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"מגמת הפיכת חברות ישראליות לחדי הקרן ודאי תימשך גם השנה. יותר ויותר סטארט-אפים ישראליים הופכים לחברות פרטיות שמגיעות לשווי של יותר ממיליארד דולר. חברות אלה, כמו מאנדיי, לייטריקס, סייבריזן ו-JFrog, מושכות אליהן תשומת לב רבה. אם יתווספו אליהן עוד חברות ישראליות בשנה העברית הקרובה, יהיה מרתק לעקוב אחרי המסלול של כל אחת מהן – האם להנפקה, למיזוג/אקזיט או להמשך צמיחה כחברת היי-טק ישראלית גדולה".

עוזי נבון, מנכ''ל אורקל ישראל. צילום: שלומי מזרחי

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: שלומי מזרחי

בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"זה היה עשור מוצלח. ישראל ביססה עוד יותר את מעמדה כמעצמת היי-טק עולמית, קטנה אבל משפיעה מאוד על התעשייה הגלובלית. קבוצה גדולה של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות פעילות כאן, עם מרכזי פיתוח והשקעות בסטארט-אפים ישראליים, במגוון עצום של תחומים: תוכנה, סייבר, אוטומוטיב, ציוד רפואי, גיימינג, אי-קומרס ומה לא.

לצד ההצלחות, עולות שתי סוגיות מרכזיות שמטרידות את המנהלים בתעשייה ואת קברניטי הכלכלה הישראלית: הראשונה היא כיצד מגדילים את ההון האנושי בענף? בלעדיו לא נוכל להמשיך ולשמר את המעמד הזה, ובטח שלא נוכל להמשיך ולצמוח. השנייה היא איך יוצרים מצב שבו כמה שיותר אוכלוסיות בישראל נהנות מהפריחה בהיי-טק".

מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ללא ספק, אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. הוא כבר שנתיים עומד בהצלחה במבחנים לא פשוטים בעולמות העסקים והטכנולוגיה, והוכיח שהוא ראוי להיות ב-'מגרש של הגדולים'. לאחר מאבק בניסיונות השתלטות של קרן אקטיביסטית, בו הצליח למנוע את הדחתו כמנכ"ל ואת הדחת דירקטוריון החברה, הוא ניהל בתבונה את הצעות הרכישה שעמדו בפני מלאנוקס והצליח להגיע לעסקה כלכלית מאוד הן עבורו, הן עבור העובדים והן עבור מדינת ישראל – לאחר שהרוכשת התחייבה להשאיר בארץ את פעילות מלאנוקס ואף להגדיל אותה, כולל את הפעילות ברשות הפלסטינית, שיש לה משמעות ברמה הלאומית".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל שנשכיל להמשיך לפתח את התעשייה הזו. בלב ליבו של המאמץ הזה עומד נושא החינוך לטכנולוגיה, ואני מקווה שיהיה שילוב כוחות בין הממשלה לחברות במגזר העסקי, שיכולות לתרום הרבה מאוד בתחום. כאזרח ישראלי, אני מקווה שכחלק מהגיוון בתעשייה, נראה יותר חברות הייטק וסטארט-אפים שפועלים גם באזורי הפריפריה, על מנת שמספר הנהנים מפירות הענף יגדל".

אלון חיימוביץ', סמנכ"ל המגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה (ספטמבר-ספטמבר) – מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"ההיי-טק הישראלי הוא אקו-סיסטם מורכב ולכן, אבחר להתייחס לנדבך הרלוונטי ביותר – סקטור ה-IT. יותר ויותר בכירים ומנהלים מהחטיבות העסקיות של הארגונים מקדמים אסטרטגיות של טרנספורמציה דיגיטלית. עד לשנים האחרונות כמעט שלא הייתה מעורבות של הדרגים העסקיים בנעשה במחלקת ה-IT הארגונית.

המונח טרנספורמציה דיגיטלית מבלבל. רבים נוטים לחשוב שמהותה היא טכנולוגית, ולכן מעבירים את האחריות עליה למנמ"רים. אלא שמהותה דווקא במילה הראשונה – טרנספורמציה, וזה מבטא את עומק ורוחב השינוי העסקי שארגון צריך לעבור, שחלק ממימושו הוא טכנולוגי אך מרביתו שינוי ארגוני, עסקי ותרבותי. מחלקת ה-IT מקבלת מקום מרכזי במתן מענה לסוגיות עסקיות בעידן הדיגיטל – בשינוי במוצרים עצמם, בתהליכים פנימיים ובקשר עם העובדים".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"בחודשים האחרונים קראנו ושמענו על עסקות רכישה גדולות מאוד בתעשיית ה-IT העולמית, שאת מרבית האפקט שלהן השוק הישראלי יתחיל לחוות בשנה הבאה. במקביל, השוק הישראלי מתחיל להבין שענקיות הענן הציבורי, ומיקרוסופט בראשן, פועלות בארץ כדי לשפר ולשדרג את תשתיות התקשורת לצורך הנגשת שירותים חדשים ושיפור חוויית הלקוח. גם בשנה הקרובה נראה האצה במגמה הזאת. הענן הציבורי יביא עמו יכולות ושירותים טכנולוגיים שכיום לא קיימים בישראל".

אלון חיימוביץ', סמנכ"ל המגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל. צילום: אלמוג בן עזרא

אלון חיימוביץ', סמנכ"ל המגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל. צילום: אלמוג בן עזרא

בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"העשור האחרון התחיל כשנה אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 2008. הטכנולוגיות החדשניות נכנסו לחיינו במהלך העשור האחרון באופן מלא, על אף שנראה שהן היו כאן תמיד. הכוונה היא לסמארטפונים, למדיה החברתית, לענן הציבורי, לבינה המלאכותית ולעוד רבות וטובות. הממשלה, באמצעות רשות החדשנות – שעברה בעשור האחרון שינוי מקיף, מנסה למצוא את הדרך הטובה ביותר להמשיך ולתמוך בשימורה ובהתפתחותה של ישראל כמדינה חדשנית וטכנולוגית. הממשלה הקימה שני גופים – ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הממשלתי, כדי לקדם גם את הסקטור הציבורי, דרך אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ושיטות מהעולם העסקי.

דבר נוסף שראוי לציון הוא השיא שנרשם בעשור האחרון בהשקעות הזרות ובאקזיטים בהיי-טק ובסטארט-אפים הישראליים".

מיהי בעיניך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"קרין אייבשיץ סגל, מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל. היא אחראית לבחירה אילו טכנולוגיות יפתחו המרכזים המקומיים עבור אינטל העולמית. בהינתן החשיבות של אינטל בישראל עבור החברה העולמית, מדובר בתפקיד דרמטי. בנוסף, אני מעריך את הדרך שהיא עשתה בחברה – מתפקיד זוטר כסטודנטית ועד לתפקיד הניהולי הבכיר".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"ההיי-טק הישראלי הוא השלב האחרון ב-'שרשרת האספקה' הטכנולוגית שלנו. 'שרשרת האספקה' הזו מתחילה במערכת החינוך, שמכשירה את הדורות הבאים של המהנדסים/ות והמדענים/יות שלנו, ולכן, צריך לבצע התאמה של הכלים והכישורים שאותם תלמידי ישראל מקבלים. אותם תלמידים עוברים לצה"ל, שם יהיה צורך הולך ועולה ביכולות טכנולוגיות להמשך הכשרה ולעבודה מקצועית מאוד. אותם חיילים מוכשרים, עם שחרורם, יצטרפו ויתרמו לקידומו של ההיי-טק בישראל. במקביל, מערכת ההשכלה הגבוהה מחזקת את שיתוף הפעולה שלה עם הענף, כדי לוודא שהבוגרים יוכלו להשתלב בהצלחה רבה ולהתחיל לתרום לקידומה של ישראל. מדינת ישראל היא מערכת סגורה ולכן, רק דרך שיתופי פעולה של ובין כל המגזרים נוכל לשמר ולקדם את מעמדנו הטכנולוגי העולמי.

אני מאחל לנו עשור של צמיחה, פריחה והתרחבות".

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"הרכישה של מלאנוקס, שמסמלת בעיניי מגמה מאוד מסוכנת להיי-טק הישראלי. כדי שהענף ימשיך לתרום לכלכלה ולחברה יש צורך במספר משמעותי של חברות גדולות שמרכז הכובד שלהן בישראל. חברות כאלה תורמות לכלכלה ולחברה על ידי תשלום מיסים שוטף מהכנסות ולא רק ממכירה חד פעמית של הנכסים; העסקת עובדים בתחומים הטכנולוגיים, העסקיים והתמיכה; צריכת שירותים נלווים, כגון שירותים משפטיים ושכירות משרדים; והשקעה בפיתוח עובדים וידע שייצר חדשנות עתידית, וכן בחינוך של הדור הצעיר.

ההיסטוריה מוכיחה שכשחברה מקומית נרכשת על ידי תאגיד ענק מחו"ל, מרכז הכובד שלה עובר מפה, ועם זה גם הגידול במספר העובדים וההשפעה על החדשנות הישראלית על עולם ההיי-טק העולמי. אנחנו רגילים לראות חברות סטארט-אפ נרכשות לעתים קרובות וזה בסדר, אבל ייקח שנים, אם בכלל, לפני שהמשק הישראלי יצליח להצמיח חברה גדולה כמו מלאנוקס, שבנתה את המעמד שלה בעולם לאורך שנים על ידי צמיחה אורגנית ורכישות".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"אני מקווה שנתחיל לראות בשנה הקרובה את הפירות מענף חדש שהתחיל בשנים האחרונות – ההיי-טק החברתי. מיזמים שמטרתם לקחת את החדשנות, הכישרון והתשוקה שבהיי-טק ולבנות פתרונות ושירותים שיאפשרו לאוכלוסיות שעד היום לא נהנו מההשפעה החיובית של הענף, כגון אוכלוסיות מוחלשות ובעלי מוגבלות, להפיק ממנו תועלת".

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל. צילום: יח"צ

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל. צילום: יח"צ

בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכמת את העשור בהיי-טק הישראלי?
"בתקופה זו, ההיי-טק הישראלי הוכיח שהוא יכול להמציא את עצמו מחדש על ידי בנייה, ולעתים המצאה, של תחומים עסקיים-טכנולוגיים חדשים כגון סייבר, בריאות דיגיטלית, פינטק, טכנולוגית אינטרנט, תחבורה, אוטומציה ורובוטיקה. צמיחה של תחומים חדשים, לרוב תוך כדי דעיכתם של אחרים, מלמדת על בגרות ויציבות של התעשייה, בדומה לכך שהחלפת שלטון בדרכים דמוקרטיות מלמד על יציבות הדמוקרטיה במדינה חדשה. צמיחתם של תחומים חדשים מלמדת גם על היכולת הטובה של התעשייה להשקיע חזרה את הפירות מההצלחות הקודמות כדי לייצר עוד עצים. יזמים שלוקחים את מה שהרוויחו מהאקזיט ואת הידע והניסיון שצברו (כולל מהטעויות שעשו) ומשקיעים זאת ביצירת מיזמים חדשים זה דבר מרגש ויפה לראות".

מיהי בעינייך חברת השנה בהיי-טק הישראלי?
"סייברארק. זו חברה מדהימה לא רק מבחינת ביצועים פיננסיים, והיותה מובילה בתחומה וחדשנית, אלא היא גם חברה ישראלית אמיתית, עם נשמה צברית ומחויבות לקהילה. בשנה האחרונה החברה הכפילה את שוויה כתוצאה מפירות של עבודה קשה ועקבית של צוות ההנהלה והעובדים".

מה את מאחלת להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחלת לענף ולישראל בכלל שנדע להמשיך לגדל ולטפח את התעשייה המרתקת והמלהיבה הזו, לייצר חדשנות שתביא לשינוי עולמי ולתת חזרה לקהילה ולסביבה, בצורה שתאפשר לצמצם פערים חברתיים ולעזור לאוכלוסיות מוחלשות. אני מקווה שנצליח לגדל פה עוד כמה חברות גדולות עם השפעה משמעותית על תעשיות מובילות בעולם, ושנמשיך ליהנות ממה שאנחנו עושים".