- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

הכאב של ההיי-טק הישראלי

בישראל פועלות מאות חברות רב-לאומיות אשר מחזיקות מרכזי פיתוח המעסיקים ביחד עשרות אלפי עובדים. השפעתן על הכלכלה הישראלית ברורה – הן מספקות משרות בשכר גבוה לצד משרות במעגלים סובבי היי-טק בתחום השירות, היכרות עם נוהלי עבודה גלובליים וחשיפה לשווקים זרים. למרות זאת, הממשלה לא עשתה מספיק עד היום, כדי לתמוך בחברות אלו ולייצר תשתית ידידותית ומקדמת יותר לפריחתן.

כשמנהלים זרים בוחנים את כדאיות ישראל כזירת הפיתוח הטכנולוגי שלהם, עולה סוגיית עלות העסקת עובדים בישראל, אשר עובדתית גבוהה פי כמה מעובדים דומים במזרח אירופה ובאסיה. ההחלטה האם לפתוח, להשאיר ולהגדיל פעילות בישראל, מתבססת פעמים רבות על סוגייה זו. כפועל יוצא, פרויקטי הפיתוח שמבוצעים בישראל, הם אלו עם רמת חדשנות טכנולוגית גבוהה, שקשה עד בלתי ניתן להשיג במקומות אחרים בעולם, ועבורה מוכנות החברות גלובליות להעלים עין ולשלם שכר גבוה יחסית.

הממשלה ורשות החדשנות אמנם מעניקות לחברות הללו הטבות מס, אולם הטבות אלו אינן משויכות באופן ישיר לעלות העסקת העובדים, ולכן לא נלקחות בחשבון בעת קבלת החלטות על מיקום כוח האדם שיעסוק בפיתוח טכנולוגיה בישראל לצורך העניין. את עלות המס רואים במחלקות המיסים, אשר מעורבות בפתיחה וסגירה של פעילויות במדינות השונות, ולא בהחלטות על מיקום כוח האדם.

[1]

להגדיר מחדש הטבות כהטבות תעסוקה

אם הממשלה הייתה מאמצת את מודל המיסוי ממדינות אחרות ומגדירה מחדש את ההטבות כהטבות תעסוקה, אז יכלו מרכזי הפיתוח הזרים בישראל להציג עלות העסקה נמוכה יותר ולהתחרות עם מרכזים במדינות אחרות. האבסורד הוא שעלות השכר בישראל היא מצד אחד מהגבוהות בעולם, ומצד שני הנטו בשורת השכר נמוך יחסית, בגלל שיעור המס הגבוה. זה כמובן עוד מחסום בדרך לגיוס ושימור עובדים טובים בחברה.

הטבות תעסוקה גם יסייעו להעמיק את השפעתן של חברות בינלאומיות על הכלכלה הישראלית, על ידי העסקת אוכלוסיות מיוחדות ומוחלשות, פתיחת אתרים בפריפריה והשקעה בגיוון מגדרי.

גורם מעכב נוסף עבור אותן חברות גלובליות היא הודעה שיצאה לאחרונה מהרשות לחדשנות על הכוונה לתעדף משאבים לחברות שמציגות חדשנות טכנולוגית גבוהה, על חשבון חברות גדולות.

חדשנות צריכה להוות ערך עליון בתמריצי הרשות לחדשנות, אולם ההשפעה של הסטת תמריצים על נוכחות החברות הגלובליות בישראל עלולה להיות הרסנית, מה עוד שטעות אסטרטגית לחשוב שחדשנות טכנולוגית אינה מתקיימת בהן.

מדיניות הממשלה היוצאת הייתה להעדיף לתמרץ חברות עם "פעילות מלאה" בישראל, כלומר פעילות הכוללת מכירות וייצור ולא רק מרכז פיתוח, במטרה להכניס עובדים נוספים למעגל התעסוקה. במשוואה זו לא נלקחה בחשבון העובדה שברמת העלויות הקיימת בישראל כיום ובגודל השוק הנוכחי, לא כדאי לחברות אלו להביא לישראל פעילויות נוספות.

הכאב של תעשיית ההיי-טק נוגע גם לאדמיניסטרציה הקיימת כיום, ולצורך להתחייב מראש על מספר עובדים או השקעות, על מנת לזכות בתמריצים. היקף המשאבים שיש להשקיע כיום בקבלת התמריצים מהמדינה הוא עצום והזמן שלוקח לגבות כספים אלו אינו סביר בעיני גוף מארה"ב או אירופה. יש לשאוף לשיטת תמריצים לפי הנתונים בפועל, ועם אדמיניסטרציה נמוכה יותר ולוחות זמנים לגביה שמתאימים לסטנדרט בשוק הגלובלי.

האתגרים והקשיים הללו אינם בגדר חידוש לממשלה היוצאת. יש לקוות כי הממשלה החדשה תהיה מסוגלת לספק פתרונות לסוגיות אלו לפני שהכאב יהיה בלתי הפיך.

הכותבת היא סמנכ"לית כספים במרכזי הפיתוח של Dell EMC ישראל