- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

הערים החכמות – לא באזזז חולף

ישנה אמרה מפורסמת שלפיה העתיד שייך לאלה שמסוגלים להגשים את היפים והזוהרים שבחלומותיהם. ידוע שהגשמת חלומות היא דבר אפשרי. הדבר נכון גם לעולם הערים החכמות, שפרץ לתודעה לפני תשע שנים. במבט לאחור, מה שנראה אז כחלום התגשם עד כה בצורה מאוד יפה, אם כי לא בשלמותו, והדרך עוד ארוכה.

כיום, כאשר מדברים על ערים חכמות כבר לא מדברים רק על טכנולוגיה. היא פן אחד, וחשוב, באבולוציה של המהפכה הזו, אבל היא לא התחום היחיד. בימינו מדברים על ערים חכמות בהקשר הרחב של האורבניות, משום שזה נוגע כמעט בכל תחום של החיים – הן ברמה האישית והן ברמת הקהילה, החברה והמדינה. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח התחזיות שלפיהן עד 2050, שני שלישים מאוכלוסיית העולם יגורו בערים, מה גם שייתכן שהתחזיות האלה ממעיטות והנתון יתברר כגדול הרבה יותר.

אחד הנושאים הבולטים שקשורים לערים החכמות הוא איכות הסביבה, ובעיקר התחממות כדור הארץ. הנושא הזה הפך להיות חלק בלתי נפרד בכנסים רבים שעוסקים בערים חכמות. זאת, בין היתר לאור האזהרות של מומחים רבים, ובראשם של האו"ם, שלפיהם העולם צריך להתעורר, כי אין לנו עוד הרבה זמן למנוע את האסונות הבלתי הפיכים שההתחממות הזו עתידה להביא אתה.

[1]

תחום אחר, שרלוונטי במיוחד בישראל, הוא התחבורה. בשנים האחרונות הולכים וקונים אחיזה פתרונות חנייה, תחבורה שיתופית, תחבורה ירוקה כמו קורקינטים ואופניים, ועוד פתרונות שתפקידם לעודד את התושבים להשתמש כמה שפחות ברכב פרטי ולעבור לתחבורה חלופית. המקור של לא מעט מהפתרונות הללו הוא בסטארט-אפים ישראליים – למשל פתרונות תחבורה שיתופית כמו באבל של ויה ודן, או אפליקציות שנועדו לתת מידע בזמן אמת על התחבורה הציבורית, דוגמת מוביט.

מעל לכל אלה נמצאים מקבלי ההחלטות, שבשנים האחרונות המודעות שלהם לתחום העיר החכמה הולכת ועולה. בראשם נמצאים ראשי הערים, סגניהם ומנכ"לי העיריות. הם מבינים שהעיר החכמה היא דבר אסטרטגי, שמתחיל בחזון וממשיך במסע ארוך להגשמתו. הם נעזרים בחברי ההנהלה האחרים, ובמיוחד במנמ"רים ובשאר המנהלים הטכנולוגיים, כדי ליישם את התחום ולהפוך את עירם למקום שטוב ושבטוח לחיות בו.

עדיין לא נחלת הכלל

יחד עם הצד החיובי והתחזיות הוורודות, יש עדיין אתגר גדול: בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, יישום הערים החכמות הוא נחלתן הכמעט בלעדית של הערים הגדולות והמבוססות. אמנם, יש גם ערים קטנות יותר שפועלות בתחום, אבל רוב הערים בפריפריה מחוץ למשחק – ולא במקרה. הסיבה לכך היא חוסר הנכונות של הממשלה לתת עצמאות רבה יותר לרשויות המקומיות. הטכנולוגיה מאפשרת לפרוץ את הגבולות ולהביא את ערי הפריפריה הסוציו-אקונומית למקום טוב יותר. אלא שהרגולטור שם רגל גסה על הברקס, מונע תקציבים ומייצר חוקים ותקנות שמעכבים אותן מלעשות זאת.

הנושא הזה יעלה לדיון בכנס הערים החכמות TLV Urban של אנשים ומחשבים, שייערך ב-13 בינואר, ויהיה הגדול ביותר עד כה. בכנס יוצגו ההישגים של הרשויות המקומיות בעולם הערים החכמות, בכל תחומי החיים הרלוונטיים, ויועלו האתגרים, שמחייבים התערבות לאומית ושינוי סדרי עדיפויות, כדי שהחלום של הערים החכמות יהיה מנת חלקם של כלל התושבים.

גם השנה האירוע יתקיים בשיתוף פעולה עם פורום המנמ"רים בשלטון המקומי בהובלתה של ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית הפורום. בין הגופים המובילים הנוספים בתחום שייקחו חלק בכנס השנה ניתן למצוא את מתחם הסטארט-אפים CityZone, נציגות מרכז הירידים FIRA ברצלונה בישראל, מכון היצוא והחברות הטכנולוגיות המספקות פתרונות למגזר המוניציפלי. גם הפעם, לצד הכנס, תיערך תחרות של סטארט-אפים שמפתחים פתרונות עבור הרשויות המקומיות ותתקיים תצוגה מרהיבה של פתרונות בתערוכה שתלווה את הכנס. האירוע מהווה ה-הזדמנות למקסם את המפגש הישיר בין היזמים והמפתחים לבין מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי – מנמ"רים, מנהלי דיגיטל, ראשי ערים וסגניהם, ועוד.