- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

האבולוציה של היזמות

סכנת הכחדה אינה נחלתם הבלעדית של חיות הבר. כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הכלכלן יוזף שומפטר הטביע את עקרון "היצירתיות ההורסת", אשר לפיו מגזר תעשייה נכחד ומגזר חדש נולד בו-זמנית, בתהליך החדשנות הטכנולוגית.

אם נשווה את רשימת מאה החברות הגדולות בעולם כיום לאותה רשימה משנת 1995, נגלה שכמעט 90 אחוזים מהחברות הגדולות ב-1995 לא נמצאות כלל ברשימה של 2019. למעשה, רוב החברות המובילות את הרשימה כיום, בכלל לא היו קיימות ב-1995. מי היה מאמין שאמזון, שבשנת 1995 עוד מכרה ספרים ממחסן קטן, תהפוך לחברה הגדולה בעולם בשווי של טריליון דולר? מי חזה ב-1995 את עלייתן של גוגל או של פייסבוק, שנוסדה לפני פחות מעשור וחצי?

זה טיבה של המהפכה הדיגיטלית, אשר יוצרת צרכים ומוצרים חדשים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה. במציאות החדשה שנוצרה, חברות גדולות חייבות להיות זריזות למרות כובד משקלן, כדי להישאר רלוונטיות. אז נכון שחברה גדולה לא יכולה לפעול בזריזות של סטארט-אפ, אבל היא חייבת לנסות.

[1]

הסיבות לכך שחברה גדולה לא יכולה לפעול כמו סטארט-אפ הן רבות ולעתים טריוויאליות, כמו למשל הדרישה לעמוד בתקני רגולציה. חברות מסורתיות נשענות לעתים על רגולציה קיימת כמחסום כניסה בפני מתחרים חדשים המבקשים לשנות את כללי המשחק. בהרבה מקרים מדובר בחסמים רגולטוריים שנקבעו בעידוד החברות עצמן בעזרתם של לוביסטים.

כך לדוגמה, מלון חייב לעמוד בתקנים רבים לאירוח אנשים, לשלם מיסי תיירות ועוד. חברת מוניות חייבת באישורי הסעה ממשלתיים ותשלומי אגרה. אולם, בכל זאת סטארט-אפים כמו Airbnb ואובר עברו על כל החוקים והתקנים עד שהפכו לחברות האירוח וההסעות הגדולות בעולם, וזאת תוך שנים אחדות בלבד.

בעוד שסטארט-אפ לא נותן לרגולציה לעצור אותו, ברור כי אף רשת מלונות גדולה לא הייתה מציעה ללקוחותיה אירוח בבית פרטי, שהרי מדובר בשיבוש המודל העסקי שעליו היא מבוססת. עבור חברה גדולה, השיבוש שמביאה עמה טכנולוגיה חדשה הוא לא פחות מרעידת אדמה המהווה סכנה קיומית.

הצלחה לכל הצדדים באמצעות מודל של סימביוזה עם סטארט-אפים

בתי מלון, בנקים ואיגודים של נהגי מוניות יכולים לנסות להתנגד או להאט את האופן שבו Airbnb ואובר או הביטקוין משבשים את כללי המשחק בשווקים שלהם – והם אכן מנסים בכל הכוח – אבל כשמדובר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, שעבורן חדשנות היא עניין של להיות או לחדול, התנגדות לסטארט-אפים היא חסרת טעם. במקום להתנגד, דווקא מודל של סימביוזה עם סטארט-אפים הוא האופציה העדיפה עבור ענקיות הטכנולוגיה.

גם לחברות סטארט-אפ יש אתגריים האופייניים להן. בחלק גדול מהמקרים ליזמים אין ידע פיננסי או ניסיון בניהול משאבים בטווח הבינוני או מעבר לכך. הניסיון המעשי של חברות גדולות בניהול עסקי, תכנון כספים, חיזוי והקצאת משאבים, הוא חיוני ביותר עבור כל סטארט-אפ צעיר, שתכנון בטווח של חצי שנה קדימה נראה רחוק עבורו. גם הגישה לשווקים בערוצי מכירה ושיווק של חברה גדולה ומבוססת עשויה להיות משאב יקר מאוד בעבור חברות סטארט-אפ. ניסיונה של חברה גדולה יכול לספק ערך רב לכל סטארט-אפ ולאפשר לאנשיו למקד את מירב האנרגיה בפיתוח הרעיון הטכנולוגי של החברה.

מודל סימביוטי יכול להבטיח שמירה על יתרונותיו היחסיים של כל צד בצורה פרגמטית. מחקרים מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה אמתי ועקבי בין חברות ענק לסטארט-אפים, ועל כך מעידות צורות ההתקשרות הרבות שאנו רואים בעשור האחרון, מעבר להשקעה או רכישה של סטארט-אפים – כמו למשל הקמה של מרכזי חדשנות ופיתוח המבוססים על טכנולוגיה שנרכשה לשם העמקתה; הקמה של חממות טכנולוגיות או אקסלרטורים על ידי חברות מסחריות; ושילוב סטארט-אפים בתוך המרחב הפיזי של חברות גדולות.

כל זה נעשה במטרה לשפר ואף לשבש את המודל הקיים של החברה, לטובת מודל מסוג חדש של שיתוף פעולה סימביוטי, הנותן מענה מדויק יותר לצרכים המתפתחים של תאגידים ושל סטארט-אפים בשוק דינאמי.

במקרה של ישראל, ברור כי הטכנולוגיה מהווה בסיס להתחדשות טכנולוגית ועסקית עבור חברות בינלאומיות רבות, אשר ממשיכות להגיע לישראל ולהשקיע בה. מכאן התפתחה גם הטענה המוכרת, לפיה מגמה זו של מעורבות חברות בינלאומיות פוגעת בסיכויי הצמיחה של התעשייה המקומית, עקב בריחת טכנולוגיה כחול-לבן והגירת מוחות מחוץ לארץ. אלא שזוהי חשיבה מקובעת. המציאות מוכיחה כי בסופו של דבר, עקרון "היצירתיות ההורסת" של יוזף שומפטר נכון גם לאותם סטארט-אפים, אשר מקבלים מהחברות הגלובליות הזדמנות להיוולד מחדש בסביבה אחרת, מאפשרת יותר.

זוהי האבולוציה של היזמות בהתגלמותה, ואין כל טעם או צורך להילחם בה, אלא ליהפך. חברות גדולות צריכות לבחון דרכים לאימוץ ושימוש נכון במודל הסימביוטי, כדי להבטיח את שימור מעמדן בחזית החדשנות, וחברות הסטארט-אפ צריכות לברך על ההזדמנות הגדולה שנקרית בדרכן.

הכותב הוא מנהל קרן ההשקעות Centrica Innovations בישראל