- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

לקראת הבחירות: כיצד לזהות פרופילים פיקטיביים?

מערכת הבחירות נמצאת בישורת האחרונה והרשתות החברתיות משתמשות כשדה הקרב המרכזי להשפעה על דעתו של הבוחר. פרופילים פיקטיביים, בוטים ופייק ניוז משתלטים על הפיד של כולנו. רק בשבוע שעבר פורסם בידיעות אחרונות ובמקביל בניו-יורק טיימס תחקיר שלפיו יש רשת של בוטים ופרופילים פיקטיביים, שפועלים לטובתם של הליכוד וראש הממשלה, בנימין נתניהו. אלה הכחישו את ממצאי התחקיר.

כולנו, או לפחות רובנו, היינו מעדיפים לצרוך, גם ברשתות החברתיות, רק חדשות אמיתיות ולראות רק פרופילים שמאחוריהם יש אנשים בשר ודם. בכדי שזה יקרה, כדאי לדעת שאפשר לזהות פרופילים פיקטיביים, לעלות על נורות אדומות ולהבין את מידת השפעתם על דעתנו, כך שנוכל להבחין האם התוכן הוא פייק או אמיתי. ניתן לעשות זאת כך:

פרופיל פיקטיבי: קשה מאוד להעריך את אחוז הפרופילים הפיקטיביים הקיימים בישראל במערכת הבחירות הנוכחית, שכן הרשתות החברתיות לא כפופות למפות גאוגרפיות ופרופילים בעברית יכולים להיות מנוהלים מכל מקום בעולם. בשנים האחרונות חברות כמו פייסבוק עושות מאמץ רב, בדרכים שלהן, על מנת להסיר פרופילים פיקטיביים. איך אתם יכולים לסייע למאמץ? ראשית, אם אתם חושדים שמדובר בפרופיל פיקטיבי, בידקו את הגיל של הפרופיל. לכל פרופיל יש גיל וכזה פיקטיבי שנוצר בתקופת הבחירות יהיה לא יותר מבן חודשיים-שלושה. שנית, פרופיל פיקטיבי יהיה מוטה בצורה ברורה לצד אחד של המפה הפוליטית.

[1]

נורות אדומות שמאפשרות לזהות את הזיוף: כשהפרופיל פיקטיבי, סביר להניח שלא נראה בו יותר מדי פעילות מעבר למטרה שלשמה הוקם. אולי אפילו בכלל לא. בפרופיל פיקטיבי שהוקם למטרה פוליטית נראה הטיה ברורה וחדה לכיוון אחד של המפה הפוליטית, שכן אלה שעושים בו שימוש רואים בו פלטפורמה דומה לשלט חוצות בצומת פקוק, הם מפרסמים בו את כל מה שהם רוצים שאחרים יחשבו וזה מסונכרן, על פי רוב, עם המסרים של המפלגה או המועמדים שבהם הם תומכים.

מקרה נוסף הוא כשהסיפור של הפרופיל לא מתיישב בצורה הגיונית עם הוויזואליות שלו. לדוגמה, תמונת פרופיל שלא תואמת לתיאור האדם. סימן נוסף הוא כשהפרופיל לא מכיל יותר מדי מידע על ההיסטוריה של בעליו ואין סיפור שרשרת המשויך אליו.

חשוב להדגיש שלא כל פרופיל שעונה למה שכתבתי למעלה הוא פיקטיבי. יש הרבה אנשים שיוצרים פרופילים לגיטימיים לגמרי שאין בהם יותר מדי תוכן. לכן, קשה מאוד לנסח כללים קבועים לזיהוי בטוח של פרופיל פיקטיבי, וזה אכן מאבק תמידי שחברות כמו פייסבוק נמצאות בו כל הזמן.

בנוסף, יש לקחת בחשבון שרשתות חברתיות הן מדיה נוספת בנוף התקשורת העולמי, שהן משפיעות ומאוד, ושכמו בכל העולם, גם אנחנו חשופים בדיוק לאותו איום של השפעה מכוונת על דעת הקהל, רק שאצלנו יש אמצעי תקשורת נוספים וחופשיים, שמסוגלים לאזן כל מסר, חזק ככל שיתוקשר ברשתות החברתיות. אנחנו, כחברה, לא ניזונים רק מהרשתות החברתיות – וזה מצוין, בניגוד להרבה מדינות אחרות בעולם. גם התובנה הזאת מסייעת להילחם בפייק ניוז.

עוד דבר שיש לקחת בחשבון הוא מקרה של השתלטות על זהות. בישראל מתרחשים בממוצע כ-20 אלף מקרים של גניבת זהות בשנה. זה לא מעט אבל גם לא הרבה יחסית למדינות אחרות. חלק נכבד מגניבות הזהות של אנשים תמימים מתחיל ברשתות החברתיות. זה המקום שבו אוספים על "המטרה" מידע ובונים את תרחישי התקיפה. אגב, שם גם מתחילות רוב תקיפות הסייבר על ארגונים בימינו. גניבת זהות מוכרת על ידי רשויות החוק והביטחון, אבל היא תופעה ללא גבולות חוק ולכן, האכיפה נגדה קשה עד בלתי אפשרית לפעמים.

האיום לא נמצא שם

לסיכום, ברמת המקרו, אין חשש מהטיית מערכת הבחירות בישראל דרך הרשתות החברתיות ופרופילים פיקטיביים. החשש האמיתי הוא מכניסת גורמים עוינים למערכות ספירת הקולות ולמערכות המידע שמאחורי מערכת הבחירות. הכוונה היא להאקרים מקצועיים, שנמצאים סביבנו בהמוניהם ולרוב מונעים על ידי גורמים מדינתיים עוינים. אלה צבאות הצללים שמאחורי מקלדות ומסך, וכל מטרתם היא לשבש את שגרת החיים שלנו. זו הגדרה פשוטה של המילה טרור. המדינה משקיעה הון עתק בכדי לשמור על כולנו במתחם הסייבר ביום יום ובטח במערכת הבחירות, אבל הנחת היסוד של האמונים על כך צריכה תמיד להיות שהם כבר בפנים, ומשימתם היא למצוא להיכן חדרו אותם טרוריסטים סייבריסטים.

הדבר, בישראל כמו בעולם המערבי, עלול להוביל לכך שתוצאות הבחירות יהפכו ליותר ויותר שנויות במחלוקת, ושכמות התלונות על זיופים תלך ותגבר. חשוב מאוד שהמחוקק בישראל ייתן את הדעת בנושא כבר מיד לאחר מערכת הבחירות, בתחילתה של הכנסת הבאה.

הכותב הוא מנכ"ל CyTech, שעוסקת בייעוץ בתחום הגנת הסייבר.