- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

האם כדאי לקבל הגנת פטנט על פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות?

חברות שמפתחות טכנולוגיה או אפליקציה מעלות בינן לבין עצמן לא אחת את השאלה האם להגן בפטנט על הפיתוחים הללו. זאת, בגלל פחד מגניבות ושימוש לא מורשה בפיתוח שלהם, או לפחות על כל צרה שלא תבוא. כמומחית בנושא, אני יכולה לומר שהתשובה הקצרה היא כן, והתשובה הארוכה מורכבת יותר ובוחנת מכלול של נסיבות, כגון המשאבים הכספיים והאנושיים המוגבלים.

מעבר להגנת הפטנט עצמו, בקשת הפטנט היא כלי עסקי קריטי בשלבים הראשוניים של הסטארט-אפ. אלא שסטארט-אפיסטים בקיאים בפיתוח טכנולוגיות ולחלק מהם, בפרט מתחילים, יש תפישות שגויות בנושא. הנה כמה שנתקלתי בהן:

הגשת בקשה לפטנט זו הוצאה כספית גדולה ואת המשאבים המועטים צריכים למקד בקידום הטכנולוגיה.
ובכן, ההיפך: שיטת הפטנטים "ידידותית" מבחינת ניהול תזרים המזומנים. בתחילת הדרך, ההוצאות נמוכות יחסית, וניתן להגיש בקשה אחת בשלב ראשון ורק בתום שנה להחליט באילו מדינות נוספות נרצה להגיש את הבקשה. גם מועד זה ניתן לדחייה עם הגשת בקשה בינלאומית, מבלי לאבד את הזכויות מהתאריך המקורי.

[1]

קודם אמצא משקיעים וחלק מההשקעה שאקבל יממן את הבקשה לפטנט.
אחת הדרישות להענקת פטנט היא שהאמצאה הטכנולוגית לא פורסמה בפומבי. כל פרסום, לרבות הפצת אבטיפוס או פנייה למשקיעים, עלול לשלול את הענקת הפטנט. הגשת בקשה לפטנט מאפשרת לחשוף את הטכנולוגיה מבלי לחשוש. בנוסף, משקיע יבקש לוודא שהרעיון החדשני בבסיס הטכנולוגיה מוגן בבקשה לפטנט, בכדי למנוע השקעת כספים במיזם שמתחרים יכולים להעתיק אותו בקלות. מה גם שבקשה לפטנט מעידה על רצינות ומחויבות של היזם.

במקרה של שיתוף פעולה עם חברות, בקשה לפטנט מבטיחה שהזכויות באמצאה שייכות ליזם. במקרים לא מעטים נוצרו שיתופי פעולה בין חברות בינלאומיות גדולות וסטארט-אפים שפיתחו טכנולוגיה שהשלימה את מוצר שפותח בהן. הגנת הטכנולוגיה בבקשה לפטנט הקטינה את הסיכון שחברת הענק, בעלת המשאבים, תנצל את הטכנולוגיה המשלימה ללא הסכמת חברת ההזנק.

בקשה לפטנט כוללת את תיאור הטכנולוגיה לפרטי פרטים. למה שאגלה איך הגעתי לטכנולוגיה?
כי זה ה-"דיל" – הגנה בתמורה לחשיפה. אבל, החשיפה יכולה להוות יתרון. אחת הדרישות בבקשה לפטנט היא תיאור פרטני של הטכנולוגיה. ואולם, הבקשה חסויה במשך שנה וחצי ממועד הגשתה, ומועד זה אף ניתן להארכה. הפרסום יהווה יתרון, הואיל שמתחרים יצטרכו לשקול האם להשקיע משאבים בפיתוח בתחום שייתכן שייחסם בעתיד, לכשיינתן הפטנט. דילמה זאת מתעצמת כאשר מוגשות מספר בקשות לפטנט (פורטפוליו) עבור היבטים שונים של הטכנולוגיה.

האם אפשר להגיש בקשה לפטנט על מוצר תוכנה או אפליקציה?
אם מוצר התוכנה כולל פתרון של בעיה טכנית בשטח התוכנה – התשובה חיובית. תחומים רבים כגון ביג דטה, לימודי מכונה, סייבר ובלוקצ'יין מערבים פתרון בעיה טכנולוגיה וניתן לקבל בגינם פטנט. מתעוררת בעיה כאשר האמצאה או האפליקציה אינה מערבת התמודדות עם בעיה טכנית מורכבת. יש לציין שהגנת פטנט על אמצאות בשטח התוכנה חשובה במיוחד לנוכח הקלות היחסית שבה ניתן לפתח מוצר דומה ומתחרה.

האם יש אמצעי אחר להגנה על אפליקציות שאינו הגנת פטנט?
כן, מדגם. מבלי קשר להגנת הפטנט, ניתן להגן באמצעות מדגם (Design) על עיצובים, בפרט עיצובים חדשים של ממשק משתמש.

הרעיון כל הזמן משתנה. למה שאגן עכשיו אם זה יהיה לא רלוונטי בעתיד?
סטארט-אפ טיפוסי לא רק מפתח אלא גם מתפתח, ואתגר זה חל גם על אסטרטגיית הפטנטים שלו. במקרים רבים, התוכנית העסקית בתחילת הדרך אינה דומה לזו שמתפתחת בהמשך. גם בקשות הפטנט, שמהוות כלי עסקי לקידום יעדי הפיתוח והיעדים העסקיים של החברה בשלבה הנוכחי, מתעדכנות בהתאם לשינויים שהיא עוברת. פיתוחים ושכלולים לאורך הדרך יכולים להיות מוגנים בבקשות פטנט נוספות ולבנות פורטפוליו של פטנטים.

מחקרים מראים שפורטפוליו איכותי של פטנטים יכול להגדיל משמעותית את הסיכוי לפגוש אירוע M&A ולהעלות את שוויו. לכן, חשוב לפתח את הפורטפוליו ולהתאימו לצרכים המשתנים של הסטארט-אפ.

הכותבת הינה שותפה במחלקת ההיי-טק בקבוצת ריינהולד כהן, עורכי פטנטים.