- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

מתי תאונה בדרך לעבודה תיחשב כתאונת עבודה?

השבוע אני ממשיך, במסגרת טור זה, בסדרת המאמרים על תאונות עבודה. בכתבות קודמות הבהרתי [1] שקיימים יתרונות רבים לכך שעובד יוכר כנפגע בעבודה ולא כנפגע בנכות כללית רגילה, ציינתי שכנפגע עבודה [2] יוכר מי שנפגע בתאונת עבודה, או חלה במחלת מקצוע או במיקרוטראומה, ואף הרחבתי [3] על השתיים האחרונות. הפעם הגיע תורה של תאונה שקורית בדרך לעבודה, ובפרט תאונת דרכים, ומתי היא תיחשב כתאונת עבודה.

בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קבע המחוקק מקרים שייחשבו כתאונת עבודה, על אף שהם לא עומדים בהגדרה הקונבנציונאלית של "תאונת עבודה". אחד הבולטים שבהם הוא מקרה שבו אירעה לעובד תאונה בעת שהלך או נסע מביתו, או ממקום בו ישן, לעבודתו – ולהפך. עבור מי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד, תאונה תיחשב כתאונת עבודה גם כשהוא עובר ביניהם. אך במקרה שהתאונה אירעה בזמן הפסקה, או תאונת דרכים שאירעה לאחר סטייה של ממש מהדרך המקובלת לעבודה או ממנה – היא לא תיחשב כתאונת עבודה. יוצאי דופן לכלל זה הם מקרים שבהם ההפסקה או הסטייה מהדרך הייתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של העובד כלפי מעסיקו, למטרת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי או שנעשתה כדי ללוות את ילדו למקום כמו הגן שלו. המתפללים שביניכם יתעניינו לשמוע שגם במקרה שבו העובד נפגע בדרך לבית הכנסת בשעות הבוקר, ייחשב הדבר כתאונת עבודה.

מה צריך להוכיח?

על מנת שהדבר ייחשב כתאונת עבודה, על העובד להראות שקרתה תאונה, ושקיים קשר סיבתי בינה לבין הסיכונים שהיו בדרך לעבודה – בין אם בהליכה או בנסיעה. לדוגמה, עובד שהלך מביתו לעבודה ונפל כתוצאה מסחרחורת בלבד, בלי כל שיבוש בדרך, לא יוכר כנפגע תאונת עבודה. לעניין זה כדאי להרחיב בפסק הדין שניתן בתיק המוסד לביטוח לאומי נ' סמסון. אך אם העובד נפל בגלל מדרכה פגומה או בתאונת דרכים, הוא יוכר כנפגע תאונת עבודה.

בפסק דין המוסד לביטוח לאומי נ' רונן נקבע שבמידה שהתאונה אירעה במקום שבו יש לעובד את השליטה הבלעדית על סיכוני הדרך, כמו החצר של ביתו הפרטי, אותו מקום נחשב כמעונו והתאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. אבל אם החצר אמנם בביתו אך פתוחה לרבים, היא תיחשב ככזו, כי אין לו שליטה מלאה על הסיכונים שעלולים להיות שם.

מתי תאונה בסטייה מהדרך תיחשב כתאונת עבודה?

שני מקרים מעניינים בהקשר זה מצויים בפסקי דין מדינה נ' המוסד לביטוח לאומי ואהרון נ' המוסד לביטוח לאומי. במקרה הראשון נקבע כי עובד שנפגע בתאונת דרכים כאשר סטה מהדרך מהעבודה לביתו כדי להביא עובד אחר הביתה לא יוכר כנפגע בתאונת עבודה, שכן הייתה סטייה של ממש מהדרך ולא הוכח הקשר בין ההסעה לעבודה. אולם, כפי שנקבע במקרה השני, אם הוא סטה מהדרך כדי למלא דלק, הוא כן יוכר ככזה, כי מילוי דלק הוא פעולה נלווית הכרחית לנהיגה. הלוא בלי דלק האוטו נעצר, או כלל לא מתניע.

בחזרה לילדים: פסק דין רניצקי נ' המוסד לביטוח לאומי קובע שכדי שעובד שהביא את ילדו לגן בדרך לעבודה, או בא להחזיר אותו לאחר שסיים את עבודתו, יוכר כנפגע תאונת עבודה, על הילד לשהות בגן ארבע שעות או יותר ביממה, או 10 פעמים בחודש. ולא רק גן: בפסק הדין המדובר, העובדת שנפגעה כשהלכה להביא את הילד שלה, ששהה אצל אחותה במשך חצי שעה, יותר מ-10 ימים בחודש, הוכרה כנפגעת בתאונת עבודה. לעומת זאת, פסק דין שניתן ממש לא מזמן, בסוף נובמבר, קובע שעובד שנסע מביתו לעבודה, אבל באמצע סטה מהדרך כדי לבקר את בנו, לא יקבל את ההכרה, משום שסטה סטייה ממשית למטרה שאינה קשורה לעבודה.

לסיכום, בכל תאונה מומלץ לבדוק האם מתקיימים המרכיבים המאפשרים להגדיר את התאונה כתאונת עבודה. זה יכול להיות שווה הטבות שונות.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.