שילוב הדרוזים בהיי-טק: אפשר לעשות הרבה יותר

המחאה של הדרוזים היא נגד חוק הלאום, אבל שורשיה עמוקים הרבה יותר ונוגעים גם לחוסר שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית ● גם כאן, הקטר של המשק יכול להוביל לשינוי

כדאי שההיי-טק ייחלץ למען הדרוזים. צילום: BigStock

הפגנת ה-100 אלף שנערכה אמש (ש') בכיכר רבין הייתה שיאה של מחאה של בני העדה הדרוזית. הסיבה אמנם הייתה המחלוקת על חוק הלאום, אבל הרקע לתסכול קודם הרבה יותר, ולמעשה מלווה אותנו מאז קום המדינה.

כאשר מדברים על שוויון, אין הכוונה רק למעמד אזרחי או לשוויון בפני החוק. הכוונה היא גם לשוויון הזדמנויות לכל אחד ואחד מבני העדה המיוחדת הזו, על מנת לאפשר לו להשתלב בחברה הישראלית בכל התחומים, כולל בתעסוקה, ובין היתר בתחומי ההיי-טק, המדעים והטכנולוגיה.

על פי נתונים שנאספו במרכז המחקר של הכנסת ובמקורות אחרים, בראייה רב שנתית, מספר הצעירים הדרוזים שפונים ללימודים גבוהים נמצא במגמת עלייה. לדוגמה, ב-2015 למדו 4,600 סטודנטים בני העדה במוסדות להשכלה גבוהה לעומת 1,700 ב-1999. לפי נתונים של משרד הכלכלה, שיעור הפונים ללימודי מדעים מקרב בני העדה הדרוזית גבוה יחסית – 14% – אבל רבים מהם לא מצליחים למצוא עבודה. זה נכון גם לצ'רקסים ולכל האוכלוסייה שאינה יהודית.

למה הדרוזים מודרים מההיי-טק?

ב-2015, בעקבות ועדת טרכטנברג, שנולדה על רקע המחאה החברתית, הודיע משרד הכלכלה כי הוא מקצה 10 מיליון שקלים להכשרת אוכלוסיות אלה לענפי הטכנולוגיה. הטיפול בהן נעשה בין היתר דרך שתי עמותות – צופן ו-IT Works. אלה עמותות שמבוססות על מתנדבים. יש להן אחוזי הצלחה טובים אבל המשאבים שלהם מוגבלים, מה שמוביל לכך שהדרוזים מודרים מענף ההיי-טק.

הסיבות יכולות להיות רבות – ריחוק גיאוגרפי, חוסר מודעות של מעסיקים ובעיקר העדר כל פעילות ממשלתית כדי לממש את מה שכולם אומרים כיום: "הדרוזים הם אזרחים שווי זכויות בישראל".

השתתפות בענף ההייטק אינה רק עניין של תעסוקה ורמת חיים טובה. ישראל היא מדינת החדשנות. היא מזוהה בעולם כפורצת דרך בתחומים שונים. מצד שני, התחום סובל ממחסור בכוח אדם בהיקף של יותר מ-8,000 מהנדסים ובוגרי מדעים בשעה. תכניות שונות, שמועלות חדשות לבקרים, עוסקות בטווח הארוך. באופן עקבי, מדיניות הממשלה נמנעת מלטפל במקורות כוח האדם הזמינים, שיכולים לסייע בצמצום הפערים. הדרוזים הם אחד מהם.

אלא שצעיר דרוזי, שמסיים צבא ורוצה להשתלב בתעשיית ההיי-טק, לא נהנה מאותן אפשרויות שמקבל חברו היהודי – זה שרק אתמול לחם אתו כתף אל כתף כדי להגן על ביטחון המדינה. גם כאן, הקטר של ההייטק צריך לקחת יוזמה ולהוביל תכניות שיתנו עדיפות בולטת לצעירים בני המיעוטים.

חדשות טובות

במקביל לסערת חוק הלאום, קראנו בסוף השבוע חדשות טובות, על העלאת דירוג האשראי של ישראל. הדבר צפוי לתרום למדינת ישראל חמישה מיליארד שקלים ולהביא לגידול בהשקעות, כולל בהיי-טק. אבל כל כלכלן או יזם יודע שמשקיעים לא מסתכלים רק על דירוגי האשראי או על מספרים אחרים, אלא גם על הסביבה החברתית-כלכלית, על המדינה שבה הם משקיעים.

הוויכוחים על חוק הלאום והמחאות של הדרוזים ומיעוטים אחרים עלולים להרתיע את אותם משקיעים פוטנציאליים, שחלקם מייצגים חברות בינלאומיות, שבהן הלאומיות היא לא פקטור וכל עובד מקבל יחס שווה, בהתאם לכישוריו ומעכשיו. הפיכת או עובדת היותה של קבוצה אחת של אזרחים כזו עם פחות זכויות עלולה לפגוע בפירות תעודת ההצטיינות הכלכלית שקיבלנו, ובוודאי שלא תתרום לרגיעה בחברה הישראלית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים