תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » בכל זאת אסדרה, ולא רק חקיקה
אסדרה - לכאן או לכאן. מקור: BigStock

בכל זאת אסדרה, ולא רק חקיקה

שני דיונים שהתקיימו השבוע בכנסת – האחד עסק ברחפנים והשני בהסתה לטרור ברשתות החברתיות – העלו את הצורך הדחוף באסדרה עצמית או רגולטורית של התחומים האלה

מאת 27 ביוני 2018, 16:43 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מי שמספק את הפלטפורמות שמאפשרות את חופש הביטוי הכי רחב צריך לדעת גם לחסום את אלה שמנצלים אותן לשיסוי ולהסתה. חוק שיורה לחברות המפעילות את האתרים והרשתות החברתיות לנתב נכון את התכנים ולמנוע תכנים פוגעניים, ויטיל סנקציות על מי שלא ימלא אותו, יהיה הדבר האפקטיבי ביותר

הכנסת קיימה שלשום (ב') שני דיונים, שעניינם חקיקה, אסדרה או שניהם ביחד – בתחומים שקשורים לטכנולוגיה.

הדיון הראשון עסק בנושא הסדרת (ואסדרת) השימוש ברחפנים, והתקיים במסגרת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה שעוסקת בנושא.

יו"ר ועדת המשנה הוא ח"כ חיים ילין (יש עתיד), שמלווה את נושא הרחפנים כבר זמן רב. הוא מדבר עליהם הן בהקשר של הסכנות שהם עלולים לגרום לפרטיות והן בהיבט הביטחוני.

בדיון סיפר ח"כ ילין כי אזרחים רבים נוסעים לדרום כדי לצלם את השדות שנשרפים כתוצאה מטרור העפיפונים. אולי כאות הזדהות ואולי סתם תחביב מוזר. אבל הצילומים האלה מסכנים, לדבריו, את ביטחון המדינה ואת פעילות צה"ל באזור, מאחר שהם מצלמים הכל ויכולים ליפול לידיים לא רצויות.

הבעיה המרכזית היא העדר הפיקוח על אותן "מצלמות מעופפות", כפי שכינו בדיון את הרחפנים חלק מחברי הוועדה. המציאות היא שכל אדם יכול לרכוש רחפן, להעלות אותו לאוויר אפילו מטלפון נייד ולצלם כל מה שעולה על רוחו. וזה יכול להזיק, כאמור, לא רק בהיבט הביטחוני, אלא גם עלול לחדור לפרטיות של אנשים, כאשר היכולת של האזרח להתגונן בפניו מוגבלת עד לא קיימת.

מה עושה הרגולטור בנדון?

נושא האסדרה המתבקש נמצא בידיים של רשות שדות התעופה, מאחר שמדובר בכלי טיס לכל דבר, גם אם הוא לא מאויש (בשפה המקצועית – כטב"מ). אבל כמו תמיד, הטכנולוגיה משיגה את הרגולציה בצעדים ענקיים, ועד שהרגולטורים מזהים בכלל שיש פה שינוי טכנולוגי ומחליטים לעשות משהו חולפים ימים רבים ולעתים שנים.

כך, למשל, אמר בוועדה נציג הרשות כי שם כותבים נהלים לפיקוח על הרחפנים, אבל במקרה הטוב, רק בעוד חצי שנה הם יהיו מוכנים. נציג אחר של הרשות אמר שהציבור בדרך כלל רוצה לדעת מהם כללי ההתנהגות, מה מותר ומה אסור, ולכן הרשות מיישמת "אסדרה מרצון" – מתן הסברים ותשובות לשאלות של בעלי רחפנים שפונים אליה. זהו דגם שמחליף בינתיים את החוקים והתקנות שיבואו, אם יבואו.

ח"כ ילין, שאינו מסתיר את ביקורתו החריפה על הביורוקרטיה, שהורגת אותנו לא פחות מכל עפיפון שמבעיר את השדות, הציע לרשויות פתרון טכני פשוט: להתחיל לבצע רישום של בעלי הרחפנים, כך שניתן יהיה בכלל לדעת עם מי יש לנו עסק, מהן הכמויות ומיהם האנשים שעוברים על החוק. הרשויות גם יכולות להיעזר בשוק הפרטי, בחברות שמפתחות פתרונות לאותם אתגרים שהרחפנים מציבים בפנינו. המוח היהודי כבר המציא פטנטים לכך, שעובדים בינתיים רק בחו"ל, ויודעים לזהות רחפנים במקומות שהם לא צריכים להיות ולהפעיל מערכות מתאימות. אחת החברות הציגה פתרון ששימש את ממשלת תאילנד בעת ההלוויה שנערכה לנשיא של מדינה זו.

דיון אחר שנערך שלשום בכנסת – הפעם דיון משותף של ועדת המדע והטכנולוגיה עם ועדת חוק, חוקה ומשפט – עסק בהצעת חוק ממשלתית שנועדה להטיל הגבלות על הרשתות החברתיות, כדי להכריח אותן להסיר תכנים פוגעניים וכאלה המסיתים לטרור. החוק מיזג לתוכו הצעת חוק פרטית שיזמה ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני).

מדיניות ההסרה של תכנים אלה שבה נוקטות חברות כמו פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google) אינה לרוחם של מקבלי ההחלטות בארץ, בהתחשב בעובדה שגורמי הביטחון מזהים קשר ישיר בין טרור להסתה ברשת. החוק מציע להטיל סנקציות חמורות על החברות אם לא יסירו באופן מידי את התכנים, כשכאלה עולים. אבל תוך כדי הדיון התברר שהסיפור אינו פשוט כל כך. ראשית, משום שלא ברור מה תהיה ההגדרה של תוכן פוגעני ויש חשש שהוא ינוצל על ידי גורמים שונים לצנזורה מסיבות שונות – לא רק ביטחוניות. הנימוק השני להסתייגות מהחוק הוא שהיכולת להשית סנקציות על בעלי החברות, שאמנם מעסיקות בארץ עובדים רבים אבל אינן חברות ישראליות, היא מוגבלת, די קשה ולא ניתן לעשות זאת במהירות.

המסקנה שאליה הגיעו חלק מהדוברים היא שדרושה חקיקה, אבל לצידה חייב להיות מסלול של אסדרה מצד החברות עצמן. בזמן האחרון אנחנו רואים תופעה כזאת, שקרוב לוודאי נובעת הן מעבודה עם הרשויות – בארץ ובעולם – והן מקנסות ומגבלות שהוטלו על החברות, למשל על ידי האיחוד האירופי. רק בשבוע שעבר שמענו על כך שהחיזבאללה התלונן שהוסרו חשבונות שלו. כלומר, המסר של איום רגולטורי חלחל כנראה במקומות הנכונים, וזה משליך גם על ישראל. צריך גם לזכור את הוויראליות של התכנים, ושאם הם יוסרו במקום אחד, תמיד יימצאו כאלה שיפרסמו אותם (יעשו Share בפייסבוק או Retweet בטוויטר, למשל).

השורה התחתונה: מפתחי טכנולוגיה, שמביאים קדמה לעולם ומשרתים את כולנו, צריכים לקחת בחשבון שהיא משמשת גם נבלים ועבריינים. מי שמספק את הפלטפורמות שמאפשרות את חופש הביטוי הכי רחב צריך לדעת גם לחסום את אלה שמנצלים אותן לשיסוי ולהסתה. חוק שיורה לחברות המפעילות את האתרים והרשתות החברתיות לנתב נכון את התכנים ולמנוע תכנים פוגעניים, ויטיל סנקציות על מי שלא ימלא אותו, יהיה הדבר האפקטיבי ביותר.

 

בכל זאת אסדרה, ולא רק חקיקה Reviewed by on . הכנסת קיימה שלשום (ב') שני דיונים, שעניינם חקיקה, אסדרה או שניהם ביחד - בתחומים שקשורים לטכנולוגיה. הדיון הראשון עסק בנושא הסדרת (ואסדרת) השימוש ברחפנים, והתקיי הכנסת קיימה שלשום (ב') שני דיונים, שעניינם חקיקה, אסדרה או שניהם ביחד - בתחומים שקשורים לטכנולוגיה. הדיון הראשון עסק בנושא הסדרת (ואסדרת) השימוש ברחפנים, והתקיי Rating: 0

הגיבו