הנפקה דואלית? עכשיו אפשר לעשות זאת גם בסינגפור

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, מסביר על ההסדר החדש של בורסות תל אביב וסינגפור, שרלוונטי במיוחד לחברות היי-טק, ומדבר על היתרונות שבהנפקה בשני הגופים הפיננסיים גם יחד

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. צילום: פלי הנמר

שיתופי הפעולה של ישראל עם מדינות וגופים כלכליים ברחבי העולם הולכים וגוברים, כאשר בולט בהקשר זה המזרח הרחוק. אחד משיתופי הפעולה, שעליו פורסם באחרונה, החל לא מכבר להתנהל בין הבורסה בתל אביב לגוף המקביל בסינגפור, ובמסגרתו יוכלו חברות, בעיקר טכנולוגיות, להנפיק את עצמן בו זמנית בשני המקומות.

בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה בתל אביב, כי "הסכם שיתוף הפעולה עם בורסת סינגפור יאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות, בפעם הראשונה, להנפיק ולגייס הון במקביל בבורסות גם כאן וגם שם, בהתבסס על תשקיף אחד – ישראלי או סינגפורי. כמו כן, שתי הבורסות יפעלו יחד לאיתור חברות טכנולוגיה ישראליות שמעוניינות לקבל חשיפה למשקיעים באסיה ומחפשות לצמוח בשוק האסיאתי. פעילות זו תכלול סיוע לחברות פרטיות בשלב שלפני הרישום למסחר, בתהליך ההנפקה עצמו וכן תאפשר תמיכה למנפיקים לאחר הרישום. הן יוכלו להסתייע בהיכרות הבורסות בשתי המדינות עם השווקים המקומיים ובמערכות השונות שיש להן".

בן זאב חוזה כי "מהלך זה צפוי להגדיל את מספר חברות הטכנולוגיה הישראליות שירצו להנפיק בשתי הבורסות, יגדיל את הסחירות במניות שלהן ויאפשר להן לקבל הערכות שווי אטרקטיביות מציבור המשקיעים – הן באסיה והן בישראל".

לדבריו, ההסכם מניב יתרונות רבים לחברות היי-טק מקומיות. "אחת הבעיות של השוק שלנו הוא שחסרה התמחות בתחומים מסוימים, בדגש על חברות צמיחה במגזרי הטכנולוגיה והביומד. לכן, במקרים רבים התמחור שחברות ההיי-טק הישראליות יקבלו בבורסת תל אביב נמוכים יותר ביחס לשווקים אחרים. לאור זאת, חברות הטכנולוגיה הישראליות מעדיפות לגייס הון בבורסות אחרות בעולם – בעיקר בארצות הברית ובלונדון, שם הן מקבלות את הערכות השווי המתאימות להן. ההסכם יאפשר לאותן חברות ישראליות לקבל הערכות שווי על בסיס המשקיעים הגלובלי והמקצועי של השוק האסיאתי, תוך שהן 'נשארות בבית' ונהנות מרגולציה מקלה, עלויות הנפקה נמוכות יותר, סחירות גבוהה יותר וביקושים גם מהשוק המקומי", אמר בן זאב.

למה דווקא סינגפור?
"משום שהיא אחת המדינות המובילות בעולם מבחינה טכנולוגית ובכלל זה הבורסה שלה, שתומכת בהשקעה במחקר ובפיתוח, ובחדשנות".

האם ההסכם החדש מתייחס להנפקות רק של חברות היי-טק או גם של חברות בתחום אחרים?
"הדגש הוא על חברות טכנולוגיה וביומד, אבל אנחנו מתכוונים לפנות גם לחברות מתחום התעשייה והמסחר שיש להן פעילות באסיה. בנוסף לכך, אנחנו פונים יחד לחברות השקעה סינגפוריות שיכולות להיות מעוניינות לבצע רישום כפול כדי לרכוש חברות ישראליות, ולחברות מתחום הנדל"ן והתעשייה שיוכלו לבצע רישום כפול ולגייס חוב בבורסה".

מהם הקריטריונים לחברות שירצו להנפיק?
"על מנת להיכנס למסלול ההנפקה המשותף ולהנפיק במקביל בשני השווקים, החברה צריך להנפיק ב-Mainboard, הבורסה הראשית בסינגפור, ולעמוד באחת משתי החלופות הבאות: שווי שוק של 150 מיליון דולר סינגפורי (כ-202 מיליון דולר) ורווחיות שנתית של 300 מיליון דולר סינגפורי (404 מיליון דולר). לחברות שלא יעמדו בקריטריונים אלה נציע אפשרות להתחיל בהנפקה בתל אביב או בבורסה המשנית בסינגפור, Catalist, ובהמשך לעבור למסלול הדואלי".

במה שונה ההסדר עם סינגפור מהסכמי ההנפקות הדואליות שיש לבורסה בתל אביב עם ניו-יורק ולונדון, ומה העמדה של רשות ניירות ערך בנוגע להסדר החדש?
"בשונה מהסדר הרישום הכפול שיש לנו עם בורסות נאסד"ק, ניו-יורק ולונדון, שבמסגרתם הרגולציות של השווקים הזרים מאומצות על ידינו במלואן באופן חד צדדי, המודל עם בורסת סינגפור הוא מודל אימוץ דו צדדי, שכאמור, מאפשר בפעם הראשונה לחברות ישראליות להנפיק בבורסה זרה בהתבסס על תשקיף ישראלי או מקומי. המשמעות היא שחברות ישראליות שירצו להיכנס למסלול יוכלו לבחור האם הן רוצות לעמוד בכללי הרגולציה של השוק הישראלי או הסינגפורי".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים