"אנחנו מתאמצים לא לסגור את השמיים – למרות איום הרחפנים"

"מי שמטיס רחפנים כתחביב צריך להבין שיש כללים", אמר בני דווידור, ראש אגף כשירות אווירית ברשות התעופה האווירית, ודיבר על הרגולציה והאתגרים בתחום

בני דווידור, ראש אגף כשירות אווירית ברשות התעופה האווירית שבמשרד התחבורה. צילום: שי פיירשטיין

"לא כל מה שאפשר לעשות עם רחפנים הוא חוקי. זה שאפשר להטיס כלי בשמים לא אומר שזה חוקי. יש להיכנס לתחום בצורה בטוחה ואנחנו, כרגולטור על הרחפנים האזרחיים, מתאמצים שלא לסגור את השמיים – על אף שיש בהם גם היבט של איום", כך אמר בני דווידור, ראש אגף כשירות אווירית ברת"א (רשות התעופה האווירית) שבמשרד התחבורה.

דווידור דיבר בכנס אנשים ורחפנים 2018, שמתקיים זו השנה השלישית ומופק על ידי אנשים ומחשבים. האירוע נערך באולם LAGO בראשון לציון, בהנחיית רן קליינר, בעל המיזם Drone Master – מערכת לניהול ציי רחפנים.

בדבריו תיאר דווידור את התפתחות הרגולציות בתחום הכטב"מים (כלי הטיס הבלתי מאוישים). הוא ציין כי בתוך עולם הכטב"מ, התחום האזרחי מתייחס לכלים ששוקלים פחות מ-25 ק"ג. דווידור פירט מה צריך לעשות כיום על מנת להפעיל רבי להב: "צריך להוציא רישיון מסחרי, רישיון הפעלה אווירי, נדרש לרשום את כלי הטיס, לקבל תעודת כושר טיסה, להיות בעל היתר להטיס ולערוך טיסת הדגמה", אמר. עם זאת, לדבריו, במסגרת הרצון של רת"א להקל על התחום, "החל מהחודש הבא אין צורך ברישיון מסחרי להפעלה של רחפנים. בנוסף, יש תקנות חדשות לכלי טיס. אולם, יידרש רישיון הפעלה אווירי ויישאר הצורך ברישום כלי טיס, כי הדבר מחויב בחוק".

"עברנו השנה מהפכים רבים", ציין דווידור. "לשם קבלת היתר הטסה של כטב"מ, איחדנו שלושה מבחנים למבחן אחד. בנוסף, החובה לערוך מבחן מעשי חלה רק על כלי טיס שמשקלם יותר מ-4 ק"ג".

"המטיסים רחפנים צריכים להבין שיש כללים"

"מי שמטיס רחפנים כתחביב בשעות הפנאי שלו צריך להבין שיש כללים", אמר דווידור. "אנחנו לא נגד רחפנים ורוצים שהתחום ימשיך להתפתח – אבל בצורה בטוחה. יש לדעת מה מותר ומה אסור. כך, למשל, אסור להטיס רחפנים ליד שדות תעופה ומעל אזורים מאוכלסים בקהל".

עוד הוא אמר כי "מי שרוצה לעשות ניסוי טיסה צריך להבין שכל תהליך שכזה מבוצע עם מעטפת בטיחותית". הוא הוסיף כי "רת"א מאמצת את החוק האמריקני, במהלך שנמצא בתהליך מואץ ויארך כשנה. כמו כן, תקנות הביטוח והרישיון המסחרי יוחלפו בחובת ביטוח, נתאים את האגרות למשקלים של הרחפנים, ונטפל בנושאי רישום ואכיפה".

"תחום הכטב"מים הוא בעיה והזדמנות לכל העולם", סיכם דווידור. "ארגונים רבים עוסקים בכך. אנחנו מתמודדים עם תחום שמלא בחדשנות. יש לנו רגולציה תעופתית כבדה ועלינו לשבור את הקיר. אנחנו עושים זאת בעזרת שיתופי פעולה, עם הבנת הצרכים וניהול הסיכונים. הטכנולוגיה, מטבעה, תמיד מקדימה את הרגולציה – ואנחנו מנסים לסגור את הפער".

"שיווי משקל בין טכנולוגיה, מדע ואנשים"

דובר נוסף בכנס היה רס"ן דוד אלקחר, ראש תחום CTO בבסיס 108 של חיל האוויר. הוא תיאר את השתלבות החיל בקהילת הרחפנים בישראל. לדבריו, "הרחפן הוא אחד הכלים המורכבים מבחינה טכנולוגית, והוא משפיע בצורה חזקה על החדשנות". הוא הוסיף כי "החדשנות היא תפיסה הוליסטית, שסוללת דרך לחיים מלאי משמעות. החדשנות היא ערך – הטכנולוגיה היא רק תירוץ. החדשנות מתחילה באקו-סיסטם".

רס"ן אלקחר ציין כמה אירועי קהילה בהם השתתף צוותו, וביניהם אירוע אי-כנס בהובלת ד"ר יוסי ורדי, שהתקיים לפני כחצי שנה, ובמסגרתו הם היו שותפים להעלאת רעיונות. הוא ציין את חשיבות האקו-סיסטם לתחום: "מדובר בקהילה מאפשרת, שמעצימה את הפרטים שבה. לא כל אחד יכול להיכנס לקהילה והיא דורשת מנהלים. אלה הן יחידות אקולוגיות, שבהן מתקיים שווי משקל טבעי בין טכנולוגיה, מדע ואנשים".

רס"ן דוד אלקחר, ראש תחום CTO בבסיס 108 של חיל האוויר. צילום: שי פיירשטיין

רס"ן דוד אלקחר, ראש תחום CTO בבסיס 108 של חיל האוויר. צילום: שי פיירשטיין

עוד הוא אמר כי אנשיו השתתפו בהאקתון "שבמסגרתו פיתחנו מערכת שליטה ובקרה לרחפנים". עוד הם השתתפו באירוע שיזם משרד החינוך, במטרה לעודד בני נוער לעסוק במדעים, ובמחנט, שעסק בחשיבה מחוץ לבסיס. "לקראת האירוע הזה בנינו מעין קוקפיט וחיברנו אליו רחפן. הקוקפיט הלהיב את כולם – מבקרים וגם מפקדים", הוסיף רס"ן אלקחר.

הוא סיכם באמרו כי "חדשנות זה דבר שעובד טוב לארגון. הוא טוב לעסקים, לאנשים – ולרחפנים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים