תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » האתגר הדמוגרפי ושילוב ערבים בהיי-טק
ד''ר רמזי חלבי, יו''ר ארגון צופן. צילום: ניב קנטור

האתגר הדמוגרפי ושילוב ערבים בהיי-טק

מן הראוי שבשנת ה-70 למדינה, תצא יוזמה משותפת של ההנהגה הערבית וראשי המשק בישראל לתוכנית רחבה וגדולה שתשנה את האיזון הלא-נכון בתעסוקה בהיי-טק בין ערבים ליהודים

מאת 28 במרץ 2018, 15:49 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

לדעת ד"ר רמזי, גם בצד היהודי-ישראלי ישנם חסמים בלתי גלויים ולא רשמיים. מנכ"לים בהיי-טק יסבירו מעל כל במה למה חשוב לשלב ערבים ומה הם עושים כדי לממש את זה. אבל בפועל כאשר זה מגיע לחצר הפרטית שלהם, המציאות קצת שונה

נתונים שפורסמו השבוע לגבי היחס בין מספר התושבים היהודים והערבים שחיים בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה, עורר ויכוח מחודש על המאזן הדמוגרפי באזור. על פי נתונים, שהתבססו בין היתר על הרשות הפלסטינית, אנחנו חיים כיום במצב של כמעט איזון דמוגרפי בין יהודים וערבים כולל אלו שחיים מעבר לקו הירוק.

נתון אחד לא השתנה גם בסקר הזה, שעורר מחלוקת: הערבים בישראל מהווים 20% מכלל האוכלוסיה היהודית בישראל. השבוע, בכנס איגוד המבקרים הפנימיים של אנשים ומחשבים, שנערך בנצרת, עלתה שוב הסוגיה הישנה: הפער העצום בין משקלם של הערבים הישראלים באוכלוסיה לבין ההשתלבות שלהם בכוח העבודה במשק.

ד"ר רמזי חלבי, יו"ר ארגון צופן אמר בכנס כי תרומתם של הערבים לתל"ג הוא 9%, הרבה פחות מהפוטנציאל האמיתי שלהם. ענף ההיי-טק שם לעצמו מזמן כבר יעד לשלב כמה שיותר ערבים בוגרי מדעים בתעשייה. זאת בגלל המחסור החמור בעובדים שקיים בתעשיה זו, וגם כדי לממש את המשימה הלאומית של הגדלת חלקם של הערבים בכוח העבודה בארץ. דבר שישפר את מעמדם הכלכלי ויצמצם את  המחלוקות בתחומים אחרים.

דיקטטורה של המידע

הגלובליזציה החמירה מאוד את מצבם של המשפחות הערביות שאין להם כלים להתמודד עם "דיקטטורה של המידע" כפי שרמזי כינה את פייסבוק (Facebook), וזאת בנוסף להשתלטות הכלכלית של סין והמזרח על תחומם רבים

עמותת צופן פועלת כבר שנים כדי לצמצם את הפערים האלו. אולם לכולם ברור שהבעיה אינה כישורים, או שפה או יכולת הסתגלות. ישנם חסמים משני הצדדים לעשות את הצעדים הנכונים כדי לשלב ערבים בתעשיה ובכלל. אצל המגזר הערבי החסמים הם גיאוגרפים, שלא מאפשרים להתנייד למרכזי התעסוקה של ההיי-טק.

בפועל – המציאות קצת שונה

לדעת ד"ר רמזי, גם בצד היהודי-ישראלי ישנם חסמים בלתי גלויים ולא רשמיים. מנכ"לים בהיי-טק יסבירו מעל כל במה למה חשוב לשלב ערבים ומה הם עושים כדי לממש את זה. אבל בפועל כאשר זה מגיע לחצר הפרטית שלהם, המציאות קצת שונה.

אף מנהל משאבי אנוש לא יפסול מהנדס ערבי בוגר הטכניון הוא אפילו יזמין אותו לראיון – אבל מסיבות שונות, בסופו של דבר יעדיף את חברו היהודי. הוא לא יאמר זאת אבל זו המציאות. אין לזה שום הסבר הגיוני או מעשי. חברות שקלטו בוגרים ערבים מרעיפות עליהם שבחים מפה ועד להודעה חדשה.

לכן בשנים האחרונות החלה צופן יחד עם גורמים במגזר הערבי להקים אזורי תעסוקה באזורי הישובים הערבים. הם מפנים לשם בוגרי מדעים מהנדסים ואנשי מחשבים, ומנסים לייצר אלטרנטיבה למיקור-חוץ בתחומים שונים, בדיוק כמו שמקובל במדינות מזרח או מערב אירופה.

אותם גורמים מנסים לשכנע חברות ישראליות לבוא ולפעול במרכזי ההיי-טק האלו, בהנחה שהן מבינות שהעלויות תהיינה זולות יותר מאשר לצאת למיקור-חוץ ברומניה או יוון ובוודאי האיכות תהיה גבוהה. יש כבר התחלות אבל זה עדיין בשלבים התחלתיים. נדרשת פה מדיניות הרבה יותר נחושה שתהווה סמל ודוגמה ליתר המגזרים. אבל אסור ליצור אשליה – מודל זה יכול לתת מענה מיידי לצרכים מסוימים.

ד"ר חלבי ועמותת צופן סבורים שאסור לזנוח את היעד המרכזי – השתלבות של המגזר הערבי, בראש וראשונה בענף ההייטק, בחברה הישראלית – כאשר הדגש הוא היטמעות.

"כל אחד שומר על תרבותו וציוויונו וכל אחד מביא את הערך המוסף שלו. זה לא קל", אומר ד"ר חלבי.

בישראל מדברים על כך כבר כמעט 30 שנה, לפחות בענף ההיי-טק, ומן הראוי שבשנת ה-70 למדינה, תצא יוזמה משותפת של ההנהגה הערבית וראשי המשק בישראל לתוכנית רחבה וגדולה שתשנה את האיזון הלא-נכון בתעסוקה בהיי-טק בין ערבים ליהודים.

האתגר הדמוגרפי ושילוב ערבים בהיי-טק Reviewed by on . נתונים שפורסמו השבוע לגבי היחס בין מספר התושבים היהודים והערבים שחיים בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה, עורר ויכוח מחודש על המאזן הדמוגרפי באזור. על פי נתונים, שהתב נתונים שפורסמו השבוע לגבי היחס בין מספר התושבים היהודים והערבים שחיים בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה, עורר ויכוח מחודש על המאזן הדמוגרפי באזור. על פי נתונים, שהתב Rating: 0

הגיבו