בלוקצ'יין – עובדות ומספרים

בלוקצ'יין הוא צעד אבולוציוני גדול יותר עבור עסקים רבים מאשר מחשוב ענן ● הוא לא יתאים לכל ארגון והוא בהחלט לא התשובה לכל בעיה עסקית שאפשר להעלות על הדעת - אבל חברות רבות כבר מחפשות איך ליישם אותו

31/01/2018 10:36
אריה עמית, יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר ב-I-amIT

אז מה כדאי לדעת על בלוקצ'יין?

אפשרי לפשט ולומר שבלוקצ'יין הוא תיעוד ורישום של טרנזקציות, כמו בספר של הנהלת חשבונות המנהל רישום כפול (חובה וזכות), שניתן לשתפו או להפיץ אותו לכל מי שרשאי לקבלו, או לנהל אותו באופן פתוח תוך שימוש בהצפנה המבטיחה שהרשומות לא ישתנו במעבר בין התחנות השונות.

ברמה פרוזאית עוד יותר זהו בסיס נתונים, שהוא אפילו די איטי ביחס לבסיסי נתונים מקובלים כמו SQL, אך הטכנולוגיה יכולה להבטיח יתירות ומניעת שחיתות במהלכים עסקיים יומיומיים המשלבים תנועות פיננסיות עם תחומים נוספים.

נניח שיש לנו מנעול חכם לחדר מלון שאותו ניתן לפתוח באופן מיידי על ידי ביצוע תשלום באפליקציה בנייד המוכתבת על ידי כללים המוגדרים בחוזה חכם באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין – כאשר הכללים מתקיימים, המנעול נפתח.

הטרנזקציה הכספית הופכת להיות המפתח לחדר במלון והעסקה הושלמה בצורה מאובטחת המאפשרת בקרה. ישנם מקרים דומים רבים בענפים אחרים כמו חברות תעופה, חברות ביטוח ועוד, בהם ניתן להשתמש בשיטה דומה. מספרים שגם במניעת ההתערבות בבחירות בארצות הברית על ידי הרוסים נעזרה קספרסקי (Kaspersky) בפתרון על פלטפורמת בלוקצ'יין.

השימוש בפלטפורמת בלוקצ'יין בעולם ה-cryptocurrency כמו הביטקוין, מקבל חשיפה נרחבת ומעודד חברות סטארט-אפ לגייס באמצעותם כספים לבניית פתרונות טכנולוגיים חדשים. זה נשמע כמו ה-"בהלה לזהב" בעולם המודרני.

האם חברות באמת ממשות בלוקצ'ין?

אנחנו שומעים הרבה על הפוטנציאל של בלוקצ'יין. קשה מאוד לקבל תמונה ברורה על הגודל הנוכחי של השוק. הסקרים  הרבעוניים הטובים ביותר הם של Coindesk, אבל התובנות על הגודל העתידי של השוק הן באופן טבעי ספקולטיביות.

Markets and Markets מאמינים שהשוק יהיה שווה 2,312.5 מיליון דולר עד 2021, בעוד Grand View Research מעריכה אותו בשווי 7.74 מיליארד דולר עד שנת 2024.

לאור הפער הגדול בנתונים ערכה IDG סקר משלה בקרב 7,381 מנהלי IT ב-48 מדינות שונות ושאלה: "האם הארגון שלהם שוקל יישום של טכנולוגיית הבלוקצ'יין"? מן הממצאים עולה כי למרות ההייפ הגדול רק ל 13% יש תוכניות ברורות ליישום הטכנולוגיה.

בתרשים להלן ניתן לראות את התפלגות התגובות שהתקבלו:
התפלגות התגובות בנוגע לבלוקצ'יין

נראה שיש שתי מסקנות ברורות בממצאים הללו: ראשית, למרות שכולם מדברים על טכנולוגיה זו, כמעט אף אחד לא מיישם אותה עדיין. ושנית, למרות שהטכנולוגיה הזו היא חדשה לגמרי ולא מתאימה עדיין במקרים רבים לשימוש, 992 מקבלי החלטות IT בכירים ברחבי העולם נמצאים כבר על סף היישום.

נתונים סטטיסטיים כאלה יכולים להיות קשים להבנה, אבל כדאי להיזכר בתקופת הכניסה של הענן לשוק ב-2010, גם אז היה גל של עניין פתאומי בענן בקרב אנשי IT. איש לא ידע עדיין מה זה אומר בפועל עבור הארגון שלו והיו ניסיונות רבים לגלות עוד אודותיו.

היום אף אחד לא מתלבט בהבנת הפוטנציאל של מחשוב ענן, למרות שעדיין השימוש אינו נרחב כפי שניתן היה לצפות. יישום טכנולוגיה חדשה דורש זמן רב. זה מתחיל עם הייפ ומסתיים באופן פרקטי. זהו, כנראה גם ההסבר לקשיים הרבים בהשגת הטרנספורמציה הדיגיטלית המתאימה.

בלוקצ'יין הוא צעד אבולוציוני גדול יותר עבור עסקים רבים מאשר מחשוב ענן. הוא לא יתאים לכל ארגון והוא בהחלט לא התשובה לכל בעיה עסקית שאפשר להעלות על הדעת. אבל חברות רבות כבר מחפשות איך ליישם אותו.

בלוקצ'יין ציבורי ופרטי

בלוקצ'יין יצא לאור כספר החשבונות הראשי של הביטקוין. זה הביא איתו סוג מסוים של תהילה מראש אבל גם מטעה כי הבלוקצ'יין של הביטקוין הוא לא היחיד הזמין לא בעל ההתאמה העסקית הטובה ביותר עבור רוב השימושים העסקיים. יש גם הבדל ניכר בין בלוקצ'יין ציבורי ופרטי.

במילים פשוטות, הבלוקצ'יין הציבורי בגישה הפתוחה קשור ל-cryptocurrencies ולמפורסם שבהם – הביטקוין. בעוד הסוג הפרטי של הבלוקצ'יין הוא סגור ונדרש אישור כדי להצטרף אליו, בהיותו מעין "כספת" מוגנת לחברות.

היתרון העיקרי של בלוקצ'יין ציבורי הוא היותו פתוח ושקוף, אם כי הוא יכול, כמובן, לייצר בעיות משלו. הבלוקצ'יין הפרטי הוא הרבה יותר מהיר. זהו בדיוק כמו ההבדל בין אינטרנט ציבורי ואינטרנט פנימי של החברה. בלוקצ'יינים ציבוריים הם הרבה יותר "הרסניים" וקשה להם להשתלב במסגרות הלגליות של תרבות העסקים. בלוקצ'יין, כמו האינטרנט, צריך להיות פתוח וליהנות מהחדשנות .

לכן, חברות טכנולוגיה רבות עובדות על פיתוח שירותי בלוקצ'יין פרטיים שיתאימו לצרכים עסקיים ספציפיים שאותם יוכלו למכור. בעוד שלקוחות פוטנציאליים, כמו הבנקים, מחפשים דרכים לניצולם. לפי דו"ח של Infosys Finacle, מתוך מדגם קטן, 69% מהבנקים המתעניינים בבלוקצ'יין היו מעוניינים בוורסיה פרטית, 21% בוורסיה ההיברידית ורק 10% בוורסיה הציבורית.
banks looking at Blockchain adoption

נראה שהחששות מהפרצות הבטיחותיות של הבלוקצ'יין הציבורי יעודדו, בטווח הקצר, דווקא את פיתוח שירותי הבלוקצ'יין הפרטי עבור השירותים הפיננסיים.

אבל בטווח הארוך, ככל שהממשל הטכנולוגי ישתפר, ניתן לצפות שהבלוקצ'יין הציבורי יתפוס את מקומו הבטוח, בדיוק כמו שפרוטוקול ה-TCP/IP עשה זאת לאינטרנט הציבורי. האימוץ יעקוב במסעו אחר דפוס ההתנהגות שעובר על הענן הפרטי, הציבורי וההיברידי.

מקור: IDG Connect- A c-suite guide to blockchain

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים