תקציב 2019: זריקת עידוד לתקשוב הממשלתי

הגידול בתקציבי משרדי המדע והטכנולוגיה ורשות התקשוב הממשלתי מראים שמישהו בירושלים מתחיל להבין באמת את חשיבות התחום לכלכלה ולחברה בישראל ● יש לקוות שזה יוביל למהלך הכרחי של העלאת תקציבים נוספת ב-2020 ואילך

צילום אילוסטרציה: BigStock

אישורו בבוקר יום ו' האחרון של תקציב המדינה לשנת 2019 נחשב לאירוע די חריג, מאחר שאושר כמעט שנה מראש. זאת ועוד, למרות קיצוץ רוחבי של חמישה מיליארד שקלים במשרדי הממשלה, הצליחו השרים והמנכ"לים לשמור על תקציבי המחשוב והטכנולוגיה, ובחלק מהמקרים אף להגדיל אותם.

זה לא מקרי. בשנים האחרונות, מקבלי ההחלטות ביותר ויותר משרדים ממשלתיים מבינים שאחת מאבני הדרך לקידום התכניות והאג'נדה שלהם היא הטכנולוגיה. הם מבינים שעליהם לצלול לעומק הטכנולוגיות החדשות ולהקשיב יותר למנמ"רים שלהם – מובילי הטכנולוגיה. לאחר שעשו זאת, בסופו של יום (או שנה), עליהם לתת ביטוי להפנמה שלהם שהמחשוב הוא חשוב ומאפשר, ולא סתם עוד הוצאה – על ידי תוספת תקציבים שיאפשרו לממש את זה. ההפתעה השנה היא העובדה שגם פקידי האוצר השתכנעו שהגיע הזמן לתת למחשוב ולטכנולוגיה את המקום הראוי להם.

השיפור הבולט – ברשות התקשוב

השיפור הבולט הוא ברשות התקשוב הממשלתי. זוהי יחידה חדשה יחסית, שקמה ב-2015, לאחר שחלקים ממנה היו במשך שנים במשרד האוצר. היא עברה לא מעט שינויים, איחודים ומיזוגים, וחילופי מנהלים – עד שהתייצבה.

רשות התקשוב היא הגורם המתכלל והסמכות המקצועית בכל מה שקשור לתקשוב במשרדי הממשלה. למרבה הצער, היא לא גורם אוכף או רגולטורי, ולכן היא לא יכולה לכפות את המלצותיה ואת תכניותיה, אבל ההמלצות שלה נשקלות במרבית המשרדים בכובד ראש. עדיין יש פה ושם איים של משרדים שמסרבים להשלים עם המציאות החדשה, אבל אלה איים בלבד.

לגידול בתקציב רשות התקשוב יש אפקט משמעותי, שיכול לסייע בקידום פרויקטים במשרדי הממשלה. הרשות מהווה גם גורם שמיישר קו מבחינה טכנולוגית בין המשרדים השונים ועושה סדר בתשתיות המחשוב שלהם, במטרה לייעל ולפשט תהליכים, ובכך לממש את אחד מיעדי התקציב: צמצום הביורוקרטיה, הורדת חסמים רגולטוריים. זה לא יקרה בשנה אחת, ולא בשנתיים, אבל זה בהחלט שם.

עלייה בתקציב משרד המדע – אבל לא מספיקה

צעד חשוב נוסף נעשה בהעלאת תקציב משרד המדע והטכנולוגיה, שבמשך שנים עמד על פחות מחצי מיליארד שקלים ונחשב מבייש את אומת הסטארט-אפ והחדשנות. גם התקציב הנוכחי, כמעט 600 מיליון שקלים, אינו פסגת השאיפות, ואפשר היה לצפות מממשלה שמתחילה להבין שכדי להמשיך להיות אומת חדשנות לא מספיק לקבל מחמאות וכותרות יפות בתקשורת, אלא צריך גם להשקיע, להקצות יותר תקציבים. כך יהיה קל יותר להצמיח את דור המדענים והמהנדסים הבא, ולא רק בין גדרה לחדרה. בנושא הזה אנחנו עדיין לא שם. הטיפול בפריפריה ובמתן הזדמנות שווה לכל אחד ללמוד ולהשתלב בעולם הדיגיטלי מפוצלים בין כמה משרדים, מבלי שיש מספיק שיתוף פעולה ביניהם.

הצעד המתבקש, שהוא עדיין בגדר חלום, הוא הקמת משרד על, שיאחד את כל הפעולות של הממשלה שקשורות בתקשוב, מחשוב, דיגיטל וטיפול בפריפריה בהקשר זה. משרד שרואה את התמונה הכוללת ויודע לחלק את המשאבים, כדי לענות על הצרכים. בינתיים, רשות התקשוב ממלאת חלק מהפונקציות האלה – אבל זה לא מספיק.

התוספות שניתנו למחשוב כעת ייתנו לתקציבים שמופנה של הממשלה לטכנולוגיה חסינות לשנים הבאות, ולא ניתן יהיה לצמצם אותם. כך נהגה, למשל, השרה גילה גמליאל, ששריינה כמעט מיליארד שקלים לפרויקט ישראל דיגיטלית.

מה עם רשות החדשנות?

עידוד הטכנולוגיה והמחשוב קשור גם לתקציבי רשות החדשנות, שקמה רק לפני שנה ואמורה להיות החלוץ לפני המחנה בכל מה שקשור לסטארט-אפים, יזמויות וקידום מחשוב התעשייה. אבל למרות המשימות הרבות שרשות זו התחילה לקדם בשנה האחרונה, התקציב שלה לא השתנה.

מדינת ישראל, בשנת ה-70 להיווסדה, עדיין לא מסוגלת למצוא את המשאבים המתאימים כדי להוכיח לכל מי שצריך שהיי-טק וחדשנות הם היעדים הלאומיים שלנו ושנשקיע בכך בהתאם.

השורה התחתונה: תקציב 2019 מבשר עידוד וקידום מבחינת התקשוב, אבל יש מקום להעלות הילוך ולהעביר הרבה יותר משאבים לחדשנות ולדיגיטל. כבר הוכח שהחזר ההשקעה של מהלכים מעין אלה הוא המשתלם והמוחשי ביותר, ושיש ביכולתם להעצים את אומת החדשנות, לספק הרבה יותר מקומות עבודה ולהגדיל את ההכנסות מייצוא, שהולכות לקופת המדינה, לטובת 1,001 אתגרים בתחומים אחרים שיש לטפל בהם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים