חמש שאלות שיש לשאול לפני תחילת המסע הדיגיטלי – חלק ה'

הפעם: לפני שהארגון יוצא למסע אל עבר הטרנספורמציה הדיגיטלית, עליו להגדיר אסטרטגיה וחזון דיגיטליים

רז הייפרמן, מנכ"ל משותף ויועץ בכיר ב-Be-Digital

שאלה מספר ארבע: האם הארגון הגדיר את האסטרטגיה והחזון הדיגיטליים שלו?
כפי שהסברתי בטורים הקודמים, הטרנספורמציה הדיגיטלית היא מסע ארוך של שינוי והתאמת הארגון לסביבה הדיגיטלית המודרנית, תוך כדי התמודדות עם אתגרי הערעור שהוא מביא עמו. כמו בכל מסע, טרם היציאה לדרך חשוב להגדיר את האסטרטגיה והחזון הדיגיטליים, כלומר – לאן הארגון שואף להגיע ומהן המטרות העיקריות שלו בביצוע הטרנספורמציה.

חשוב להדגיש – החזון הדיגיטלי לא עומד בפני עצמו. עליו לתמוך ולהיות מתואם ומחובר לאסטרטגיה העסקית של הארגון. עליו להגדיר כיצד הטכנולוגיות הדיגיטליות ישפרו את הצעת הערך של הארגון ללקוחותיו. החזון צריך להתוות את הדרך ולהוות את הבסיס לתכנית פעולה רב שנתית שתגדיר את סדרי העדיפויות. מרחב האפשרויות לרתימת הטכנולוגיות הדיגיטליות הוא עצום, ועל כל ארגון להחליט מה חשוב יותר ומהם הנושאים שברצונו לקדם. החזון מהווה את המצפן של המסע הדיגיטלי ומהווה מעין כוכב צפון, ולכן יש חשיבות רבה בהגדרתו טרם יציאה למסע.

חזון דיגיטלי – למה הכוונה?

הגדרת החזון מחייבת מחשבה רבה ודיון מעמיק בהנהלה. אף על פי שהחזון יכול לבוא לידי ביטוי במספר משפטים קטן, עיצובו הנכון הוא בעל חשיבות רבה. יש לנסות ולהגדיר חזון ברור ולא כללי מדי. הוא צריך לדבר בשפה של הארגון, ולשקף את האני מאמין שלו ואת סדרי העדיפויות שלו. עליו להיות מספיק ברור כדי שגם אחרון העובדים יבין אותו, ויבין לאן הארגון שואף להגיע ומדוע.

על החזון הדיגיטלי לבטא את ייחודיות הארגון ואת כוונותיו לשימוש בדיגיטל לשיפור חוויית הלקוח ולעמידה בציפיות הלקוחות בכל הקשור לממשקים הדיגיטליים, לשיפור התהליכים העסקיים ולשיפור המוצרים ויישום מודלים עסקיים חדשניים. סביר להניח שארגון שמייצר מוצרים ושירותים מבודלים (Differentiated Products) ייתן ביטוי בחזונו לכוונתו להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לשיפור ובידול המוצר ולשיפור חוויית הלקוח – ופחות לתהליכים הפנימיים. לעומתו, ארגון המייצר מוצרי צריכה ייתן ביטוי בחזונו לשימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות לשיפור התהליכים העסקיים הפנימיים לצורך התייעלות והורדת המחיר ללקוח, ולשיפור חוויית הלקוח בתהליך הרכישה. רשת קמעונית כגון שופרסל תביא לידי ביטוי בחזון שלה את השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לשיפור וייעול שרשרת האספקה שלה, כמו גם ליצירת חוויית רכישה אונליין איכותית ללקוחותיה. חברת טלקום – למשל אחת מחברות הסלולר, HOT או בזק – תביא לידי ביטוי בחזונה את השימוש בטכנולוגיות הדיגיטל לשיפור תהליך הרכישה, החשבונית, התשלום והשירות.

לסיכום השאלה הרביעית, על הארגון להגדיר את חזונו הדיגיטלי טרם היציאה למסע הטרנספורמציה הדיגיטלית, ועל החזון להגדיר את הרציונל, את הדגשים ואת העדיפויות הייחודיות שלו. לעתים מפתה לצאת לדרך ולנסות לחסוך את הזמן הנדרש להגדרת החזון. אולם, זו עלולה להתגלות כטעות, כי אם הארגון לא מבין מדוע הוא יוצא למסע הדיגיטלי ומה הוא מבקש להשיג באמצעות הדיגיטל, הוא עלול להיכשל ולבזבז זמן ומשאבים יקרים.

הרחבה על תשעת תחומי ההשפעה של הטרנספורמציה הדיגיטלית ניתן למצוא במאמרי "דיגיטלי כברירת מחדל – מפת הדרכים של הטרנספורמציה הדיגיטלית, המסע שכל ארגון חייב לעבור", שפורסם במגזין מנהיגים של אנשים ומחשבים ביוני 2015.

בחלק הבא אעסוק בשאלה: מי בארגון יהיה אחראי על הטרנספורמציה הדיגיטלית?, ואסכם את סדרת המאמרים.

לחלק א'.

לחלק ב'.

לחלק ג'.

לחלק ד'.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים