תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » הנגשה בקוד האתר או בתוסף? יתרונות וחסרונות
אדם איכר, מנכ"ל נגיש בקליק. צילום: "נגיש בקליק"

הנגשה בקוד האתר או בתוסף? יתרונות וחסרונות

כשבעל אתר אינטרנט מעוניין להנגיש את האתר הוא עומד בפני השאלה: האם להנגיש את האתר בקוד המקור או להשתמש בתוסף נגישות חיצוני? ● עיקר התשובה נמצא בשאלה מקדימה: מי יבצע את תהליך ההנגשה?

מאת 12 בדצמבר 2017, 12:01 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כאשר בונים אתר אינטרנט חדש רצוי ליישם כמה שיותר נגישות כבר בתהליך הקמת האתר, ולקראת סיום התהליך לבדוק אם צריך להטמיע תוסף נגישות לשיפור הנגישות ו/או לסיום ההנגשה אשר לא בוצעה בקוד. בסופו של יום יש תקן שצריך לעמוד בו, וצריך לעשות 100% או לפחות לשאוף לשם

נגישות אינה דבר של מה בכך. רבים האנשים שקראו פעם אחת את התקן ומכנים את עצמם מנגישי אתרים. זה משול לאדם שיצבע את ביתו או יתקין בעצמו פרגולה בחצרו ויכנה עצמו קבלן.

לפני שאנו בוחרים בעל מקצוע לשם עריכת שיפוץ מקיף בביתנו, אנו בודקים מה כוללת ההתחייבות במסגרת הצעת המחיר, הולכים לראות פרויקטים לדוגמה, מבקשים חוות דעת מלקוחות קודמים, מוודאים שהקבלן רשום, דורשים אחריות על העבודה וכיו"ב.

כאשר אנו מעוניינים להנגיש את האתר שלנו, עלינו לפעול באופן דומה – נגישות זה מקצוע לכל דבר ועניין. אין כזה דבר "כמעט" נגיש, אין כזה דבר "בערך" נגיש – אין ליד.

יש נגיש או לא נגיש, וכשמנגישים אתר אינטרנט יש לוודא שכל האתר נגיש לפי הקריטריונים הבאים:
הנגשת התשתית – ברמת התכנות של האתר או היישום.
הנגשת תכנים באתר – כתבות ותמונות.
הנגשת מסמכים (דוגמת Word ,PDF סרטונים וקבצים שניתן לפתוח דרך האתר או היישום).
הצהרת נגישות.

יש לוודא שכלל הדברים האלו נגישים באופן מלא, וכשבוחרים ספק שיבצע את עבודות ההנגשה, לא קשור אם באמצעות קוד האתר או באמצעות תוסף, יש לוודא את הדברים הבאים:
● התחייבות חוזית לעמידה בתקן 5568 ברמה AA.
● לבקש דוגמאות לאתרים שהונגשו בעבר על ידו ואושרו על ידי מורשה נגישות (ולא לחשוש לבקש להציג את האישור).
● לקבל המלצות מלקוחות קודמים.

חתול בשק

תחום הנגישות התפתח במידה רבה בשנים האחרונות בישראל, ואיתו פותחו רכיבי נגישות רבים, שמטרתם לסייע בתהליך הנגשת האתר. רצוי להיזהר מהרכיבים החינמיים האלה למיניהם – אף אחד מהם אינו עומד באופן מלא בתקן 5568 רמה AA. יתרה מכך, אף רכיבים שאינם ניתנים בחינם – עצם התקנת התוסף אינה מספיקה לכשעצמה בכדי להפוך את האתר לנגיש באופן מלא לפי התקן.

כל הרכיבים, גם המוכרים מבניהם, הם מערכות סמי-אוטומטיות. כלומר, אומנם מתקינים את רכיב הנגישות, אבל לאחר מכן יש לבצע את כלל ההתאמות לאתר באמצעות התוסף. התאמה מלאה לתקן כרוכה בשעות עבודה. הבטחות לכך שניתן להתקין באתר רכיב שיכול להפוך אותו לנגיש באופן מלא זה – הן בגדר מצג שווא בלבד, ובמילים אחרות – חתול בשק. ראו הוזהרתם.

לא רק שאין כל תועלת ברכיבים החינמיים האלה, הם אף עלולים לגרום נזק, מאחר והם שואבים מידע מהאתר, כגון: פרטי גולשים, סטטיסטיקות, נתונים וכו'. לכן בטרם התקנת התוסף, רצוי וכדאי לבדוק היטב באיזה סוג תוסף מדובר.

בתהליך הנגשה בקוד בדרך כלל מה שקורה זה שלוקחים יועץ נגישות שמבצע דו"ח נגישות לאתר, והדו"ח מועבר למפתח האתר שאמור ליישם את התיקונים בקוד האתר, לאחר התיקונים מתבצעת בדיקה חוזרת ושוב דו"ח וכך תהליך זה חוזר חלילה עד שהוא מאושר על ידי אותו יועץ נגישות. בסיום התהליך האתר נגיש לאותה תקופת זמן.

אבל אם האתר משתנה, מתווספים אליו תכנים, רכיבים מתעדכנים, תבניות חדשות וכן הלאה. רמת הנגישות יכולה לרדת ועל כן רצוי לבצע בדיקות אחת לשנה וגם להעביר את אנשי התוכן שעובדים על האתר הדרכות נגישות להזנת תכנים בצורה תקינה.

לשמור על האתר יותר נגיש לאורך זמן

ישנם מספר תוספי נגישות אשר מנטרים תקלות נגישות, ומתעדכנים כל הזמן ולכן שומרים על האתר נגיש בצורה יותר מקיפה. לכן ככל שהאתר יותר גדול, מורכב ודינאמי רצוי להיעזר בתוספי נגישות איכותיים, על מנת לשמור על האתר יותר נגיש לאורך זמן.

חשוב לציין שתוספי נגישות ונגישות בקוד אינם בהכרח סוטרים אחד את השני.

כאשר בונים אתר אינטרנט חדש רצוי ליישם כמה שיותר נגישות כבר בתהליך הקמת האתר, ולקראת סיום התהליך לבדוק אם צריך להטמיע תוסף נגישות לשיפור הנגישות ו/או לסיום ההנגשה אשר לא בוצעה בקוד. בסופו של יום יש תקן שצריך לעמוד בו, וצריך לעשות 100% או לפחות לשאוף לשם. אפשר לעשות זאת 80% בקוד ו- 20% בתוסף, ואפשר הפוך: 80% בתוסף ו-20% בקוד.

כל וריאציה אחרת גם תקפה, העיקר שתהיה הנגשה מלאה שגם תאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש כמו שצריך באתר ושבעל האתר לא יהיה חשוף לתביעות:

סנקציה פלילית – הנציבות רשאית על פי חוק שוויון להוציא צו נגישות למפר. צו הנגישות הינו צו מנהלי שהפרתו עשויה להביא להגשת כתב אישום פלילי וסנקציה של קנס של כ-75,300 שקלים וכ-3,700 שקלים לכל יום בו נמשכת העבירה מעבר לזמן שנקבע בצו, ולתאגיד – קנס כפול של כ-150,600 שקלים.

קיימת גם אחריות לנושא משרה בתאגיד או עובד אחראי ברשות ציבורית כאשר ניתן להטיל עליהם גם קנס של כ-75,300 שקלים.

"נושא משרה בתאגיד" הוא מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ו-"עובד אחראי ברשות ציבורית" – מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו.

סנקציה אזרחית – אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע חייב בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי אף ללא צורך בהוכחת נזק, במקרים המתאימים. נכון לחודש דצמבר 2014, גובה הפיצוי הוא כ-62 אלף שקלים (גובה הפיצוי עמד בשנת 2005 על 50 אלף שקלים והוא צמוד למדד). במקביל רשאי אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון להגיש תובענה ייצוגית בשל הפרת חובות הנגישות לפי חוק תובענות ייצוגיות.

אי הנגשת האתר עשויה להוות גם עילה לאי-מתן רישיון עסק למי שחייב בכך וזאת בהתאם לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968.

הכותב הינו מנכ"ל נגיש בקליק.

הנגשה בקוד האתר או בתוסף? יתרונות וחסרונות Reviewed by on . נגישות אינה דבר של מה בכך. רבים האנשים שקראו פעם אחת את התקן ומכנים את עצמם מנגישי אתרים. זה משול לאדם שיצבע את ביתו או יתקין בעצמו פרגולה בחצרו ויכנה עצמו קבלן נגישות אינה דבר של מה בכך. רבים האנשים שקראו פעם אחת את התקן ומכנים את עצמם מנגישי אתרים. זה משול לאדם שיצבע את ביתו או יתקין בעצמו פרגולה בחצרו ויכנה עצמו קבלן Rating: 0

תגובות (3)

  • Avatar

    יוני תחכמוני (mjh)

    אחלה תוסף יש להם, הכי קליל לתפעול

  • Avatar

    אביתר

    האם אני חייב בהנגשת אתר או תוכנה שאינם מיועדים לקהלי היעד הישראליים (ואף חסומים בפניהם)?

  • Avatar

    אודי בהט

    בגלל התוסף הזה, האתר של ידיעות אחרונות, בנק הפועלים, ועוד מאות אתרים נפרצו היום!!!

הגיבו