חמש שאלות שיש לשאול לפני תחילת המסע הדיגיטלי – חלק ג'

על כל ארגון לבחון את עצמו מול הארגונים האחרים בענף ואת ההסתברות להופעת מתחרים חדשים ● חברות בתוך ענף מסוים, מבצעות מהלכים אסטרטגיים כדי ליצור מובילות דיגיטלית - אסור להניח שזהו מצב סטטי ולנוח על זרי הדפנה

רז הייפרמן, מנכ"ל משותף ויועץ בכיר ב-Be-Digital

שאלה מספר שתיים – מה המשמעות של הדיגיטל בענף בו הארגון פועל?

ארגונים פועלים בסביבות עסקיות ובענפים עסקיים שונים. ההשפעה של הנושא הדיגיטלי על כל ענף היא שונה. ברור שארגון הפועל בענף הקמעונאות מושפע על ידי הדיגיטל באופן שונה מארגון הפועל בענף תעשייתי כגון ייצור מצברים למשל. חשוב שהארגון יבחן את המתרחש בענף שלו תוך מיקוד והבנה כיצד הנושא הדיגיטלי משפיע עליו.

האם הטכנולוגיות הדיגיטליות משנות את צורת עשיית העסקים בענף? למשל העדפה של לקוחות למסחר אלקטרוני ושירות עצמי תוך שימוש באתר האינטרנט ואפליקציות מובייל. חברות הסלולר למשל, מתמודדות עם רמה גבוהה של תחרותיות ביניהן. הן מאפשרות ללקוחותיהן שירותים עצמיים דיגיטליים רבים – קבלת החשבונית במייל והצפייה בה מכל מכשיר, שינוי תכנית, הוספת שירותים נוספים, שימוש בבוטים לאיתור תקלות וסיוע בפתרונן, מעקב אחר התקדמות התיקון של המכשיר שהם מסרו למעבדה תוך קבלת התראות SMS על סיום התיקון, קביעת תור למרכזי השירות באופן דיגיטלי ועוד.

להבטיח שלא ייווצר פער גדול מדי

דוגמה נוספת היא ענף ספקי שירותי בריאות (קופות החולים) – רוב הקופות מאפשרות כיום מגוון רחב של שירותים דיגיטליים החל מקביעת תור, קבלת המרשמים ישירות לבתי המרחקת, קבלת תוצאות של בדיקות רפואיות, התייעצות דיגיטלית עם רופא או איש הצוות הרפואי ועוד.

דוגמה נוספת היא הרשתות הקמעונאיות. חלקן מאפשרות הזמנות מקוונות ומשלוחים הבית, ניהול רשימות קניות בנייד, ניווט בתוך החנות לפי רשימת הקניות, קופונים דיגיטליים להנחות ומבצעים ועוד.

אם הארגון שלכם הוא חלק מענפים כלכליים האלה, חשוב להבין היכן הארגון שלכם נמצא בהקשר לשירותים הדיגיטליים ולהבטיח שלא ייווצר פער גדול מדי, או לחילופין כיצד אתם מבטיחים שתמשיכו להוביל את הענף בכל הקשור לחדשנות דיגיטלית.

נושאים נוספים שכדאי לבחון הם כיצד הדיגיטל משפיע על שרשרת האספקה של הארגון – כיצד מתנהלים הקשרים עם הספקים והשותפים העסקיים בארץ ובחו"ל? האם אתם מנצלים את נושא המרכזים הלוגיסטיים והמחסנים האוטומטיים, כיצד מתבצע השינוע לסניפים, כיצד מנוהל הביקוש וכד'.

לא כל הענפים העסקיים זהים במאפייניהם ולכן זה טבעי שגם בכל הקשור למינוף וניצול היכולות הדיגיטליות, נמצא הבדלים. מחקר שנערך על ידי המרכז לחקר הטרנספורמציה הדיגיטלית בבית הספר למנהל עסקים של IMD וסיסקו (Cisco), השתמש בדימוי של סערה דיגיטלית (Digital Vortex). הקירבה של ענף כלכלי לעין הסערה משקפת את העובדה שהענף הפך לדיגיטלי ועבר כברת דרך משמעותית בכל הקשור לטרנספורמציה דיגיטלית. התרשים הבא מציג את המצב של מספר ענפים בשנת 2015 ואת מצבם כעבור שנתיים. ניתן לראות כי ישנם הבדלים וענפים מסוימים התקרבו לעין הסערה, כלומר הפכו לדיגיטליים יותר.

מודל המערבולת הדיגיטלית של IMD

מודל המערבולת הדיגיטלית של IMD

לסיכום השאלה השנייה – על כל ארגון לבחון את עצמו מול הארגונים האחרים בענף ואת ההסתברות להופעת מתחרים חדשים.

מתחרים אלה יכולים לבוא מענפים אחרים – למשל אובר (Uber) שנכנסה לענף המוניות, Airbnb שנכנסה לענף האירוח והמלונאות, אמזון (Amazon) שנכנסה לענף המחשוב והפכה לספקית שירותי הענן הגדולה בעולם, טסלה (Tesla) שנכנסה לענף ייצור מערכות אנרגיה ביתיות המבוססות על סוללות ועוד.

מתחרים חדשים אלה, ולא רק המתחרים המוכרים, יכולים לערער את הענף בו הארגון פועל. הם עושים זאת על ידי שילוב חכם של טכנולוגיה ומודל עסקי חדשני. חשוב לזכור כי רוב הענפים העסקיים נמצאים בתנועה בלתי פוסקת לכיוון עין הסערה (המרכז הדיגיטלי), כלומר הם הופכים ליותר ויותר דיגיטליים.

על הארגון לבדוק היכן נמצא הענף שהוא משתייך אליו ולפעול כדי לא להישאר מאחור. יש לזכור – אנו עוסקים בנושא דינאמי וענפים או ארגונים בתוך ענף מסוים, מבצעים מהלכים אסטרטגיים כדי ליצור מובילות דיגיטלית. אסור להניח שזהו מצב סטטי ולנוח על זרי הדפנה.

בפעם הבאה – שאלה מספר שלוש – מה רמת המוכנות של הארגון למסע הדיגיטלי?

לחלק א'

לחלק ב'

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים