האקתון ראשון של הספרייה הלאומית: חושבים מחוץ לקופסה

במרתון טכנולוגי בן 28 שעות, 130 אנשי טכנולוגיה, דטה ודיגיטל הציעו כלים חדשניים שיסייעו להנגיש ולחשוף את הקהל הרחב לאוצרות הספרייה, הכוללים בין היתר למעלה ממיליון וחצי תצלומים של ישראל

זוכי המקום הראשון - צוות Pi. צילום: מקסים דינשטיין

באחרונה הסתיים ההאקתון הראשון של הספרייה הלאומית. להאקתון נרשמו כ-350 איש, אך מפאת אילוצי מקום השתתפו בו לבסוף 130, שפעלו במסגרת של 32 צוותים.

האתגר שעמד בפני הצוותים היה פיתוח כלים להנגשת אוצרות התוכן הקיימים בספרייה ובמרכזם האוספים הוויזואליים של הספרייה, הכוללים בין היתר למעלה ממיליון וחצי תצלומים המרכיבים את האוסף הגדול בעולם של צילומי ארץ ישראל, מאות אלפי כרזות, כתבי יד מאוירים, מפות היסטוריות כתובות נישואין ועוד.

מתוך כל הצוותים שהשתתפו בהאקתון, ניגשו לחצי הגמר 22 צוותים, מתוכם עלו שבעה לגמר.

במסלול הצוותים העצמאיים זכה במקום הראשון, ב-10,000 שקלים, צוות Pi שהציג אבטיפוס של מוצר חינוכי אינטראקטיבי המאפשר לילדים ותלמידים לבצע מחקר אסוציאטיבי דרך סרטונים וקבצי שמע.

המוצר מנגיש פריטי היסטוריה מהאוספים השונים של הספרייה הלאומית בהתאם להקשר הנחקר וכך מאפשר "לגעת בהיסטוריה" ולהמשיך את המחקר באמצעים מוחשיים בספרייה עצמה.

מדובר בארבעה חברים, מומחי מוצר, דטה ותכנות Web, מחברות שונות במשק: עומר זומריך, מנהל מוצר בגוגל (Google); מתן ליאון, חוקר בינה מלאכותית באימפרבה (Imperva); עידן כהן, מהנדס Web בטוטנגו (Totango); וגיא שטר, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון.

זוכי המקום השני. צוות Booya. צילום: מקסים דינשטיין

זוכי המקום השני. צוות Booya. צילום: מקסים דינשטיין

במקום השני, ובפרס של 5,000 שקלים, זכה צוות Booya שהציג את EduKid – מוצר חינוכי המנגיש את הספרייה לדור הצעיר באמצעות חיבור להיסטוריה האישית שלו. על-פי תאריך הלידה שמזין המשתמש ליישום, המערכת מוצאת אירועים ותכנים חשובים שהתקיימו באותו התאריך מתוך מאגר פריטים שנמצאים בספרייה, וכך נוצר סרטון איכותי, שיעניק לתלמיד מידע חדש. הצוות, רוני לוצקי, בארי זבודניק ואביאל ניאגו, חברים מאז השרות הצבאי.

בשלים ומוכנים לעבודה

במסלול החברות זכה צוות מפתחי ויקימדיה (Wikimedia) ישראל. הפרס הינו שיתוף פעולה אסטרטגי עם הספרייה הלאומית. הצוות בו חברים אורן בוצ׳מן, אושר ילון וחיים כהן, פיתח כלי המאפשר לזהות על-פי התמונה בלבד דמויות מוכרות, כך שגם בהיעדר תיאור טוב של התמונה ניתן למצוא תמונות של אישים חשובים במאגרי הספרייה. כלי זה יסייע לעורכים בוויקיפדיה (Wikipedia) לאתר תמונות בעלות ערך היסטורי במגוון הרב של התמונות במאגרים.

צוות שני של ויקימדיה ישראל בו חברים ערן רוזנטל, דפנה הירשפלד ואמיר אהרוני הציעו אבטיפוס למערכת המבצעת מיקור-המונים (crowdsourcing) לדיגיטציה של ספרים וכתבי־יד באמצעות אפליקציות מסרים מיידיים כגון טלגרם ומסנג׳ר.

לדברי אמיר אורני, מנהל השיווק של הספרייה, "מאוד הופתענו ממידת ההיענות של קהילות הטכנולוגיה, החדשנות והדיגיטל להצטרף להאקתון, ועל כן מאות רבות של אנשים שנרשמו לא השתתפו כיוון שיכולנו לקלוט רק 130".

"גם איכות התוצרים הגבוהה הצליחה להפתיע אותנו. ישנם צוותים שבפירוש הצליחו לחשוב מחוץ לקופסה בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מתקדמות מחד, יחד עם הבנת הצרכים של משתמש הקצה מאידך".

"זוהי תוצאה של שני מרכיבים עיקריים – איכות הצוותים שנרשמו להאקתון והעובדה שעשינו כל מאמץ לוודא שהצוותים שנרשמו מתחילים להתכונן להאקתון ולהכיר את החומר מבעוד מועד כך שהם הגיעו  בשלים ומוכנים לעבודה".

עוד מוסיף אורני כי "אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות ואנו כמובן נבחן כעת לעומק את היכולת שלנו לשלב לפחות חלק מהתוצרים באסטרטגיית הדיגיטל והחדשנות של הספרייה הלאומית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים