- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

דו"ח השקיפות באתרי הרשויות המקומיות: יש עוד הרבה מה לעשות

ועדת הכנסת לנושא השקיפות, בראשותה של ח"כ סתיו שפיר, דנה אתמול (ב') בדו"ח השקיפות השנתי [1] של אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות. הדו"ח פורסם, זו השנה השמינית ברציפות, על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, שבראשה עומדת השופטת בדימוס נילי ארד, לשעבר נשיאת בית הדין הארצי לעבודה.

מדד השקיפות הפך להיות עם השנים כלי להגברת היעילות של השירות הציבורי והעלאת האמון של הציבור בשלטון. הוא בוחן את נגישות וזמינות המידע באתר האינטרנט של הרשות המקומית ומהווה כלי בידה להגברת השקיפות בנושאים השונים – חלקם כמתחייב לפי חוק וחלקם האחר בהתאם למדיניות הרשות.

רבות מהרשויות המקומיות, שבתחילת הדרך חששו מהדו"ח, הבינו עם הזמן שהוא נועד לסייע להן לשפר את השירות לאזרח בתחום שהוא בין הנראים ביותר לציבור: אתרי האינטרנט שלהן. ואמנם, נראה שרבים מהם מיישמים: עורכי הדו"ח מצביעים על כך שיש מגמת שיפור ברמת השקיפות של הרשויות. ארבע עיריות – חולון, כפר סבא, מגדל העמק וקריית ביאליק – קיבלו את הציון 100, והן ראויות לכל שבח. תשע עיריות נוספות קיבלו ציון 95 ומעלה. ראשי הערים הללו, ואחרים, מבינים ששקיפות היא לא רק מילה נרדפת לניהול תקין ונכון של העיר, אלא נחשבת בעיני הציבור לערך חשוב. בשנה של בחירות, סביר להניח שראשי הרשויות יקראו היטב את הדו"ח, כדי לשפר לקראת השנה הבאה, שבה הולכים התושבים לקלפיות.

מחמם את הלב במיוחד לקרוא שעיריית טייבה, שזכתה בשנה שעברה לציון הלא מחמיא 13, זינקה לציון 85.

החצי הריק של הכוס

אחרי שמסיימים לציין את הנתונים החיוביים בדו"ח, אסור להתעלם מחציה הריק של הכוס: קיימות רשויות שיש עוד הרבה עבודה בכל הנוגע לשקיפות באתרי האינטרנט שלהן, אם יש להן. חמור במיוחד ומדאיג המצב ברשויות המקומיות במגזר הערבי. את תחתית טבלת הדירוג, עם 20 נקודות ומטה, מרכיבות שלוש רשויות ערביות. עוד יותר מעציב שלעיריית שפרעם, כך מסתבר, אין אתר אינטרנט בכלל.

אלא שגם הרשויות שמדורגות במרכז הטבלה נמצאות במצב לא טוב מבחינה זו. הציונים הנמוכים שלהן מבטאים מציאות מדאיגה ומדכאת, שכנראה משקפת את העובדה ששם השמש עדיין לא התחילה אפילו לשלוח קרניים אל עבר כל מה שמסתירים. רשויות רבות אמנם מפרסמות את מה שהחוק מחייב – אבל לא מעבר לזה. כך, אי אפשר למצוא באתרים שלהן פרוטוקולים של ישיבות מועצה ואין שקיפות בפרסומים הקשורים לחיים השוטפים של האזרחים.

חוסר השקיפות הזה עומד בסתירה לעובדה שישראל היא אומת הסטארט-אפ, ההיי-טק והחדשנות. בכל הנוגע לאתרי האינטרנט של רשויות מקומיות רבות, המצב רחוק מלשקף את האומה החדשנית שלנו. הבעיה, כרגיל, אינה הטכנולוגיה, אלא אלה שצריכים לאמץ אותה – ראשי הרשויות ומשרדי הממשלה, שאמורים לפקח עליהן. נראה שבתחום שקיפות האתרים של הרשויות, הפיקוח כמעט שלא קיים. בסוף 2017 שקיפות עדיין נתפסת כאופציה, בעוד שהיא צריכה להיות תנאי סף לתפקוד של רשות, ואולי אפילו חלק מהשיקולים אילו תקציבים לתת לה ומתי.

חשובה מאוד אחת ההמלצות של השופטת ארד, שלפיה שיפור מצבן של הרשויות החלשות מבחינת אתרי האינטרנט צריך להיעשות בסיוע הרשויות החזקות יותר, כולל אלה שנמצאות בפורום 15 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל. מופנית מכאן קריאה למרכז השלטון המקומי לבחון את ההצעה להקים קואליציית שקיפות בין כל הרשויות, כדי שיהיה מדד אחיד וכל אחת תוכל לסייע לאחרות.

השורה התחתונה: בעידן של ערים חכמות, שהוא הטרנד החם, שעומד על סדר היום של רשויות רבות, קיום אתרים שבהם הציבור מקבל מידע שקוף הוא תנאי בסיסי. יתרה מזאת, אחד המאפיינים של העיר החכמה הוא שיתוף של התושבים והשפעתם הישירה על מקבלי ההחלטות. מכאן שכדאי למחברי דו"ח השקיפות לשקול לשלב בשנה הבאה את דעת הציבור, ובכך להוסיף לו נדבך נוסף של אמינות. דווקא בימים טרופים אלה, שקיפות צריכה להיות אחד הנושאים היותר חשובים, שכל אזרח צריך להתעניין בו.