"אם במטוסי קרב זה עובד – הקוד הפתוח בשל למשימות קריטיות"

כך אמר ד"ר תומס די ג'יאקומו, ה-CTO של SUSE בראיון לאנשים ומחשבים ● עוד הוא סיפר על התרשמותו מביקורו בישראל במאי האחרון וכן משבח את קהילת הקוד הפתוח בארץ

ד"ר תומס די ג'יאקומו, ה-CTO של SUSE. צילום: אבי בליזובסקי

"SUSE היא שחקנית מפתח בהבאת הקוד הפתוח ללקוחות ארגוניים. החברה כבר בת 25 שנה והתפקיד שלי הוא להבין כיצד לקחת את המיטב מהתשתית שנבנתה במשך 25 שנה ביחד עם כניסה לתחומי האחסון וה-OpenStack", כך אומר בראיון לאנשים ומחשבים ד"ר תומס די ג'יאקומו, ה-CTO של SUSE.

די ג'יאקומו דיבר במהלך כנס SUSECON שהתקיים בפראג באחרונה. הוא התייחס לשימוש שנעשה במערכות קוד פתוח במטוס ה-F-35 ובסוכנות החלל האמריקני נאס"א (NASA).

הצטרפת לחברה לפני כשנה וחצי. מה למדת בתקופה הזו ומה החזון שלך, והאם אתה רוצה לקחת את החברה לכיוון שונה?
"למוצרי SUSE פוטנציאל גדול עבור לקוחות ארגוניים בכל הקשור לתמיכה, והיה חשוב לי להראות ש-SUSE היא גם שותף טוב, ולכן אנו עובדים המון עם שותפים, הן מסחריים והן טכנולוגיים כדי לבנות פתרונות ביחד".

"אני מפתח תוכנה לשעבר ו-SUSE היא חברת תשתית המספקת פתרונות טובים מאוד לתפעול IT, ובשנה-שנה וחצי האחרונות הגדלנו את החדירה שלנו ואנו מאפשרים למפתחים לבצע את עבודתם ולהביא את תוצרתם מהר יותר לשוק. הצלחנו לגדול בגלל שהביקוש לאפליקציות מבוססות תשתית איפשר לנו לקחת את היחסים שלנו עם המפתחים בקהילה, ואיפשר לנו להכריז על מוצרים סביב נושא הקונטניירים".

"כמובן שתמכנו בקונטיינרים גם קודם, אבל עכשיו אנחנו משלבים את הקונטיינרים ומציעים פתרון Containers as a Service ומכריזים על פתרונות מבוססי פלטפורמות לאפשר למפתחים לעבוד בלי שיצטרכו לדעת מהי התשתית. מבחינתי זה דבר טוב להביא מפתחים ואנשי תפעול ביחד, משום שהדבר מספק להם יותר גמישות. אנשים יכולים להתמקד בעבודתם אבל גם לעבוד ביחד להשגת המטרות המשותפות".

לדברי די ג'יאקומו, "Linux עומדת לעשות הרבה דברים טובים כאשר נמשיך לשפר ולאפשר מערכות בסדרי גודל שונים למשל למכשירי קצה של האינטרנט של הדברים. לשם כך קיימים פרויקטי קוד פתוח כגון CEPT ש-SUSE השקיעה בו 25 מיליון דולר ומאפשר לבנות רשתות מוגדרות תוכנה (Software Defined Networking). הקהילה מנפה באגים במהירות ומביאה המון שיפורים בביצועים ודוגמאות רבות".

"קונטיינרים הם שחקן מפתח בהבאת המפתחים לשפה משותפת עם המפעילים הדורשים מחזור חיים גמיש של האפליקציה, ולכן ניהול הקונטיינר חיוני לניהול התשתיות, בפרט של דטה סנטרים פרטיים שצריכים להתחרות בספקי שירותי ענן".

האם קוד פתוח יכול להריץ ארגונים גדולים ומשימות קריטיות?
"עדיין אנו רואים אנשים החוששים שקוד פתוח לא מוכן להיות ברמה של ארגון גדול. מדובר בחלק קטן של הלקוחות, אבל אני סבור כי ה-Linux הוכיח את עצמו. אנשים נוטים לחשוב שאם משהו חינם אולי הוא לא שימושי עבור חברות גדולות. כאשר SUSE או חברות אחרות מוציאות קוד פתוח, המוצרים והפרויקטים שלהם נבדקים ויציבים ואנחנו תומכים בהם".

"שאלות נוספות שאנחנו מקבלים הם על סוגית האבטחה. אחת הבעיות היא שעומסי העבודה ביישומים קריטיים הם כאלה שאי אפשר לעצור אותם כדי לעדכן את עדכוני האבטחה".

די ג'יאקומו מסביר כי "אנחנו שותפים שנים רבות עם סאפ (SAP) במערכת SAP 4 HANA לסביבה קריטית. הקוד הפתוח מאפשר לחברות גדולות ליהנות מהטכנולוגיות העדכניות ביותר מבלי להסתכן. גם התמחינו בקישור מערכות קנייניות כבדות כגון מיינפריימים למערכות קוד פתוח שתוכלנה לסייע בעיבוד Big Data".

"אני גם פעיל בקרב קהילת הקוד הפתוח כדי להביא לקונסולידציה של פרויקטים. אנחנו מתחילים משהו ומביאים אנשים לעבוד ביחד, כדי למנוע התבזרות ובזבוז משאבים בפיתוח מיותר של אותן פונקציות שוב ושוב. לדוגמה בתחום הרשתות".

"בתוך קהילת ה-Linux נכתבו המון פרויקטים שונים של רשתות, וכמה מהן פותרות את אותן משימות, החל מרמת הנתונים ועד לרמת התזמון המשותף (orchestration). יש פרויקטים רבים בכל רמה כזו ולכן אנחנו מנסים למזג את הפרויקטים הללו כדי לא לגרום לעבודה כפולה אלא ליצור מעין תקנים שכולם יוכלו לעבוד ביחד באותו הכיוון".

"החזון שלי לשנה שנתיים הקרובות – אנו רואים שתחום ה-OpenStack התקדם מאוד בשנתיים האחרונות והוא כבר בשל למשימות קריטיות. ה-OpenStack אמנם לא נמצא בראש מחזור ההייפ בתעשיה אבל מכיוון שהוא הפך יציב, עכשיו אנשים מדברים על התוכן, כלומר מבינים מהם ה-OpenStack ומה תפקידו בניהול מערכות איחסון מורכבות".

פרויקטי OpenStack, מסביר די ג'יאקומו, "מתמקדים כעת בכמה תעשיות ספציפיות כדי לבצע אופטימיזציה בכמה תרחישים באותן תעשיות, ולכן מאוד חשוב לשלב נכון קונטיינרים ו-OpenStack משום שכוח המחשוב היום אינו מהווה מגבלה כמו למשל לפני שלוש שנים".

כאמור בתחום ה-OpenStack קיבלה SUSE תגבור רציני עם הצטרפות החטיבה העוסקת בכך מ-HPE ישירות ל-SUSE (בנפרד מהרכישה של עסקי התוכנה של HPE על ידי החברה האם של SUSE – מיקרו פוקוס).

"אני מדבר הרבה עם נשיאי מחלקות הנדסיות על המגמות הללו ואנו מתכננים את האסטרטגיה של SUSE וכיצד אנו נדרשים להתאים את עצמנו לעתיד. אני מנסה למצוא את האיזון הנכון בין ההייפ והדברים שניתן להשיג במציאות".

"HPE בנתה המון מערכות סביב ה-OpenStack ולמדנו מהם המון. זו גם היתה הזדמנות להכניס לחברה כוח הנדסי, משום שתמיד חסרים מהנדסים טובים, שמכירים את תחום ה-OpenStack".

הסטארט-אפים הישראלים מעורבים בקהילת הקוד הפתוח

לדברי ג'יאקומו, "ביקרתי בתל  אביב במאי וערכתי שיחות עם השותפים, וכן עם אנשים ממשרד הביטחון ובתעשיות הצבאיות ואנחנו מקווים להתקדם בהחדרת שימוש בקוד הפתוח".

"Linux כבר קיים 25 שנה והוא מפעיל בתי חולים, בורסות מקוונות ועוד, בכל העולם. אנו רואים יתרון לשימוש במערכות הפעלה משובצות במערכת צבאיות. SUSE פיתחה טכנולוגית עדכון חי (Live Patching), כך שניתן לשדרג את מערכות ההפעלה באופן בטוח מבלי להפסיק את פעילות המכונות, משום שמדובר במשימות קריטיות ו-Linux מתוכנן למשימות קריטיות".

"אותו הדבר נכון גם ל- OpenStack ולמערכות אחסון בטוחות בפרויקט קוד פתוח המספקים מעטפת ללקוחות ארגוניים, כך שנהיה בטוחים שהן יציבות ובשלות מספיק למשימות קריטיות".

"בישראל יש גם הרבה חברות המתמחות בתחום מענה אבטחה וניטור לקונטיינרים. יש שם המון חדשנות וסטארט-אפים ישראלים רבים משתתפים בפרויקטי קוד פתוח".

לסיכום אמר די ג'קומו כי "התקופה עכשיו מעניינת משום שמגיע עידן של עבודה משותפת בין אנשי תשתיות ה-IT לבין המפתחים, והדבר עוזר לנו לענות על הרבה בעיות בזכות התשתית מבוססת התוכנה.

אנחנו שומרים על העצמאות שלנו גם תחת הבעלות של מיקרו פוקוס, אבל זה מועיל שיהיה לנו קשר הדוק עם אנשי המקצוע של HPE וחלקים אחרים של מיקרו פוקוס. גם מיקרו פוקוס היא בעצם שותפה שלנו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים