1.8 מיליון שקלים יושקעו במחקרים בתחום הביומטריה וההזדהות

משרד המדע והטכנולוגיה ומטה הסייבר הלאומי פרסמו באחרונה קול קורא למימון מחקרים ופיתוחים בתחום ● המטרה - לקדם את הידע הקיים, להביא ליישומים ממשיים ולהגדיל את מספר החוקרים והמחקרים בו

אילוסטרציה: BigStock

משרד המדע והטכנולוגיה והיחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במטה הסייבר הלאומי, פרסמו באחרונה קול קורא למימון מחקרים ופיתוחים בתחום הביומטריה וההזדהות בסכום כולל של 1.8 מיליון שקלים. כל מחקר שייבחר יזכה למימון בגובה 450 אלף שקלים לתקופה של עד שלוש שנים. מטרת הקול הקורא היא לקדם את הידע הקיים בתחום, להביא ליישומים ממשיים ולהגדיל את מספר החוקרים והמחקרים בו.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, "מטרת ההשקעה בתחום היא להביא לידי ביטוי את הערך המוסף של המדענים והיזמים בישראל הצופים את הבעיות שבהן אנו עשויים להיתקל בעתיד בתחום. המענק יסייע ביצירת מנועי צמיחה אשר יקדמו את ישראל למעמד של מדינה מובילה במחקר, פיתוח ויישום של פתרונות חדשים בתחום".

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: ניב קנטור

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: ניב קנטור

תחום ההזדהות הכולל גם שימוש ביישומים ביומטריים, מעסיק כיום ממשלות רבות בעולם. הזדהות בטוחה לצורך מתן שירותים אונליין ובטלפונים חכמים, תאפשר לגופי ממשלה ולמגזר הפרטי לספק לתושבים סל שירותים רחב ומאובטח יותר.

כחלק ממגמה זו אנו עדים לתנופה משמעותית בשימוש ביישומים ביומטריים המאפשרים זיהוי ידידותי למשתמש ברמת סמך גבוהה. ככל שההזדהות תהיה בטוחה יותר, ניתן יהיה לייתר את הדרישה לאימות זהות פיזי המחייב הגעה למשרדי קבלת הקהל, דבר שיביא לשיפור השירות לציבור בכלל ולתושבי הפריפריה בפרט, להתייעלות, ולהקלה על ביצוע עסקים.

ראש מערך הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, ציין כי "להגברת השימוש ביישומים ביומטריים תהיה תועלת לא מבוטלת לחברה ולכלכלה. על מנת לעשות זאת ולהאיץ את הפיתוחים והכלכלה, חשוב ליצור אקו-סיסטם בין הממשלה, אקדמיה והתעשייה, ומימון המחקרים הוא אחד הכלים המרכזיים לכך".

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור

בין המחקרים שזכו לקבל מענקים בעבר בתחום זה: מחקר של פרופ' אברהם דומב מהאוניברסיטה העברית בנושא ביומטריה המבוססת על נתונים שלישוניים בטביעות אצבע; מחקר של פרופ' טל הסנר מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ' יוסי קלר מאוניברסיטת בר אילן בנושא התגוננות בפני גניבת זהות ביומטרית; מחקר של פרופ' יוסי אלמוג מהאוניברסיטה העברית בנושא שימוש בננו טכנולוגיה להגדלת שיעור הגילוי של טביעות אצבע; מחקרם של פרופ' אור דונקלמן וד"ר ריטה אוסדצ'י מאוניברסיטת חיפה בנושא ביומטריה בת-ביטול  ועוד רבים.

ניתן להגיש הצעות לקול הקורא דרך אתר משרד המדע והטכנולוגיה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים