"הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים ולמורים 'לחגוג'"

"היא מספקת להם אינספור אפשרויות, ובראשן ללמוד בהנאה", אמרה ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית לפדגוגיה ברשת עמל, במסגרת פאנל שעסק בקשר שבין חינוך לטכנולוגיה

ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית לפדגוגיה ברשת עמל. צילום: ניב קנטור

"הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים ללמוד בהנאה. היא מספקת לתלמידים ולמורים אינספור אפשרויות 'לחגוג', למשל באמצעות המציאות המדומה", כך אמרה ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית לפדגוגיה ברשת עמל.

ד"ר אשכנזי דיברה בפאנל שחתם את כנס EduTech 2017, שעסק בקשר שבין חינוך וטכנולוגיה, והשתתפו בו נציגים ממוסדות חינוך ומהאקדמיה שהיו שותפים לניסויים בהכנסת טכנולוגיות שונות לחינוך.

בדבריה ציינה ד"ר אשכנזי ניסוי שבוצע ברשת עמל במקצוע הביולוגיה. "לפני העידן הטכנולוגי, היינו מציירים על הלוח, מה שהיה גורם לחוסר דיוק. כיום אפשר, באמצעות משקפי הולולנס (Hololens), להרגיש את מרכיביו הפנימיים של גוף האדם: את זרימת הדם, את השרירים ועוד. התחלנו להשתמש בטכנולוגיות האלה גם בכיתות הנמוכות", אמרה.

היא הוסיפה כי "בפרויקט אחר, בכימיה, ביקשנו מהתלמידים ליצור על גבי מפות גוגל (Google) את המסע בעקבות המתכות באמצעות זוכי פרס נובל שגילו אותם. התלמידים יצרו רבדים של תוכן והציגו אותו בצורה מרתקת".

"אנחנו עושים זאת כהכנת הילדים לעולם המחר", אמרה ד"ר אשכנזי. "אנחנו רוצים אנשים חושבים, יצירתיים, שיודעים לאמץ טכנולוגיות חדשות: האינטרנט, הלוחות האינטראקטיביים, הטלפונים החכמים, הטאבלטים והמציאות המדומה. הכלי הוא לא מה שחשוב, אלא שהמורים ידעו לקחת טכנולוגיות חדשות, 'לחגוג' איתן, ללמד אותן ולפרוץ דרכים. זאת ההכנה לעולם שבו אנחנו לא יודעים מה יהיו המקצועות העתידים".

ד"ר אביבה בריינר, מפמ"רית למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

ד"ר אביבה בריינר, מפמ"רית למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

"לשם כך נדרש לשפר את מיומנויות הבסיס", ציינה. "אנחנו עושים זאת באמצעות הפיכת המורים לסטארט-אפיסטים. ברגע שהמורה הוא סטארט-אפיסט ומעצב למידה, ומתלהב ממה שהוא עושה – גם התלמידים יוצאים נשכרים. ניתן לראות אצלנו מורים מחפשים יחד עם התלמידים אפליקציות, ומקיימים ביניהם שיח חם ורגיש סביב הנושא הטכנולוגי. עם זאת, יש מכשול להתקדמות בתחום – העדר רשתות Wi-Fi בבתי הספר".

"הטכנולוגיה יוצרת ניידות חברתית"

ד"ר אביבה בריינר, מפמ"רית למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, ציינה כי "ב-25 השנים האחרונות ביצענו קפיצות מטאוריות בשימוש בטכנולוגיה. כיום הטכנולוגיה היא זו שיוצרת ניידות חברתית שמשנה את החיים שלנו. יש טלפונים חכמים וטאבלטים בכל מקום. לא היינו יכולים להגיע לפיתוחים האלה ללא המדעים".

לדברי ד"ר בריינר, "בלב ליבה של הוראת המדעים עומדת ההתנסות – המעבדה, שמזמנת דברים לא צפויים. הטכנולוגיה מאפשרת לעשות ניסוי, לנבא תוצאות ואם מה שחשבו לא קורה – הטכנולוגיה יכולה לעזור לתהות, לשאול שאלות ולסייע בחקר של הניסוי".

אכרם איברהים, מפקח מדעים במגזר הדרוזי במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

אכרם איברהים, מפקח מדעים במגזר הדרוזי במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

"צריך ללמד כבר מכיתה א' לשאול שאלות, להיות אחראיים לשאלות, ללכת בעקבותיהן ולמצוא את התשובות", אמרה. "כמו שיש אינטליגנציות שונות, יש גם אינטליגנציה דיגיטלית. יש ילדים שיש להם מספיק אינטליגנציה כזאת גם אם המורים לא יהיו שם בשבילם, אבל יש ילדים שדורשים את התיווך וצריכים לשפר את יכולות המורים כדי לאפשר זאת עבור אותם תלמידים. הטכנולוגיה והדיגיטציה הם לא פריבילגיה שאפשר לחיות בלעדיה".

"התלמידים אוהבים מדעים רק כי הם לומדים בהנאה"

אכרם איברהים, מפקח מדעים במגזר הדרוזי במשרד החינוך, אמר בדבריו בפאנל ש-"התלמידים אוהבים ללמוד מדעים רק כי הם לומדים בהנאה, וההנאה באה משילוב הטכנולוגיה".

הוא פירט כיצד מנסים לפתח את הלמידה הטכנולוגית אצל התלמידים במגזר שעליו הוא אחראי. "אנחנו מנסים להמחיש להם את המדעים על ידי סימולציות ואנימציות, על מנת להגביר את הסקרנות המדעית שלהם וללמד אותם שפה מדעית חדשה – שפה דיגיטלית. אנחנו מפתחים את החשיבה המדעית של התלמידים דרך הכלים הללו והם מתחילים לחשוב אחרת", אמר.

"אני רוצה שנצעד קדימה באמצעות שילוב הדפסות תלת מימד והדמיות. צריך לפתח תלמיד סקרן שילמד דרך החקר, לתת מדפסת תלת מימד עם מחשב על מנת שיחקור ושיבדוק", ציין איברהים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים