"עיריית תל אביב השקיעה 15 מיליון שקלים במערכות מולטימדיה"

כך אמר גיל צוקרמן, ראש תחום בכיר במערכות מידע ותוכנה, ומנהל מטה תקשוב בחירום בעיריה ● לדבריו, "במשך שנים המולטימדיה נחשבה כמקרן ומסך - לא ידעו שיש מערכות שמיישמות את עולם התוכנה לפתח ולכתוב"

גיל צוקרמן, ראש תחום בכיר במערכות מידע ותוכנה, ומנהל מטה תקשוב בחירום בעיריית תל אביב. צילום: אבי בליזובסקי

עיריית תל אביב השקיעה עד כה כ-15 מיליון שקלים במערכות מולטימדיה באתרים שונים של העירייה, במטרה לשפר את השירות לאזרחים ואת תפקוד מתקני העירייה. כך עולה מדבריהם של גיל צוקרמן, ראש תחום בכיר במערכות מידע ותוכנה, ומנהל מטה תקשוב בחירום בעיריית תל אביב, וגיל צפריר, מנהל פרויקטים בתחום המולטימדיה באגף מערכות מידע בעיריית תל אביב.

השניים אמרו את הדברים במפגש הראשון של AV-Forums המשותף לאנשים ומחשבים ול-AVmaster שהתארח בקרסטרון בכפר סבא.

לדברי צוקרמן, "תחום המולטימדיה הוא תחום חדש בו צוברים אנשי אגף מערכות מידע בעירייה התמחות, וזאת כדי לצמצם את השימוש ביועצים ולהגדיל את יעילות השימוש במערכות".

"במסגרת שיפוץ בניין העירייה בשנת 2012, דרשה העירייה הקמת חדרים חכמים ובהם אולם רב-תכליתי שבו מתקיימות ישיבות המועצה, חדר דיונים להנהלה, לשכת ראש העיר, חמ"ל העירייה ונוספים".

ללמוד תחום עיסוק חדש

"אגף מחשוב ומערכות מידע לקח על עצמו את המשימה לנהל ולהקים את מערכות המולטימדיה בחדרים אלו. האגף נדרש ללמוד תחום עיסוק חדש תוך כדי ביצוע התכנון, התקצוב והיישום בפועל", אמר צוקרמן.

"במשך שנים המולטימדיה נחשבה כמקרן ומסך, ולא ידעו שיש מערכות שמיישמות את עולם התוכנה – לפתח, לכתוב", אמר.

"החוכמה נמצאת שם ועולם ה-IT הוא העולם שצריך להוביל את הפעילות. אלה אחד הדברים המשפיעים ביותר בעולם ה-IT. עולם המולטימדיה תופס חלק גדול. זה לא היה פשוט. היום אנו עוסקים כל העת בייזום פרויקטים חדשים ומתן מענה לצרכי הארגון מתוך הארגון באמצעות אנשי תחום המולטימדיה".

צוקרמן מנה את הפרויקטים הגדולים בתחום: "2012 – תכנון וביצוע חמ"ל העירייה; 2013 – תכנון וביצוע חדרים חכמים בקומת ההנהלה; 2014 – תכנון וביצוע חדרי דיונים חכמים, משל"ט מב"ט; 2015 – תכנון וביצוע מרכז הצעירים, משלט סל"ע, חדרי הדרכה, מרכז שירות, מערכות VC, מוקד 106; וב-2016 תכנון וביצוע פרויקט מנהל הנדסה, בית אריאלה, ארגון העובדים, שילוט דיגיטלי בבית העירייה ובאגף תברואה, שדרוג אולם רב-תכליתי. אין בניין שנבנה עבור העירייה, בניין סמל – המבנה החדש והנוסף של העירייה יהיה חכם."

תנו לרובוט לעבוד

לדבריו, "בשנת 2017 מתוכננים המשך ייזום פרויקטים חדשים בתחום כגון החמ"ל המשני, מתן מענה לצרכי הארגון בתחום המערכות החכמות. חשמל חכם – הדלקת וכיבוי מזגנים קליטת פרויקטים חדשים כגון אודיטוריומים, מרכזי שירות, תכנון בניין סמל החדש ועוד. קליטה והטמעה של טכנולוגיות חדשות כגון מערכות RFID, מערכות נגישות, שילוט דיגיטלי. הרחבת המענה הקיים לאגפי העירייה".

פרויקט מעניין נוסף יתבצע בספריית בית אריאלה. "הספרניות הולכות להיות מידעניות. רובוט ייקח את הספר בתוך עגלה, ויחזיר את הספרים בצורה מסודרת. הספרנית באה ומעניינת ברמת הידע. ספריה כמו בית אריאלה המייצגת 28 ספריות עירוניות תביא כעת גם סלון עירוני, מסכי ענק למוזיקה, Sony Playstation – לא רק ספרים. יהיה אפשר לשמוע להקות שינגנו שם. ממשהו שהיה למעט אנשים עשירים, המחירים הולכים ויורדים ומימוש מתן שירותים הופך להיות נגיש".

צפריר מוסיף פרטים על כמה מהפרויקטים. "אם בעבר אנשי הרכש היו אחראים על רכישת הציוד והם בחרו בהוצאה הנמוכה ביותר, אנשים היו צריכים להתאמץ כדי לדעת מתי תורם. היום הם אומרים וואו. הבאנו מסכים שניתן לצפות בהם בבירור גם באור שמש והם מביאים מידע נכון ומדויק, החל מהשעה, דרך מבזקי חדשות, מסך טלוויזיה, וכמובן פרטי התורים באותיות ענק".

בזכות הוורסטיליות

"עלות המסכים גבוהה – 15 אלף שקל למסך 2000 ניט מקצועי. פה נכנס הערך המוסף שלנו כאנשי מולטימדיה, שמאפשר שימוש באותם מסכים ליישומים אחרים לגמרי".

"כך למשל מדי יום שלישי מארח לובי העירייה אזרחים ותיקים למשחקים ולריקודים, ומערכת המולטימדיה הופכת בבת אחת ממערכת ניהול תורים למערכת הרקדה. באופן דומה, מדי יום חמישי מגיעים הורים וילדים ללובי העירייה והוא הופך לג'ימבורי, כאשר המסכים משדרים את ערוץ הופ. הדבר מתאפשר בזכות הוורסטיליות של המערכת".

"האולם הרב-תכליתי הפך להיט כי כל העירייה משתמשת בו: המועצה, ועדות טקסים ואירועים ומסיבות עיתונאים. היה אתגר לבנות את החדר. ישיבה עם הקרנה – ההצללה, הרמקולים, מערכת השידור לאינטרנט. לעומתו, בחדרי דיונים קטנים לא צריך מקרן, משום שמסמכי Excel ומפות נראים הרבה יותר טוב על מסך לד".

לסיום, סיפר צפריר קוריוז קטן. "כשסיימנו לבנות את הפרויקט האדיר של החמ"ל ועשינו את כל הבדיקות מול כל יחידות העירייה, בא ראש העירייה, רון חולדאי, ושאל מה יקרה אם תהיה הפסקת חשמל וכל הגיבויים יקרסו. לא ידענו מה לענות, והוא הציע – תבנו לוחות ידניים שאפשר יהיה לתלות עליהם פתקים בכתב יד אם אף מערכת מחשוב ומולטימדיה לא תפעל בשעת חירום."

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים