אומת הסטארט-אפים מחכה לשמוע מכם

חשיבת הסטארט-אפ ניישן מחלחלת לשיח הציבורי, וניתן לשמוע על בסיס יומי מגוון רעיונות שיש לאנשים ליוזמות חדשות ● אמנם רוב הרעיונות הללו נשארים על הרצפה - אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן כדי לעזור

המירוץ לפסגת הטכנולוגיה. צילום: BigStock

עם אוכלוסייה של כשמונה מיליון איש בישראל, ישנם כ-7,000 סטארט-אפים אשר מושכים קרנות השקעות בכל התחומים. סצנת הסטארט-אפים לא נמצאת רק בתל אביב, אלא מתחזקת בירושלים ודרומה לבאר שבע, ומתפרסת בצפון הארץ.

אמנם משווים את ישראל לעמק הסיליקון, אך יש למדינתנו ייחודיות בכוח האדם וביכולת האנושית שמאפשרת יצירת יש מאין. חברות בינלאומית מקימות בישראל מרכזי פיתוח, ויש כיום למעלה מ-250 מרכזי פיתוח בישראל.

חשיבת הסטארט-אפ ניישן מחלחלת לשיח הציבורי, וניתן לשמוע על בסיס יומי מגוון רעיונות שיש לאנשים ליוזמות חדשות. אמנם רוב הרעיונות האלו נשארים על הרצפה, לא בהכרח כי הם לא טובים אלא כי היכולת והידע הנדרשים מצריכים השקעת זמן וחשיבה על איך ליישם את הרעיון, יותר מאשר רק להגות אותו.

כולנו נתקלנו ברעיונות טובים, וכעת אנחנו זורקים את הכדור אליכם הקוראים, לבוא ולהציע רעיונות שאנחנו ניקח הלאה ונראה איך לקדם אותם בכל רובד הפעילות.

יזמים רבים שחושבים על הרעיון שלהם נוטים לומר "אם רק היה לי התקציב הייתי בונה את האפליקציה, שירות או כל פתרון אחר ובזה התהליך מסתיים", אך רוב הסטארט-אפים שהוקמו לא נתנו לחוסר תקציב לעצור את עצמם, אלא בנו מסלול שבו הצליחו לאהוב את המוצר שלהם וגרמו לאחרים כמו שותפים טכניים – שותפים עם הבנה שיווקית, להצטרף אליהם, ויחד בנו מוצר ראשוני אשר גרם למשקיעים להתאהב בצוות ובמוצר.

רעיונות כאמור לא חסר, החלק המשמעותי ביותר הוא המימוש.

יחס ההצלחה של סטארט-אפים בישראל עומד על כ-4% מכלל הסטארט-אפים שמצליח – יחס שמצד אחד נשמע נמוך, אך הוא יחסית גבוה למה שקורה בעולם.

הצורך בשמירת הרעיון הוא דבר חשוב, ומה שהתגלה לאורך השנים הוא שדווקא שיתוף המידע, מחשבה משותפת עם קבוצה רחבה של אנשים, רק תורמת להצלחתו של מיזם.

אם תלכו בתל אביב באזור רוטשילד בזמן ארוחת הצהריים, לא יהיה לכם קשה לראות סטארט-אפיסטים סועדים, כאשר לא מעט שיחות נעשות בין חברות שונות, לעיתים אף מתחרות, כשאנשים משתפים ביניהם ידע וניסיון. אני נתקל ביותר אנשים שרוצים לעזור לחברות צעירות, לשתף בידע ולהציע רעיונות, וזה בעיני חלק משמעותי ממה שעושה אותנו סטארט-אפ ניישן. דבר זה לא נמצא רק בתל אביב אלא בכל מרכזי הסטארט-אפים שיש בארץ – כמות האקסלרטורים ומרכזי עבודה משותפים היא עצומה וגדלה בכל חודש וחודש.

רעיון טוב פותר בעיה אמיתית שפונה למכנה משותף שיש בו פעילות כלכלית. Gett למשל, מצאו פתרון ששילב בין הטלפון החכם שיש בידינו עם היכולת והצורך לשימוש במוצר. האם היינו יכולים לחיות בלי הפתרון? ודאי. האם הפתרון שיפר לצרכנים את חוויית השימוש במוצר? בהחלט כן.

כולנו שמענו על הצהרות של יצרני רכב על תפוקת המנוע לליטר דלק שהיו גבוהות ממה שהוצהרו. במקרה הזה יש לנו בעיה, אך האם זה בסיס לסטארט אפ חדש? האם פתרון של האינטרנט של הדברים שמשלב רכיב ברכב אשר מודד את כמות הדלק הנצרכת, המרחק שנעשה בתנאים שאנחנו נוהגים ומחובר לטלפון החכם שלנו בעודו מעביר את הנתונים למערכת בענן שלומדת ואוספת את כל הנתונים ועושה שימוש בניתוח וחוכמת ההמונים – זה רעיון לסטראט-אפ מוצלח? התשובה תהיה טמונה בדרך ובאופן שניישם את הרעיון.

אתם מוזמנים לכתוב אלינו רעיונות שאתם משחקים איתם ונציג בהמשך דוגמאות איך להתמודד עם היישום שלהם. לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים