האקו-סיסטם בישראל ובגרמניה – מצאו את ההבדלים

מומחים משתי המדינות דיברו בפאנל משותף על שעות העבודה המרובות בחברות ישראליות, העובדה שבגרמניה אוהבים לעשות דברים "לפי הספר" וההשפעות של הבדלי המנטליות

האקו-סיסטם בישראל ובגרמניה - רב המפריד, או המאחד? אילוסטרציה: BigStock

ההבדלים בין חברות ישראליות לגרמניות ובין האקו-סיסטם בשתי המדינות היו בין הנושאים שעלו בפאנל ישראלי-גרמני שהתקיים באחרונה במסגרת יום עיון שעסק בחדשנות בשתי המדינות. הדוברים עמדו על השוני בין אומת הסטארט-אפ למדינה בה משך הזמן הוא מימד חשוב.

הפאנל אורגן על ידי חמדת שגיא, הנספחת המסחרית מטעם משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בגרמניה, בשיתוף עם ביטקום (Bitkom). ההבדלים בין שתי המדינות עלו בעיקר בשלב השאלות והתשובות, שעניין במיוחד מאחר שנפתח בו צוהר אל דרך החשיבה הגרמנית לעומת זו הישראלית. כמו כן, עלו במהלכו הדברים שמטרידים יזמים ואנשי עסקים בתחום הטכנולוגי בגרמניה.

אורי אדוני, שותף בקרן ההון-סיכון JVP, עמד על הבדל גדול בין המטרות של חברות גרמניות וישראליות: בעוד שבשתי המדינות (ובעצם בכל מקום) מבקשים ליזום ולבנות חברות טובות ואיכותיות, בישראל הפוקוס הוא על האקזיט ואילו בגרמניה המחשבה היא לבנות חברה שתתפקד לאורך זמן.

ד"ר היינריך ארנולד, ראש חטיבת החדשנות של דויטשה טלקום (Deutsche Telekom), ציין שכדי שחברה קטנה תצליח בגרמניה, הדבר החשוב ביותר הוא שהיא תמצא נישה משלה. לעומת זאת, בישראל העניין העיקרי הוא הטכנולוגיה – ואחר כך כבר יראו מה יעשו איתה, אמר.

מימין: מיקי שטיינר, מייסד ויו"ר בתא-טק, מסגרת הטכנולוגיה והיזמות ברלין-תל אביב; ד"ר היינריך ארנולד, ראש חטיבת החדשנות של דויטשה טלקום; אורי אדוני, שותף בקרן ההון-סיכון JVP; ד"ר קתי ריצמן, עורכת דין לעניינים מחוץ לגרמניה בפירמתFPS Fritze Wicke Seelig Partnerschaftsgeselleschaft von Rechtsanwalten; ובנג'מין רוהה, המנהל בפועל של GTEC - מרכז היזמות הטכנולוגי הגרמני

מימין: מיקי שטיינר, מייסד ויו"ר בתא-טק, מסגרת הטכנולוגיה והיזמות ברלין-תל אביב; ד"ר היינריך ארנולד, ראש חטיבת החדשנות של דויטשה טלקום; אורי אדוני, שותף בקרן ההון-סיכון JVP; ד"ר קתי ריצמן, עורכת דין לעניינים מחוץ לגרמניה בפירמתFPS Fritze Wicke Seelig Partnerschaftsgeselleschaft von Rechtsanwalten; ובנג'מין רוהה, המנהל בפועל של GTEC – מרכז היזמות הטכנולוגי הגרמני

"חברה גרמנית שרוצה להיכנס לשוק בינלאומי חושבת בעיקר על מקומות כמו שווייץ ואוסטריה, שבהם דוברים גרמנית", הסביר אדוני וציין ש-"השוק הגרמני גדול מאוד".

בנג'מין רוהה, המנהל בפועל של GTEC – מרכז היזמות הטכנולוגית הגרמני, סיפר שבמקרה זה, החוזק והגודל של גרמניה והכלכלה שלה דווקא עומדים לה לרועץ. הוא הפתיע כשציין שיש מדינה לא רחוקה מגרמניה שהגישה בה דומה לישראל. "אנחנו משתדלים לעבוד עם חברות שבדיות, שגם שם השוק קטן והמבט הוא תמיד לחו"ל", אמר. "זה עוזר לנו לשנות את דרך המחשבה הגרמנית הקלאסית".

שאלה של כוח אדם

עניין נוסף שנדון היה הגישה לכוח אדם איכותי יותר והשוני שיש במאפיינים שלו בין ישראל לגרמניה. הנושא עלה בפאנל זה ובאחד נוסף, שהתקיים מיד לאחר מכן, בהשתתפות סבסטיאן שולצה ואסף מוזס, שהקימו יחדיו בברלין את חברת Fit Analytics, אך מעסיקים עובדים מכל מיני מדינות, רבים מהם מישראל. החברה שלהם מספקת מוצר המאפשר ללקוחות לדעת מה המידה של הבגדים שלהם דרך שימוש במצלמת רשת. משתתף נוסף באותו פאנל היה ערן אלוני, מייסד משותף ומנכ"ל Times Twenty Five, חברה שעוסקת ב-Big Data visualization ושיש לה משרדים בישראל ובבירה הגרמנית.

חמדת שגיא, הנספחת המסחרית מטעם משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בגרמניה

חמדת שגיא, הנספחת המסחרית מטעם משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בגרמניה

"מפתחים ישראלים הם מוכשרים יותר וגם יקרים יותר", אמר אלוני. "מרכז המו"פ שלנו נמצא בישראל, אבל המעצבים עדיפים בברלין, כמו שאר הצד הקריאייטיבי".

שולצה ציין לאנשים ומחשבים כי "נכון שמנטליות העבודה של הישראלים שונה מזו של הגרמנים, שמגיעים לעבודה ויושבים מול המחשב. אבל, מצד שני, אצל הישראלים יש הרבה יותר חלוקה של הידע ורצון לדיון".

מוזס סיפר על מפתח ישראלי שהגיע לעבוד אצלו וסיפר לו שהסיבה שהוא רצה לשנות מיקום הייתה כדי לעבוד פחות שעות. בגרמניה אין תרבות עבודה מסביב לשעון כמו שיש בסטארט-אפים בארץ ולמרות זאת, אלוני סיפר שהוא דורש מהבחינה הזו את אותו הדבר מהעובדים שלו בכל מקום.

המשתתפים בשני הפאנלים הסכימו על מאפיין נוסף של העובדים הישראליים: בניגוד למרכז וצפון אירופים, שפעמים רבות עושים מה שאומרים להם, הישראלים נוטים להתווכח ולדון איך לעשות אותו. המשתתפים הישראלים בפאנל סיפרו שהגרמנים נוטים לעשות את הדברים "כמו שצריך". למשל, בנייה של תוכנית עסקית לוקחת שלושה שבועות ועוברת הרבה דיונים והרבה עיניים עד שהיא נחתמת. הם טענו שלפעמים, בניית הדברים "לפי הספר" חסרה מאוד בחברות ישראליות, בפרט כאלה שצומחות מהר.

בסיכומו של דבר, הדוברים העלו על נס את העובדה ששתי תרבויות עבודה ויזמות שונות כל כך יוצרות שעטנז מוצלח כל כך. לדבריהם, היחסים בין ישראל לגרמניה צפויים להניב בהמשך יוזמות מלהיבות נוספות.

מעוניינים לקרוא עוד על הפאנל? לחצו כאן.

הכותב הינו כתב אנשים ומחשבים בברלין

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים