- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

השבוע שהיה – והשנה שהייתה

השבוע החולף סימן את פתיחתה של עונת הסיכומים והתחזיות. סביר להניח שזה יירגע אחרי ראש השנה, אבל נראה אותם חוזרים לקראת דצמבר, עם תשובות רבות ושונות לשאלה מה יהיה ב-2022 – ככל שניתן בכלל לחזות ולתכנן משהו בתקופה מטורפת זו.

השבוע גם הסתיים החופש הגדול והחלה שנת הלימודים החדשה, עם לא מעט חששות. ברור שזו לא תהיה שנה רגילה, אם כי אולי קצת יותר טובה מקודמתה. בנוסף, אולי היא תהיה שונה ממנה, אבל ספק אם בהרבה.

רבים ייחלו ומייחלים להגיד שלום ולא להתראות ללמידה באמצעות הזום. הם מפנימים בימים אלה, ואם לא אז עליהם להתחיל להפנים, שהמצב לא כזה: אמנם, השנה נראה, אם משהו לא ישתנה, יותר למידה בבתי הספר מאשר בשנה שעברה, אבל הלמידה מרחוק לא הסתיימה ומתקיימת במקומות מסוימים ובקרב חלק מהתלמידים גם בימים אלה. גם אם החלק הזה קטן יחסית, לפחות בינתיים. על השאלה האם הלקחים מהשנה שעברה הופקו קיבלנו תשובה [1] בדו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע, שבו קיבל משרד החינוך ציון נכשל בכל מה שקשור ללמידה מרחוק, ובעיקר להיערכות אליה.

המחסור בכוח אדם: מה עם הג'וניורים?

השבוע גם אירחנו רב שיח מעניין [2] עם ראשי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. הדבר המשותף והכואב שהעלו משתתפי הרב שיח, בזה אחר זה, הוא המחסור בידיים עובדות. מחד, יש אלפי משרות בהיי-טק שאינן מאוישות ומחכות לעובדים, ומהצד השני החברות אולי רוצות לאייש אותן, אבל אנחנו שומעים על לא מעט עובדים, בעיקר חסרי ניסיון, שמחפשים כבר חודשים עבודה בהיי-טק – ולא מוצאים.

המעסיקים אומרים כי צריך לחלק את הפתרון לטווח הקצר ולטווח הארוך. חלקם מביעים הסתייגות מהרעיון של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדים זרים להיי-טק הישראלי, חלקם אומרים שצריך לעשות זאת – אבל בצורה ממוקדת ולמקצועות ספציפיים בלבד, והחלק השלישי תומכים בתוכנית הזאת ללא סייג. אלא שגם אלה שתומכים מעריכים שזה לא יקרה, בגלל רגולציה שלא מאפשרת העסקת עובדים זרים לטווח ארוך.

מנהלים, תנו צ'אנס לג'וניורים. צילום אילוסטרציה: BigStock

מנהלים, תנו צ'אנס לג'וניורים. צילום אילוסטרציה: BigStock

הפתרון הוא מורכב, משום שמדובר בבעיה עמוקה, שעל הממשלה החדשה לטפל בה מהשורש. לפי ההצהרות, היא רוצה לטפל בבעיה, אבל השאלה היא האם יש לה את החשיבה ואת המשאבים הדרושים. מה צריך לעשות? התשובה היא שני דברים עיקריים: לאחד בין כל הגורמים המבצעים הכשרות של כוח אדם, ולמנות גוף על אחד שיטפל בשלל ההיבטים והבעיות של תעשיית ההיי-טק. אותו גוף צריך לעמוד בקשר ובשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם הגופים השונים שעוסקים בתחום, לטפל ברגולציה ולצמצם את הביורוקרטיה. עליו להיות גוף בעל סמכות, שידרוש מהמעסיקים לתת יותר כתף על מנת לצמצם את המחסור בכוח אדם, מעבר למה שהם כבר עושים.

בהקשר הזה צריך להגיד שהמעסיקים צריכים להפסיק להתפנק. נכון הוא שיש תפקידים בהיי-טק שדורשים מיומנות, אבל עם קצת יותר מאמץ אפשר להכשיר גם את הג'וניורים, חסרי הניסיון, במקום לחפש פתרונות כמו יבוא עובדים לטווח הקצר, או לדרוש תקציבים ממשלתיים – שלהזכירנו מגיעים מהמסים שכולנו משלמים.

מה צופים מנהלי ההיי-טק?

ברוח הסיכומים, התחלנו השבוע לפרסם את הפרויקט השנתי שלנו (זה החלק האחרון שפורסם [3], שממנו ניתן להגיע לחלקים הקודמים), שבו ביקשנו ממנהלים בכירים בהיי-טק לסכם את השנה, לנסות לצפות מה יהיו המגמות בשנה הקרובה ולבחור את איש.אשת השנה שלהם בהיי-טק.

ניתוח מהיר של שלל התשובות המעניינות שקיבלנו מראה כמה תובנות ומגמות המשותפות לרובם: התובנה הראשונה היא שתשפ"א הייתה אמנם שנה של אי ודאות, אבל, בגלל אותה אי ודאות, ארגונים ומנהלים למדו איך להגיב טוב יותר למצבים משתנים, ושלל המגזרים במשק קיבלו הוכחה עד כמה הם תלויים בדיגיטציה ובטכנולוגיה.

מגמה נוספת, שבאה לידי ביטוי לאורך ולרוחב הפרויקט, היא השפעתן הרבה (מאוד) של העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית על ענף ההיי-טק, החברות בו, מנהליו ועובדיו. הקונצנזוס בקרב בכירי הענף הוא שמודל העבודה ההיברידי יימשך גם בשנים הבאות, ולא רק מאחר שיש סיכוי יותר מסביר שנדע עוד התפרצויות ו-ורייאנטים של הקורונה, אלא גם מאחר שהתקופה האחרונה לימדה שעובד יכול לעבוד מביתו ולהגיע לאותן תפוקות ולאותה יעילות שהוא משיג במשרד.

מגמות אחרות שהעלו המנהלים עוסקות בהמשך ואף בהתעצמות הלמידה ההיברידית, במשבר האקלים ובהשפעה של הטכנולוגיה עליו, ובהמשך הדומיננטיות של הדיגיטל בעולמות הבריאות, הממשלה והתעשייה. כל אלה יגדילו את הביקושים לפתרונות טכנולוגיים ולביצוע טרנספורמציה דיגיטלית, מעבר לענן ועוד.

כוכבים ישראליים בשמי ניו-יורק

בחודשים האחרונים, וגם זה בא לידי ביטוי בשאלון, אנחנו רואים גל של גיוסים שמבצעים סטארט-אפים ישראליים, פריחה בהנפקות של סטארט-אפים, בעיקר בנסדא"ק, והצטרפות של עוד ועוד חברות ישראליות למועדון היוניקורנים, ש-"מקבל" אליו רק חברות שהשווי שלהן עבר את המיליארד דולר. חלק מהמשיבים בפרויקט התייחסו לכך מאוד בחיוב, אבל היו גם כאלה שטענו שמדובר בבועה שתתפוצץ לכולנו בפרצוף.

ההנפקה הטרייה ביותר של חברה ישראלית בנאסד"ק, ממש מהשבוע - זו של סלברייט. צילום: יח"צ

ההנפקה הטרייה ביותר של חברה ישראלית בנאסד"ק, ממש מהשבוע – זו של סלברייט. צילום: יח"צ

אחד הדברים שהקורונה הדגישה הוא שאנחנו חיים בעולם גלובלי, שלא לומר כפר גלובלי. הנגיף התפשט במהירות ברחבי העולם, הרבה יותר מאשר מגפות קודמות, וכך גם הטכנולוגיות והמגמות בהיי-טק. אנשים עברו לקנות אונליין בגלל הסגרים לא רק בישראל, וגם בחו"ל יותר ויותר ארגונים עוברים לדיגיטל. בדיוק בגלל זה, הצפי של מנהלי ההיי-טק שהשתתפו בפרויקט, וממש לא רק שלהם, הוא שהענף ימשיך לגדול, ושיותר ויותר ביקושים ביותר ויותר מגזרים יניבו עוד ועוד הזדמנויות לחברות הישראליות.

אגב, זה נכון גם לממשלה, ששם נערך אחד הפרויקטים היותר משמעותיים וחשובים בעולם ה-IT הישראלי: פרויקט נימבוס, שבמסגרתו היא עוברת לענן. הדבר כבר הביא חברות רב לאומיות לפתוח בארץ אזורי ענן ולהקים כאן דטה סנטרים, וההתפתחויות בנושא זה בשנים הקרובות צפויות להיות מרובות.