תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » "כיפת הברזל של תקציב המדינה"
כשרוצים, יש תקציב למדע ולטכנולוגיה - אם כי עדיין לא מספיק. אילוסטרציה: BigStock

"כיפת הברזל של תקציב המדינה"

מערכת הנומרטור, שמאפשרת בקרה וניהול של תקציב המדינה, הלהיבה את ראש הממשלה ואת השרים הבכירים ● מדוע? ראשי אקטיביו, שהטמיעה את המערכת, מסבירים

מאת 10 באוקטובר 2016, 16:00 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כשכחלון הציג את מערכת הנומרטור בממשלה, נתניהו אמר שהיא "מערכת מהפכנית שתשפיע על ניהול כלכלת ישראל. הטכנולוגיה הזו תגרום לכך שבתוך שנתיים לא יהיה במדינת ישראל צורך בקיצוץ תקציבים"

הכנסת והממשלה ימשיכו לדון מיד אחרי פגרת החגים בתקציב המדינה ל-2017-2018, המסתכם בכ-360 מיליארד שקלים בשנה. מעבר לוויכוחים על הסעיפים השונים, יהיו הפעם הדיונים בעלי אופי קצת שונה. זאת, בזכות הטמעת מערכת מבוססת אנליטיקת BI, שתשנה מהקצה אל הקצה את הבקרה וניהול האיזון התקציבי במשרדי הממשלה.

במסגרת הפרויקט המדובר הוטמעה מערכת שקיבלה את השם נומרטור, המבוססת על אנליטיקת BI מתוחכמת ביותר. מעתה, כאשר שר בממשלה או חבר כנסת ידרוש משר האוצר להוסיף או לשנות סעיפים, אף אחד לא יוכל לאשר זאת אם על כל הוצאה לא תהיה הפניה להכנסה צפויה. הנומרטור יתריע מיד על העדר איזון וידרוש ממתכנן התקציב לציין מהו הכיסוי התקציבי. מקבלי ההחלטות יוכלו גם להחליט על חריגה, אבל היא תהיה מבוקרת, כלומר – יהיה סעיף גרעון, שיתווסף להתחייבויות העתידיות, שיגיעו לפתחו של מי שיכין את התקציבים הבאים.

המערכת הוטמעה על ידי אקטיביו, שקבוצת יעל רכשה אותה לא מכבר. החברה זכתה במכרז מורכב שערכה הממשלה לפני שנתיים, עם פתרון של Jedox הגרמנית, המתמחה בפיתוח של כלי תכנון ו-BI פיננסי. דרור הר, מנכ"ל אקטיביו, אמר כי "זיהינו שהנישה הזו, של תחום ה-BI הפיננסי, הולכת וגדלה בשנים האחרונות, וזו פונקציה של הפנמת בשלות הפתרונות והניסיון המצטבר ביישום פתרונות אלה".

מימין: ד"ר לירן אדליסט, סמנכ"ל תחום ייעוץ ושירותים פיננסיים באקטיביו; ודרור הר, מנכ"ל החברה. צילום: פלי הנמר

מימין: ד"ר לירן אדליסט, סמנכ"ל תחום ייעוץ ושירותים פיננסיים באקטיביו; ודרור הר, מנכ"ל החברה. צילום: פלי הנמר

הוא ציין ש-"מדובר במעבר ממערכת פשוטה למערכת דיגיטלית חכמה, כאשר זו החדשה מבצעת את האנליטיקה על ידי הפעלת כלי ניתוח ייעודיים".

"על אף שמדובר בפרויקט בהיקף כספי צנוע, ביחס לפרויקטים במגזר הממשלתי – כמה מיליוני שקלים בלבד – ויישום שנמשך מספר חודשים בלבד, הרי שההשלכות של הביצוע הן דרמטיות", הוסיף הר.

"הפרויקט מהווה דוגמה חיה לכך שבעזרת הגדרה נכונה של המשתמשים, בשילוב עם שימוש נכון בכלי IT, יכול להיות לו אפקט דרמטי על האופן שבו חברה או ארגון פועלים".

"המערכת מאפשרת לציבור להבין את הוצאות והכנסות הממשלה"

ד"ר לירן אדליסט, סמנכ"ל תחום ייעוץ ושירותים פיננסיים באקטיביו, מנה מספר יתרונות נוספים למערכת החדשה. "יתרון אחד הוא שקיפות", אמר. "לפי דרישות החוק מחויב משרד האוצר להציג תחזיות מעודכנות של תקציב המדינה בפני ועדת הכספים של הכנסת בכל חצי שנה. נתונים אלה מוצגים בפני הציבור ומספקים לו יכולת ניתוח והבנה של סדרי העדיפויות הממשלתיים, ויכולת להבין טוב יותר את סדרי הגודל של הכנסות והוצאות הממשלה לאורך זמן".

"בנוסף, המערכת מחייבת הידוק השיתוף הפעולה והחלפת נתונים בין המשרדים השונים – מה שלא כל כך מקובל כיום", ציין.

לדברי ד"ר אדליסט, יתרון נוסף הוא השפעה על דירוג האשראי של ישראל, מאחר שנתוני התקציב יהיו ברורים יותר ויצביעו על מצבה הכלכלי של המדינה. "שימוש במערכת כמו נומרטור, שמקובלת במדינות שונות בעולם, מוסיפה לרמת הדירוג", אמר.

כרגע הנומרטור מוטמע במערכות של משרד האוצר בלבד, אולם בעתיד הוא יתממשק למערכת המרכבה – שהיא, למעשה, ה-ERP הממשלתי. לדברי אדליסט, חלק מההכנות לתקציב הנוכחי כבר נעשו בעזרת הנומרטור והיא היוותה כלי יעיל לעזרתם של הכלכלנים במשרד האוצר, שמכינים את התקציב. "במהלך העבודה גילינו שם אנשי מקצוע מעולים. העבודה מולם הייתה מרתקת. הם מאוד חדשניים, וכל תהליך ההטמעה התנהל בצורה מהירה ויעילה", סיפר.

חידוש נוסף, שמהווה עוד יתרון למערכת, הוא התאמה לרכיבים ניידים. "מעבר לחדשנות שבעניין, בפעם הראשונה יוכלו שרי הממשלה שידונו בתקציב לראות בזמן אמת כל סעיף תקציבי שעליו יהיה דיון, ולהבין בזמן אמת את ההשלכות שלו", אמר אדליסט. "מהרגע שהמערכת הותקנה, הממשלה לא יכולה לאשר שום סעיף ללא גיבוי תקציבי".

"השרים הבכירים התלהבו"

"בניגוד לפרויקטים טכנולוגיים אחרים, שלא מעניינים בדרך כלל את הפוליטיקאים והם לא מתייחסים אליהם, הרי שהפעם בכירי הממשלה לא הסתירו את התלהבותם, ואף הדביקו למערכת את הכינוי 'כיפת ברזל של תקציב המדינה'", ציין אדליסט.

כששר האוצר, משה כחלון, הציג את הנומרטור בממשלה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שמדובר ב-"מערכת מהפכנית שתשפיע על ניהול כלכלת ישראל. היא מאפשרת ניהול נכון ואחראי שלה". נתניהו הוסיף כי "בעבר, ממשלות התחייבו על סעיפים קדימה ויצרו בורות עמוקים, שהביאו לקיצוצים. הטכנולוגיה הזו תגרום לכך שבתוך שנתיים לא יהיה במדינת ישראל צורך בקיצוץ תקציבים".

השורה התחתונה: הדיונים על תקציב המדינה הפכו בשנים האחרונות לזירת התגוששות ומאבקי כוח בזירה הפוליטית, שמהווים מקור לגרעונות, שהמימון שלהם מגיע מהטלת מיסים או קיצוצים בתקציבי המשרדים השונים. יש לקוות שבזכות הטכנולוגיה, תקציב המדינה יהיה מאוזן ומוגן טוב יותר מפני בעלי אינטרסים ובעלי כוח פוליטי.

 

 

"כיפת הברזל של תקציב המדינה" Reviewed by on . הכנסת והממשלה ימשיכו לדון מיד אחרי פגרת החגים בתקציב המדינה ל-2017-2018, המסתכם בכ-360 מיליארד שקלים בשנה. מעבר לוויכוחים על הסעיפים השונים, יהיו הפעם הדיונים ב הכנסת והממשלה ימשיכו לדון מיד אחרי פגרת החגים בתקציב המדינה ל-2017-2018, המסתכם בכ-360 מיליארד שקלים בשנה. מעבר לוויכוחים על הסעיפים השונים, יהיו הפעם הדיונים ב Rating: 0

הגיבו