האם ניתן היה למנוע את הפיגוע בתל אביב באמצעים טכנולוגיים?

"מצלמות אבטחה לבדן אינן עוזרות הרבה; חייבים להקים רשת ליבה חכמה כדי להסיק מסקנות בזמן אמת", כך אמר אמיר פורקוש, סמנכ"ל פיתוח עסקי וטכנולוגיות בבינת

אמיר פורקוש, סמנכ"ל טכנולוגיות ופיתוח עסקי בבינת

בעקבות הפיגוע אתמול (ד') במתחם שרונה בתל אביב, כלי התקשורת מלאים בתצלומי אבטחה שבהם נראים בבירור פניהם של המחבלים. האם יש כאן התקדמות טכנולוגית?
"בוא נהיה כנים: שום מצלמת אבטחה ושום חיישן לא היו יכולים למנוע את הפיגוע הזה, אבל ייתכן שניתן היה לקבל אינדיקציות מהירות יותר האם יש מחבלים נוספים באזור. בדקות הראשונות היו דיווחים על קולות ירי במקומות נוספים לא רחוקים והיה חשש – שהתבדה לבסוף – שיש כמה אירועים במקביל. שימוש נכון יותר במצלמות אבטחה היה מאפשר לקבל תמונת אירוע איכותית יותר ולרכז את הכוחות באזור הספציפי, בלי להסתמך על שמועות".

איך אפשר היה לקבל את זה?
"באמצעות חיישני ירי. קיימות שתי טכנולוגיות משלימות – זיהוי הניצוץ וזיהוי קולות ירי. כלומר, הטכנולוגיה מאפשרת לזהות יריות, גם אם היורים משתמשים במשתיק קול".

זיהוי פנים היה עוזר?
"אני לא יודע אם המחבלים האלה היו ברשימת המבוקשים. אם הם היו מוכרים והיו מוצבות מערכות זיהוי פנים, אפשר היה למנוע מהם להיכנס.

דבר נוסף שעשוי לעזור הוא LPR – זיהוי לוחיות רישוי. כיום השימוש במערכות אלה מצומצם, בעיקר בכבישי אגרה ובחניונים, אך במקביל ישנם בסיסי נתונים גדולים של מכוניות גנובות או כאלה שמשמשות מבוקשים. אילו היו מציבים מערכות זיהוי לוחיות רישוי רבות בכל רחוב, ומחברים ביניהן למוקד אחד בעל גישה לבסיס הנתונים הזה, אפשר היה לזהות מהלכים של מבוקשים עוד לפני שהם מגיעים ליעד".

האם ניתן יהיה לחבר מצלמות קיימות לרשת?

"מצלמות תחקור זה מאוד מעניין ונחמד, אבל הן רלוונטיות ל-24 שעות לאחר האירוע ואילך, ואיכותן נמוכה ברוב המקרים. גם במקרים של עבירות פליליות קשה להשתמש בהן להוכחה בבית המשפט. משום שאיכות המצלמות נמוכה, היכולת לזהות פנים היא אפסית, ולכן התחקור בדיעבד באמצעות המצלמות הללו שואף לאפס. בנוסף, רבות מהן לא מחוברות למוקד ולבסיסי נתונים ארציים, ובלי זה – חבל על הזמן".

האם אין בקיומם של מרכזים אלה כדי לפגוע בפרטיות?
"נכון, זה קצת חודר לפרטיות, אבל למי אכפת מפרטיות בימים כאלה?

בנוסף, אין מי שערב שלא מתקינים לנו בטלפון החכם רוגלה שעוקבת אחרינו, מראה את מיקומנו בכל רגע, מקליטה את תמונות המסך שלנו ועוד. ההבדל היחיד הוא שכשמדובר בטלפון הפרטי שלנו, אנחנו יכולים לשלוט עליו ולשנות הגדרות. פה מדובר במערכת חיצונית שאין לנו אפשרות לנתק אותה".

מה רמת הטכנולוגיה שדרושה כדי לנסות למנוע פיגועים?
"דרושות מצלמות באיכות מאוד גבוהה, 4K, ונדרשת אנליטיקה שמתחילה בזיהוי פנים. בעתיד אולי נוכל לזהות גם התנהגויות חשודות.

יש כבר דברים שקיימים ברמת האנליטיקה, למשל לגבי תיק שמושאר לכמה דקות מקבלים התרעת חפץ חשוד, אבל זה דורש מצלמה באיכות גבוהה ומוח ממוחשב. זה גם דורש שחלק מהניתוח יבוצע ברמת השטח ולא ברמת הליבה, מאחר שאי אפשר להעלות לליבה כל תמונה, עקב חוסר ברוחב פס. לדוגמה, מכשיר זיהוי פנים בכניסה לאוטובוסים יעביר לטיפול המוקד רק כאלה שהחשד לגביהם גבוה.

הדבר דורש קישור לבסיסי נתונים ביטחוניים, וזה יכול לקרות רק באמצעות API-ים שיאפשרו גם חד כיווניות, כלומר – אבטחה מאוד משמעותית, כדי שהמידע לא יזלוג. זה דורש מאיתנו לפרוס חיישנים דוגמת LPR. הייתי מאוד שמח אם כמו בכמה מדינות בעולם, היו מגדירים בארץ סטנדרט מומלץ למצלמות, שקביל בבית משפט.

שנית, מומלץ לחבר מצלמות של בתי עסק פרטיים למאגר כולל. נכון שעולה מכך תחושת האח הגדול, אבל הדברים קיימים גם כיום, אם כי הם מבוזרים. עדיף להקים ולתקנן את הדברים באופן מאובטח, בניגוד למצב הנוכחי, בו הדברים לא מאובטחים. כמובן שעדיין נדרש לשמור על האיזונים בין הפרטיות לביטחון, אבל זו כבר שאלה אתית ולא טכנולוגית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים