דו"ח התקשורת: הנייר לא מת, הפרסום אונליין גדל וההסתה ברשת גואה

הדו"ח השנתי של בית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל כולל ממצאים מסקרנים על השימושים שאנחנו עושים באמצעי המדיה השונים

האינטרנט ממשיך לעלות. אילוסטרציה: BigStock

המכון לחקר המדיה החדשים, שפועל במסגרת בית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל, פרסם בשבוע שעבר את הדו"ח השנתי על מאפייני ושימושי התקשורת בישראל. הדו"ח כולל 10 פרקים, ביניהם התייחסות נרחבת לאינטרנט, לתרבות השיח ברשת ולעולם הדיגיטלי בכללותו.

כלול בו מחקר מפורט של פרופ' רפי מן, ממחברי הדו"ח (יחד עם ד"ר אזי לב און), על תופעת הספרים הדיגיטליים בישראל ובעולם. לעומת התחזיות הפסימיות לגבי מקומם של הספרים והעיתונים המודפסים, הדו"ח קובע חד משמעית שעם ישראל הוא עדיין עם הספר המודפס וכל התחזיות על מותו של הנייר היו מוקדמות מדי, אם לא מנותקות מהמציאות. בגלל קוטנו של השוק, אי אפשר להגיע למידע סטטיסטי מדויק, אבל מסקר שנערך בקרב המו"לים הגדולים בישראל עולה כי שוק הספרים הדיגיטליים בישראל לא עולה על 3% מסך כל שוק הספרים הישראלי. חלק מהמו"לים ציינו כי בשנה החולפת חל גידול אמנם בנתח השוק של הספרים הדיגיטליים, אבל הוא עדיין רחוק מזה של הספרים המודפסים.

סקר אחר, שנערך במאי האחרון, מאשש את המידע. הוא מצביע על כך ש-86% מקוראי הספרים בישראל מעדיפים לקרוא ספרים מודפסים ורק אחוזים בודדים מהמשיבים אמרו שהם עשויים לרכוש ספרים דיגיטליים בשנה הקרובה.

המגמה בישראל דומה למה שקורה בעולם, שם החל עידן הספר הדיגיטלי בקול תרועה רמה, אולם בשנה שעברה ההתלהבות הצטננה ומו"לים גדולים הודו שהגידול באימוץ הספרים הללו הואט.

סביר להניח שבישראל, צמיחתו של הספר הדיגיטלי איטית יותר בגלל מיעוט הכותרים שיוצאים  במהדורה דיגיטלית בשפה העברית. עם זאת, מערכת החינוך היא אחד הגורמים שמניע את השוק הזה, באמצעות מיזמים של ספרי לימוד דיגיטליים, שגם הם עדיין שנויים במחלוקת בין גורמים שונים.

הפרסום באינטרנט עובר את הפרינט

נושא אחר ראוי לציון הוא השינוי בחלוקת עוגת הפרסום לטובת האונליין. בפעם הראשונה, היקף הפרסום בניו מדיה, על מרכיביה השונים, עבר ב-2015 את זה שבעיתונות המודפסת, מה שקרוי הפרינט. הטלוויזיה עדיין מובילה והיא מהווה 38% מעוגת הפרסום בישראל, שנושקת לארבעה מיליארד שקלים, אבל השינוי הדרמטי הוא ש-37% הולכים לפרסום באינטרנט בעוד שרק 21% הולכים לעיתונות המודפסת.

גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) הן מלכות הפרסום באינטרנט והמובייל הוא הגורם הדומיננטי ביותר בפרסום אונליין. יש גם השפעה לכניסת שחקנים חדשים, שאפשרו למקסם את הערך של הפרסום המקוון, כמו גם לספק את הדרישות של המפרסמים לתגובות מידיות לכל פרסום ולתרגומן למימוש היעדים השיווקיים שלהם.

מציאות זו מותירה את הפרינט בנחיתות. ואכן, נרשמה ב-2015 בקרב העיתונים ירידה בולטת בהיקף ההכנסות מפרסום. עיתון הארץ הוא היחיד ששיקף את המצב בנתוני אמת ואמר שב-2015 היקף הירידה שלו מפרסום בפרינט הגיע ל-4%. ברור שהארץ אינו העיתון היחיד שחווה ירידה בתחום זה.

לעומת זאת, הפרסום ברדיו ממשיך להיות יציב ואף לגדול, והוא מגיע ל-7% מסך עוגת הפרסום. אפשר להסביר זאת בין היתר בשכלול האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים להעלות שידורי רדיו לאינטרנט (פודקאסטים ולא רק הם) ובפיתוח אפליקציות שמאפשרות להאזין לרדיו גם בסמארטפונים, למשל האפליקציה של קול ישראל.

הפער הדיגיטלי הולך ומתרחב

עליית הניו-מדיה מחמירה את תופעת הפער הדיגיטלי בישראל. גם הסקרים שפורסמו השנה מראים שהמבוגרים ובעלי ההשכלה הנמוכה נשארים מאחור. סקר TGI מראה שלפחות 20% מבני גילאי 65 ומעלה מודים שהם "לא מסתדרים עם המחשב ולעולם לא יתחברו אליו". הפער בולט גם בקרב האוכלוסייה שהשכלתה אינה עולה על 11 שנות לימוד: 26.3% מהם מדווחים שאין ביכולתם לצרוך מידע דרך הרשת.

בפרק שימושי המדיה בישראל מופיעים נתונים על היקף חדירת הניו-מדיה. ב-2015 הורחבו מאוד השימוש והצריכה של המדיה הדיגיטלית, בין היתר בגלל גיוון באמצעים הטכנולוגיים. הסקרים על אזכורי ושימושי מדיה התבססו בעיקר על המדיה המסורתית, שכן לדברי עורכי הסקר עדיין יש קושי טכנולוגי לאנדקס ולעקוב אחר כל האזכורים  שנעשים במדיות החברתיות, ובעיקר לערוך סקרים אמיתיים בנושא, על בסיס מדגמים מקובלים. אבל גם בלי זה עולה תמונת המצב הבאה: בישראל יש כיום 6.3 מיליון משתמשי אינטרנט, קצב הגלישה ממשיך לעלות, רוחב הפס הממוצע עומד על 50 מגה-ביט (על פי נתוני בזק) והגולש הממוצע מוריד מדי יום קבצים בנפח של שלושה ג'יגה-בייט – זינוק של 40% לעומת 2014. יש גם גידול של 17% בהיקף הגיבוי והאחסון של תמונות וסרטונים בענן.

הרשתות החברתיות הפכו להיות ערוץ תקשורת מרכזי, שבו משתתפים אזרחים מהשורה, חברות מסחריות, אישים פוליטיים ושחקנים נוספים. פייסבוק היא עדיין רשת פופולרית, למרות דיווחים שהיו בעבר על נטישה של בני הנוער את המדיה הזו. לפי המחקר, יותר מארבעה מיליון ישראלים חברים בפייסבוק.

המדיה הדיגיטלית משמשת גם מקור לצריכת חדשות, בעיקר עבור אלה שהפסיקו לקרוא עיתונות מודפסת. לפי המחקר, 68% מבני 13-34 ו-50% מבני 35 ומעלה צרכו חדשות באמצעות התראות שהם מקבלים לניידים ודרך פייסבוק.

הוכחה בולטת לדומיננטיות של הרשתות החברתיות באה לידי ביטוי במערכת הבחירות האחרונה, בפוסטים ובסרטונים של המפלגות והמועמדים השונים. אם ב-2013 הייתה זו יש עתיד שהובילה את השימוש ברשת  לצרכי תעמולת הבחירות, הרי שבמערכת הבחירות האחרונה היה זה הליכוד.

מגמה נוספת, מדאיגה, היא העלייה הבולטת שהייתה אשתקד בשיח האלים ברשת. מספר השיחות שכוללות קללות וקריאות לאלימות עלה אשתקד ב-20%, כאשר האוכלוסייה שסבלה מכך הכי הרבה היא הערבים, שמספר הודעות השנאה נגדם עלה ב-50% ועמד על 46% מכלל הודעות השנאה.

השורה התחתונה: דו"ח התקשורת משקף את המציאות הישראלית, שבה הגבולות בין הפיזי לווירטואלי נעלמו לגמרי והשיח השולט ברשת הוא השיח הפוליטי האלים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים