מי צריך שטרות כסף ומתווכים?

Blockchain, הטכנולוגיה שבבסיס הביטקוין, מייתרת את הצורך בתיווך ואת המטבעות והשטרות הפיזיים ● טור נוסף על אחת הטכנולוגיות שעומדות לשנות את האנושות

המטבעות הווירטואליים עוד כאן - רק בינתיים? אילוסטרציה: BigStock

הטור הזה עוסק בטכנולוגיות פורצות דרך, כאלה שהבשילו ב-2015 וצפויות לזנק השנה. טכנולוגיות שיהוו מהפכות בקנה המידה של המצאת הדפוס או המכוניות הראשונות – עד כדי כך.

בפעמים הקודמות עסקתי באינטרנט וכתבתי על שלל חידושים טכנולוגיים בתחום הרפואה – אולי התחום הקריטי ביותר. הפעם עוסק הטור בתחום קריטי נוסף – הפיננסים. יותר נכון, באספקט מסוים ממנו.

על טכנולוגיות למגזר הפיננסי אפשר לכתוב טורים למכביר. הפינטק הוא אחד התחומים המתפתחים ביותר בעולם הטכנולוגי. לכן, בחרתי להתמקד באספקט אחד: הטכנולוגיה שמאפשרת את הביטקוין.

עולות השאלות: איך תתנהג האנושות עם קץ עידן התיווך? מה יהיה עם פקידי בנק, סוכני ביטוח, מוכרנים וכדומה, המשמשים כמתווכים בין האנשים לסחורות? העידן הדיגיטלי מאפשר קשר ישיר בין הלקוח לספק ומייתר את הצורך במתווכים. נשאלת גם השאלה איך תוסיף לכך העובדה שגם הכסף שלנו יהפוך ל-"לחיצת מקש", הרבה יותר מאשר המטבעות והשטרות?

בולמים את המטבע הפיזי?

אחת הטכנולוגיות השנויות במחלוקת בשנים האחרונות היא זו של הביטקוין. לשניים-שלושה שלא מכירים, מדובר במטבע דיגיטלי שאינו מפוקח ולכן גם מדאיג, או לפחות הדאיג, מאוד את המוסדות הפיננסיים הגדולים ואת הבנקים המרכזיים במדינות.

הוא זכה למוניטין, או "מוניטין", בגלל השימוש שעשו בו גורמי פשע והאקרים, ובשל הצניחה בערכו משיא של כ-1,100 דולר ל-250 דולר. למרות זאת, הוא התקבל בקרב קמעונאים, ויש אפילו גורמים ממשלתיים, כמו עירייה בארצות הברית, שהחלו לשלם משכורות בביטקוין. כמו כן, הטכנולוגיה שבבסיסו, Blockchain, הפכה לבסיס של מאות מאמצי פיתוח טכנולוגיים.

אם ארשה לעצמי להיות עתידנית לרגע, אפשר לחשוב על השקל החדש (לא זה שהחליף את השקל הישן, אלא מטבע העתיד) כעל מטבע דיגיטלי בשם ביט-שקל. השכר מועבר לבנק בביט-שקל, אנחנו רוכשים בו מוצרים, ישירות מהספק או באמצעות שירותי תשלום דיגיטליים שונים, כמו כרטיסי אשראי, PayPal ודומיו, והוא עובר בלחיצת מקש מאחד לאחר בלי שהצרכן רואה אפילו איך נראה שטר של 100 ביט-שקל.

ואולי, לאור העובדה שהעולם הופך לכפר גלובלי אחד, יצליח הביטקוין, או מטבע דיגיטלי אחר שיצוץ, למשל "ביט-גלובל", להפוך למטבע כלל עולמי מפוקח, עם המרה בין מטבעות – לשימוש כל תושבי העולם?

טכנולוגיית ה-Blockchain יעילה לא רק לצרכים כספיים, אלא משמשת מעין מנוף דיגיטלי שמאפשר לבצע רישום כמעט של כל דבר בעולם שיכול להפוך לדיגיטלי. ניתן להשתמש בה לצרכי תעודות לידה ומוות, אישורי נישואים, שטרי בעלות על רכוש, תעודות השכלה, נתונים רפואיים, חוזים, הצבעות דיגיטליות ועוד דברים לרוב.

הטכנולוגיה הזאת היא בעלת פוטנציאל גדול לשנות את חייהם של מיליארדי אנשים בעולם שאין להם חשבון בנק, למשל, אך בזכותה תהיה להם גישה לתשתיות שבעולם המפותח מתייחסים אליהן כאל מובן מאליו. האנושות כולה תהפוך לקניינית פוטנציאלית של סחורות, מוצרים ושירותים – ישירות מהספק, בכסף דיגיטלי.

האם זה ישפיע על צריכת הסחורות והשירותים בעולם? ועד כמה זה ישפיע על מחירי המוצרים? אילו עבודות בעולם יוצעו לכל אותם מתווכים שלא יהיה בהם צורך יותר? אין ספק שהנושאים האלה יושפעו עמוקות, אם כי רק המציאות תלמד אותנו באיזו מידה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים