מורשת רבין – גם בחינוך הטכנולוגי

אסור לשכוח שראש הממשלה המנוח הוא זה שהוציא לדרך את פרויקט מחשב לכל ילד, שהצמיח הרבה היי-טקיסטים ו-"לוחמים טכנולוגיים" בצה"ל ● וגם: קצת על דב מורן והדיסק און קי, בעקבות רכישת סנדיסק

ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל. צילום: לע"מ

בשבוע הבא יציינו במדינה 20 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. העיסוק במורשת רבין מתמקד בשיח הביטחוני-מדיני, הנושא שבגללו שילם בחייו, אבל רבין סימל בחייו, ובפרט בעת כהונתו כראש ממשלה, לא רק את השלום והביטחון, אלא את התפיסה שמשלבת אותם עם החברה, הכלכלה והבסיס של הכול – החינוך.

לכן, אין זה מקרה שבשלהי תקופת כהונתו כראש ממשלה בפעם השנייה הוא דחף והתניע את פרויקט מחשב לכל ילד, שנחשב לאחד מפרויקטי הדגל של המדינה בכל מה שקשור בטיפול בצמצום הפער הדיגיטלי.

תקופת כהונתו השנייה של רבין, מאמצע 1992 עד להירצחו בנובמבר 1995, זכורה ככזו שבה תקציבי החינוך שהממשלה הקצתה הגיעו לשיא. רבין גם דחף לפיתוח התשתיות של מדינת ישראל, שפיגרו בעשרות שנים, והתשתית התכנונית שהוכנה ואף החלה להתבצע אז באה לידי ביטוי כיום.

פרויקט מחשב לכל ילד הוא יוזמה של אנשי עסקים, שבאו לממשלה עם רעיון לספק מחשבים וחינוך טכנולוגי בפריפריה, בשותפות עימה ועם הרשויות המקומיות ומפעל הפיס. התורמים העיקריים לפרויקט הם מיקרוסופט (Microsoft) וקרן אדמונד ספרא. מאז שהוא החל ועד היום הוענקו 62 אלף ערכות מחשב (כולל טאבלטים בשנים האחרונות) ב-204 רשויות מקומיות מכל המגזרים בארץ, עם דגש על המגזרים הערבי והחרדי.

בנימין נתניהו, שנבחר לראשות הממשלה כחצי שנה לאחר הרצח, המשיך בפרויקט, אבל בניגוד לרבין, הרבה ליחצ"ן אותו, להצטלם ולדחוף אותו, כדי לעודד תורמים. כיום עומד בראשו השר אופיר אקוניס, שהחל לטפל בנושא עוד בקדנציה הקודמת.

תרומתו של רבין המנוח למחשב לכל ילד הייתה מכרעת ולא מעט מבוגריו מכהנים כיום בתפקידים בכירים בהיי-טק וביחידות עלית טכנולוגיות בצה"ל. רבין נתן להם את ההזדמנות הראשונה. אפשר להניח שאילו חייו לא היו נגדעים בבת אחת על ידי שלושת הכדורים שרצחו אותו, הוא היה דואג לכך שהיקף הפעילות של מחשב לכל ילד רק תתעצם. השקעה בחינוך הייתה חלק מתפיסה לאומית ששררה בישראל במשך שנים, תפיסה לפיה חברה בריאה ומבוססת לא יכולה להפריש את מרבית משאביה לטובת הביטחון, עם כל הקריטיות שלו, וחייבת להקצות רבות לחינוך.

למרבה הצער, בחלוף שני עשורים מאז רצח רבין ההשקעה בחינוך לא גדלה באופן משמעותי, מה שהביא לכך שגם צה"ל, שרבין כל כך אהב וצמח ממנו, משווע כיום לכוח אדם טכנולוגי. הכוח הזה חסר מאחר שממשיכי רבין וממשלתו בהגה השלטון לא דאגו לדחוף את הנושא.

השיח סביב הרצח ימשיך, מן הסתם, לעסוק בעיקר בצד הפוליטי-ביטחוני, ויגביר את הוויכוחים הקיימים ממילא תמיד, ובמיוחד בימים טרופים אלה, בין ימין ושמאל. מעטים יקומו ויאמרו שרבין, למרות תדמיתו הצבאית-ביטחונית, לא היה פחות חברתי מכל ראש ממשלה אחר. בגלל אופיו הצנוע, לא רבים זוכרים זאת ואחרים, שלא נולדו אז, אולי לא יידעו על כך לעולם.

במסגרת ההנצחה לזכרו של רבין ז"ל, מן הראוי לזכור גם את ההיבט הזה.

טכנולוגיות "משבשות" אבל לא מתות

אתמול (ד') התבשרנו כי ווסטרן דיגיטל (Western Digital), שנחשבת למובילה בתחום מוצרי האחסון, רכשה את סנדיסק (SanDisk) תמורת 19 מיליארד דולר.

דב מורן, מייסד M-Systems. צילום: ניב קנטור

דב מורן, מייסד M-Systems. צילום: ניב קנטור

בסוף 1999 פרץ לעולם הדיסק און קי. באופן לא מפתיע, מאחורי ההמצאה עמדה חברה ישראלית בשם אם סיסטם, שהוקמה כמעט עשור קודם לכן על ידי היזם הסדרתי הוותיק דב מורן. הייתה זו פריצת דרך שהגיעה בטיימינג מדהים והפכה את הרכיב הזה לכלי שנמצא בשימושם של רבים שרוצים לאחסן קבצים על גבי מכשיר קטן ונייד. מורן אמר לא פעם אחת שהגיע למיזם לאחר שרצה להעביר מצגת וגילה שזה לא קל, בגלל גודלה.

ב-2004 חתם מורן על הסכם שיתוף פעולה עם המתחרה הגדולה, סנדיסק, שנחשבת כמי שהמציאה את זיכרון הפלאש (Flash). מאז הכול היסטוריה: מורן המשיך למיזמים חדשים ולא פחות חדשניים, והוכיח לכולם שיזמים אף פעם לא נעלמים – הם ממשיכים להשקיע ולחדש.

מדברים הרבה על כך שאחת לכמה שנים נולדות טכנולוגיות "משבשות", כלומר – הן עונות על צורך קיים ומסלקות מהשוק אט אט את הטכנולוגיה או הפתרון הקודם. כך קרה עם הדיסק און קי, שהחליף את הדיסקטים. טכנולוגיית הענן, רוחב הפס ויכולות האחסון הווירטואליות גרמו לירידה בצורך בדיסק און קי. אלא שאסור לטעות: המוצר אולי דועך, אבל הטכנולוגיה שעליה הוא מבוסס ממשיכה לבעוט והיא קיימת במוצרים אחרים. הענן הוא אמנם מושג סקסי, אבל הוא עדיין לא מחליף את הצורך בגיבוי נייד של מצגות וחומרים חשובים, ואין כמעט כנס כיום שבו מרצה מרשה לעצמו לבוא בלי דיסק או קי עם המצגת עליו.

מה יהיה בעתיד? אף אחד עדיין לא יודע, שכן כאמור, אנחנו חיים בתקופה שבה אורך החיים של דברים חדשניים הוא קצר, אבל יש המצאות שכנראה ימשיכו להיות איתנו עוד הרבה שנים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים