אומת הסטארט-אפים חסינה מפני גל הטרור

הניסיון והמחקר מוכיחים שהפיגועים לא משפיעים על ההיי-טק הישראלי ● וגם: ספר חדש מסייע למנכ"לים להתאים את הארגונים לעידן הדיגיטלי

כשהטרוריסטים מתפוצצים בשטח - גם פעילות הסייבר רותחת. אילוסטרציה: אימג'בנק

רצף פיגועי הטרור ששוטף את המדינה בימים האחרונים מעלה את השאלה מה תהיינה ההשלכות שלו על מגזר ההיי-טק ובעיקר כיצד יגיבו המשקיעים הזרים. נכון לכתיבת שורות אלה, לא מורגשת השפעה כלשהי.

כך, למשל, המסחר בתל אביב אתמול (ד'), שהיה יום קשה במיוחד ורווי פיגועים, לא הושפע מהמצב וננעל בעליות שערים. בנוסף, לא נרשמה ירידה בשוק אגרות החוב.

למרבה הצער, מדינת ישראל והשוק הישראלי למודי ניסיון באירועי טרור, והניסיון מלמד שהמגמה אתמול לא מפתיעה: בראייה לאחור ניתן לומר שגלי פיגועים, התאבדויות ופעולות אלימות מצד גורמים עוינים לא משפיעים על ההיי-טק שלנו, לפחות לא באופן ישיר.

הרשות לניירות ערך ערכה בסוף 2008 עבודת מחקר על השפעת גלי טרור והמאבקים בהם על שוק ההון. במסגרת המחקר נבדקו 460 פיגועים ו-58 חיסולים שקרו במהלך האינתיפאדה השנייה – בשנים 2000-2003. "לא מצאנו תגובת יתר לפיגועים ותיקון לה בימים הסמוכים לאירוע", כתבו עורכי המחקר. יתרה מזאת, ניתן לראות שמיד לאחר פעולות של לחימה בטרור – שערי המניות עלו.

אולם, גילו החוקרים, "ההצטברות של פיגועי הטרור גורמת למשקיעים לעבור משוק המניות לאפיקי השקעה סולידיים יותר".

הגל הנוכחי מתרחש כאשר המשק הישראלי יציב יחסית וההיי-טק נמצא בעלייה – לפחות מבחינת השקעות, מימושים ואקזיטים. זרם האורחים מחו"ל לא פוסק לרגע ולא ידוע על ביטולים מצד גורמים עסקיים שתכננו לבוא לישראל.

היקף הגיוסים מתחילת השנה ובשנה שעברה הגיע לשיאים חדשים, שלא ידענו כמותם מאז המשבר הכלכלי האחרון. בקיץ שעבר, כשכל המדינה הייתה שקועה בצוק איתן והפעילות הכלכלית של המשק הייתה נמוכה, חברות ההיי-טק דיווחו כי אצלן, העבודה לא פסקה אפילו לא לרגע. במפעל הייצור של אינטל (Intel), למשל, בקריית גת המשיכו לעבוד מסביב לשעון, אף על פי שהוא היה בטווח הטילים ושלא מעט מעובדיו גויסו למילואים.

זהו המבחן האמיתי של כושר העמידה של אומת הסטארט-אפים: להמשיך ולספק את הפתרונות, השירותים והיקפי הייצור לכל מקום בעולם גם בתקופת מתיחות, כאילו שיש רגיעה. היא עמדה בו בכל אחד מאירועים הביטחוניים שהיו פה בשנים האחרונות.

המציאות הזו קשורה גם למעמדה של ישראל בעולם בכל מה שקשור לטכנולוגיה ולהיי-טק, שהוא בניגוד גמור למעמדה ותדמיתה המדינית. ככל שנשכיל לבדל את אומת הסטארט-אפים מהבעיות של המדינה ולרכב על גל האהדה למהנדס הישראלי, הדבר ישפיע באופן ישיר על היכולת של החברה הישראלית להתמודד בצורה טובה יותר עם ימים לא קלים אלה. הקטר של המשק ערוך ומוכן להובלת המשק לשגשוג והצלחה.

אנחנו, באנשים ומחשבים, תורמים את חלקנו לכך. בשבוע הבא נקיים כרגיל סיור של פורום המנמ"רים C3 בירושלים ובסביבה – בחברת החדשות של ערוץ 2 ובמוזיאון ישראל – וביום ד' הבא נקיים כסדרו את הכנס השנתי BI Big Data, במרכז הכנסים אווניו. כך עשינו בתקופות הקשות הקודמות, כך אנו עושים עתה וכך נעשה גם בעתיד.

איך המעבר לדיגיטל יסייע למנכ"לים לממש את יעדיהם?

השיח סביב הטרנספורמציה הדיגיטלית עוסק ברובו בהיבטים הטכנולוגיים ובתפקידו של המנמ"ר. אבל, בסופו של יום, מי שמכריעה אם הארגון ייכנס לתהליכים כאלה היא ההנהלה, ובראשה המנכ"ל. הוא צריך להשתכנע שהצעדים האלה ישפרו את הביצועים העסקיים של הארגון. הקשר בין טכנולוגיה לעסקים מעולם לא היה חזק יותר.

בנושא זה עוסק ספר חדש שיצא בארצות הברית בשם Digital to core. המחברים הם מארק ראסקינו וגרהאם וולטר – שניהם סגני נשיא ואנליסטים בכירים בגרטנר (Gartner).

"מנכ"לים חייבים להבין את ההשפעה הקריטית של העידן הדיגיטלי על ליבת העסקים שלהם. עליהם להיכנס לעובי הקורה וללמוד כיצד ניתן למפות מחדש את התעשייה שהם חיים בה", כותבים המחברים בהקדמה לספר.

הם מעניקים למנכ"לים שלושה טיפים מרכזיים כיצד לממש יעד זה, ועוד שורה של תובנות שמבוססות על ראיונות עם 30 מנכ"לים, מנמ"רים, מנהלי תחום דיגיטל ומנהלים אחרים בארגונים. העצה הראשונה למנכ"ל היא שעליו להבין את המהפכה הדיגיטלית שמתחוללת בארגון שלו. ההבנה הזו היא השלב החשוב ביותר.

הטיפ השני הוא לקחת את המורכבויות שקשורות בעולם הדיגיטלי ולצקת אותן לעולם הפיזי, לפרקטיקה. לצורך כך, צריך המנכ"ל להתייחס לשלוש סביבות שונות: טכנולוגיה, תרבות ורגולציה.

השלב השלישי הוא ביצוע המיזוג בין העולם הדיגיטלי לזה הפיזי, הטמעת והובלת התהליכים בליבת העסקים של הארגון, תוך הסתכלות על כלל הסביבה העסקית שבה הוא פועל.

המחברים משיאים לקוראיהם טיפים נוספים, כגון הכרה טובה יותר של התעשייה ומידול מחדש של כל התהליכים בארגון.

ראסקינו ו-וולטר לא מותירים מקום לאופטימיות רבה ולאשליות. מי שיקרא בין השורות יבין שאין פתרון בית ספר אחד שיכול להוביל את המנכ"ל לעולם הדיגיטלי. אפילו המוכשרים ביותר בהם יכולים למצוא את עצמם עומדים בפני מציאות מאכזבת אם הם לא יפקחו עיניים ויעשו את הצעדים הנכונים בדרך לטרנספורמציה הדיגיטלית.

הספר יהיה זמין בחנות של אמזון (Amazon) ובחנויות נבחרות אחרות שמוכרות ספרים מיום ה', 15 באוקטובר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים