- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

האם כל הזכויות שמורות בפייסבוק וביוטיוב?

בחלקו הראשון של המאמר [1] התחלתי לדון בנושא זכויות היוצרים ביוטיוב (YouTube) ובפייסבוק (Facebook) – האם מותר לנו להעלות או לשתף תכנים של אחרים ואם כן, מתי. פירטתי את ברירת המחדל וחריגים לה.

אני מבקש להמשיך את המאמר עם הקביעה לפיה באינטרנט איננו יודעים אם מי שנתן לנו הרשאה לשימוש הוא אכן בעל הזכויות ולכן, גם מי שעושה שיתוף בפייסבוק או של סרטון יוטיוב על פי תנאי השימוש חשוף לכאורה לתביעה לפי חוק זכות יוצרים.

כעקרון, לא יוטיוב ולא פייסבוק, וגם לא אינסטגרם (Instagram), מוודאות בפועל שמי שהעלה את היצירה הוא אכן הבעלים שלה. נכון שהן כותבות בתנאי השימוש שהגולש מתחייב לא להעלות יצירות המוגנות בזכויות יוצרים של אחרים ללא הרשאה, אך ניתן לסכם את התנאי הזה במילה אחת: כסת"ח.

הרי לא כל מי שמעלה סרטון ליוטיוב ובו דבר מה ששודר בערוץ 2, לדוגמה, הוא מטעם הגוף הרלוונטי בערוץ. לכן, מי שיסמוך בתום לב על תנאי השימוש ועל הרישיון עלול עדיין למצוא את עצמו חשוף לתביעת זכויות יוצרים מטעם אותו גוף בערוץ, שיטען שהוא לא נתן רישיון שימוש וההרשאה שניתנה על ידי מי שאינו מוסמך לא מחייבת אותו.

ובכן, מצב שכזה הוא חריג, ומי שימצא את עצמו נתבע בנסיבות אלה יוכל לעלות מספר טענות הגנה חזקות:

הגנת מפר תמים – ההגנה הזו עומדת למפרסם בנסיבות בהן הוא האמין בתום לב שקיבל רישיון שימוש מבעל הזכויות והסתמכותו על הרישיון הייתה סבירה, ויכולה להביא לדחיית התביעה.

תקנת השוק – ככל שאדם רכש קניין מאחר בתום לב ונתן תמורה, ומתברר שהמוכר לא היה הבעלים (ואולי אף גנב את הקניין מבעל היצירה), עומדת לקונה הגנת תקנת השוק, שקובעת שבנסיבות אלה, קונה מגנב יגבר על זכותו של הבעלים המקורי. אם זכותו של הבעלים מופקעת לחלוטין על פי תקנת השוק, קל וחומר אם כשאנחנו עוסקים בהפקעה חלקית של הזכות – חייב בעל הזכות ביצירה לתת רישיון שימוש, כי ניתן וראוי להחיל את תקנת השוק על "רישיון שימוש".

לא ברור האם עצם הטמעת הסרטון מהווה העתקה – בתי המשפט בארצות הברית חלוקים בשאלה האם מישהו שמבצע Iframe  של סרטון נחשב מפר זכויות יוצרים (למשל, הטמעת סרטוני יוטיוב הם Iframe), ובתי המשפט בבריטניה פסקו ברובם שקישור אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים, ועל בעל היצירה לתבוע לא את המקשר אלא את אתר המקור, מקבל הקישור. בישראל נקבע ככלל שקישור אינו הפרת זכויות יוצרים, אולם בית המשפט בעניין אליס נ' רוטר נט קבע כי קישור יכול להוות הפרה תורמת להפרת זכויות יוצרים. או אז, ניתן יהיה להטיל אחריות משותפת על המקשר. אולם, זאת אם המקשר פעל בזדון, באדישות או בעצימת עיניים לנוכח הפרת הזכויות המתבצעת באתר המקור. כלומר, אם הטמעתי סרטון מאתר פיראטי, למעשה "הקטנתי ראש" ובית המשפט עלול להטיל עליי אחריות במסגרת דוקטרינת הפרה תורמת.

עו"ד גיא אופיר, מתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט

עו"ד גיא אופיר, מתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט

שימוש הוגן – זוהי הגנה חשובה נגד תביעה בשל הפרת זכויות יוצרים.

חוק זכות יוצרים קובע ששימוש הוגן ביצירה מותר גם ללא קבלת רשות מבעליה.

וכך קובע החוק:

(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב)  לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:
(1)   מטרת השימוש ואופיו;
(2)   אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3)   היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
(4)   השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

יוצא אפוא שאם בעל פרופיל או מעלה סרטונים עושה שימוש סביר ביצירה לצורך דיווח תקשורתי, ביקורת או לכל אחד מהשימושים לעיל, והשימוש שלו פוגע פגיעה סבירה ביצירה, שהינה מידתית נוכח הצורך לאפשר חופש ביטוי, הוא מוגן לכאורה מפני תביעה.

דוגמה לכך היא אם אני מעתיק תמונה של זמר מוכר שפורסמה בפרופיל שלו לצורך ביקורת על התנהגותו המינית שפורסמה בתקשורת. או אז, ייתכן מאוד שתעמוד לי הגנת שימוש הוגן אם הצלם יתבע אותי.

הגנת שימוש הוגן יכולה לעמוד גם לעסק ועצם המטרה המסחרית-כלכלית לא משמיטה בהכרח את ההגנה הזו. כלומר, גם שימושים מסחריים יכולים להיות מותרים על פי הגנת שימוש הוגן.

סיכום:
כמובן שלשם הזהירות, שמומלץ לרכוש יצירות או לקבל אישור מפורש בכתב מבעליהן, לאחר שבדקנו כי הוא אכן בעל היצירה. ואולם, בעולם האינטרנט המהיר, הדינמי והאנונימי, זה לא ריאלי ברוב המקרים.

בסקירה זו ניסיתי לתת כמה קווים מנחים על רגל אחת, בתקווה שיעזרו. עם זאת, חשוב לזכור שאין חלופה לייעוץ מעורך דין המתמחה בתחום לפי נסיבות המקרה. בנוסף, יש לקחת את האמור לעיל באחריות מוגבלת ובזהירות, בשים לב שדי שיש נסיבה אחת שקצת שונה מהדוגמאות שנתתי לעיל כדי לשנות את התמונה המשפטית והתוצאה.

עו"ד גיא אופיר מתמחה בזכויות יוצרים ודיני אינטרנט [2], ואין האמור מהווה ייעוץ משפטי.