תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » סורק של אורבוטק אינו מאזדה 3

סורק של אורבוטק אינו מאזדה 3

שינוי בתרבות הפיתוח הטכנולוגי בישראל, יצור יתרון תחרותי לתעשיית ההיי-טק ויוזיל עלויות אף יותר מהמעבר לייצור במזרח

מאת 27 במרץ 2014, 5:41 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מאת ד"ר אמיר זיו-אב

חלק ניכר ממוצרי ה-"היי-טק" הישראליים הינו מערכות מורכבות, אשר כוללות מספר רב של דיסציפלינות: פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, מכניקה, תוכנה וכו'. מערכות אלה נמצאות בשימוש בתחומים רבים, כמו תהליכי הייצור של המוליכים למחצה, הדפוס והמעגלים המודפסים, מדפסות תלת-ממד, סורקים בתחום הרפואי, מערכות לביצוע ניתוחים, מערכות ניווט ובקרת אש למטוסים ועוד. מערכות אלה מחייבות בדרך כלל השקעה גדולה בפיתוח, בעוד שכמויות הייצור מוגבלות לעשרות עד מאות יחידות בשנה, ואלפים בודדים בכל מחזור חייהן.

כמו במרבית התחומים, גם במערכות ה-"היי-טק" הנ"ל, עלות הייצור הסדרתי ומחיר המכירה הנגזר מכך, מהווים גורם משמעותי בכושר התחרות שלהן בשוק העולמי. הפחתה של 10% בעלות הייצור, ללא פגיעה בביצועים, עשויה במקרים רבים לגרום למעבר החברה מהפסד לרווח. הפחתה של 20% עשויה לסייע באופן משמעותי למובילות בשוק.

מטבע הדברים (עקומות לימוד, השקעות וכו'), ה-"בשלות" של מערכות אלה אינה דומה לקיים במוצרי צריכה המוניים ומסורתיים. לדוגמה, אם נתבקש להפחית את עלות הייצור הישירה של מאזדה 3 ודומותיה ב-1%, נזדקק להשקיע מספר שנות אדם וספק אם נשיג את היעד. לעומת זאת, אם נתבקש להפחית את עלות הייצור הישירה של המערכות הנ"ל ב-10%-20%, סביר שנוכל לבצע את המשימה בפחות משנת אדם בודדת.

מתן דגש בזמן הפיתוח על "הנדסת ערך" – אופטימיזציה ופישוט המוצר ותהליכי הייצור לצורך הורדת עלויות, עשוי במקרים רבים להשיג את יעדי ההוזלה האתגריים הנ"ל ולתרום משמעותית להצלחת המוצר והחברה. במרבית המקרים, הפישוט יכול להיעשות ברמת התכן המפורט ולעיתים גם ברמת התצורה הכללית של המערכות. יש לשאוף למינימום חלקים, חלקים פשוטים, מקסימום חלקי "מדף" מוכחים, מינימום רגישות לדיוקי ייצור, מינימום צורך בכוונון, מינימום תנועות מבוקרות, מבנה מודולרי עם ממשקים פשוטים ועוד. מעבר לתרומה בהקטנת עלויות הייצור, מתן דגש על "הנדסת ערך" בעת הפיתוח, תורם גם לאיכות המוצר ולאמינותו. בשפת הרחוב: "יותר טוב ויותר זול" – רצפט יעיל לניצחון בתחרות.

הפחתת מספר החלקים, פישוטם והקטנה של רגישותם לדיוקי ייצור, מפשטת ומוזילה, מעבר למוצר עצמו, גם את הלוגיסטיקה ואבטחת האיכות הנדרשת לייצורו ולתמיכה בו לאחר מכירתו: פחות מק"טים, פחות ספקים, פחות עיכובים ו-"צווארי בקבוק" בשל סטיות בייצור ופחות השקעה של משאבי ניהול. הדבר נכון לא רק למוצרי "חומרה", אלא לכל המוצרים באשר הם. גם במוצרי תוכנה נשאף למינימום שורות, למקסימום מודולי תוכנה קיימים ומוכחים, למקסימום מודולריות, לממשקים פשוטים וכו'.

במקרים רבים קיים פרדוקס, לפיו בשל לחץ הזמן לסיום הפיתוח, התכן "מוקפא" – למרות שטרם התגבש לכדי פישוט מרבי. אולם, אם בדיעבד הייתה מופעלת גישה של "הנדסת ערך" כבר משלבי הפיתוח הראשונים, כמות "שעות ההנדסה" הייתה יורדת ומשך הפיתוח היה מתקצר בהתאם.

למרות כל האמור לעיל, ההתמודדות המקובלת בישראל עם עלויות הייצור, הינה באמצעות העברת הייצור למדינות ייצור זולות, דוגמת סין, ולא באמצעות פישוט התכן (שיכול היה לסייע גם לתהליך העברה זה). במקרים רבים, הדבר מייקר מרכיבי עלות אחרים, ברמת החברה, כמו תמיכה הנדסית, אבטחת איכות ופגיעה ביעילות אנשי הפיתוח. במקרים רבים, שכרה של הנהירה לסין ודומותיה יוצא בהפסדה.

לסיכום, אני ממליץ להפוך את החשיבה על אופטימיזציה ופישוט התכן לחלק משמעותי מתרבות הפיתוח הטכנולוגי בישראל, ובכך לתרום בו זמנית הן לאיכות המוצרים, הן להוזלתם והן לקיצור משכי הפיתוח – מעין Win-Win-Win Situation.

הכותב הינו המייסד והבעלים של חברת זיו-אב הנדסה, המפתחת מוצרים במיקור-חוץ עבור תעשיית ההיי-טק והתעשיה המסורתית. בעברו שימש בין היתר כמדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות והבטיחות בדרכים

סורק של אורבוטק אינו מאזדה 3 Reviewed by on . מאת ד"ר אמיר זיו-אב חלק ניכר ממוצרי ה-"היי-טק" הישראליים הינו מערכות מורכבות, אשר כוללות מספר רב של דיסציפלינות: פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, מכניקה, תוכנה וכו'. מאת ד"ר אמיר זיו-אב חלק ניכר ממוצרי ה-"היי-טק" הישראליים הינו מערכות מורכבות, אשר כוללות מספר רב של דיסציפלינות: פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, מכניקה, תוכנה וכו'. Rating:

הגיבו