- אנשים ומחשבים – פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות - https://www.pc.co.il -

דרוש: מבוגר אחראי

מכרז המיחשוב הממשלתי מסרב לרדת מהכותרות. אם לשפוט לפי כתב תשובה החריף במיוחד של המדינה, במענה לעתירה שהגיש נגד המכרז איגוד בתי התוכנה, נראה כי עוד נדון במכרז הזה חודשים רבים.

רמז אחד מני רבים לטונים החריפים שעתידים להיות בדיונים בעתירה, אפשר למצוא בסעיף 116 לכתב התשובה של המדינה. שם היא כותבת בתשובתה קביעה חמורה ביותר, תחת כותרת ביניים "הערה אחרונה לפני סיכום": "קיים חשד כבד לתיאומים בין בתי התוכנה, תיאומים שהם אסורים על פי חוק הגבלים העסקיים (…) מספר חברות מתאמות ביניהן עמדות, למרות שהן אמורות להתחרות (זו בזו), וזאת כדי להביא לריקון מתוכן של המכרז". גורם בכיר בענף, שקרא את כתב התשובה של המדינה, אמר כי במשך 20 שנותיו בתחום, לא שמע מעולם האשמות והשמצות כל כך חמורות של המדינה כנגד הספקים שמשרתים אותה שנים רבות, ובנאמנות.

טענתה זו של המדינה, ללא ספק ראויה להיבדק. אם היא נכונה – מן הראוי שהמדינה, האחראית לאכיפת החוק תעשה את הנדרש ממנה אם יתברר שיש אמת בטענה. אולם בהחלט ייתכן כי זהו רק חלק מסגנון הדיבור והתקשורת שמלווה את כל המכרז הזה: סגנון של חילופי האשמות, כיפופי ידיים והשמצות מאחורי הקלעים.

מטרת המכרז היא אספקת כוח אדם ושירותי מיחשוב למגזר הממשלתי. מעבר למטרה ראשונית זו, מטרתו להסדיר את מערכת היחסים בין הממשלה לספקים. אלא שפרסומו גרם לפתיחת פצעים, לחשיפת כעסים ולהעלאת תסכולים שקיימים אצל שני הצדדים מזה זמן רב. משיחות עם שני הצדדים מתקבל הרושם כי המכרז הוא בסך הכל תירוץ, המגרש שעליו בחרו הספקים והממשלה לצאת להתגוששות. במסגרת מגרש זה, כל צד מטיל את כל התחמושת שלו, ויוצר תחושה של "ממילא אין לנו מה להפסיד".

למען האיזון יש לציין, כי הטונים הקשים שעולים מכתב התשובה של המדינה, לא החלו מצד הממשלה. או בשפת הילדים: "זה לא אנחנו התחלנו". בתי התוכנה הרוויחו את טענת המדינה ביושר, במסגרת המאבק הציבורי הממושך שהם מנהלים נגד הממשלה מזה זמן רב, בצורה גלויה וסמויה. העתירה של איגוד בתי התוכנה, שהוגשה לבית המשפט, הינה רק אחד הסימפטומים של מערכת יחסים לא בריאה בין הספקים לממשלה. תביעות נגד מכרזים אינן חדשות, והן מאפיינות את ענף המכרזים הממשלתי מזה שנים. אבל הטונים הצורמים והמתיחות בין הצדדים – הם אלו שמטרידים רבים בענף.

רגע לפני שהכל מתלקח, דרוש מבוגר אחראי. רצוי שזה לא יהיה דווקא בית המשפט. על אותו מבוגר לקחת את שני הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, להרגיע אותם, לגשר בין הניצים ולנסות להגיע להבנות משותפות. אותו מבוגר יסביר לספקים, ובמיוחד לממשלה, שלא מדובר כאן במאבק אישי או מסחרי-פרטי על חנות מכולת. הספקים, ביניהם חברות מיחשוב ותוכנה מהגדולות במשק, מספקים שירותים חיוניים ביותר לממשלה, שבעזרתה היא מנהלת את ענייניה. הממשלה, מצידה, יכולה להפעיל את סמכותה ולקבוע סדרים חדשים במכרזים ובהתקשרות שלה עם השוק. לספקים מותר לערער, אבל אסור לשכוח מי הריבון. ההתגוששות הזו עלולה להביא לתוצאה אחת חמורה: שיתוק מוחלט של המשך הפעילות של הממשלה בתחום המיחשוב. יש כיום לא מעט מנמ"רים בממשלה, העוקבים אחר ההתפתחויות הללו בדאגה רבה. הם מכירים היטב את הספקים. הם יודעים היטב מה ניתן לשפר ומה לא, אבל הם גם מבינים, כי בלא סיוע בשירותי מיחשוב מצד הספקים – הכל יקרוס.

השורה התחתונה: על הספקים והממשלה לעצור לרגע, לקחת אוויר באמצע הקיץ המהביל, לזכור שיש פה תמונה כוללת וכי אסור לשפוך את התינוק יחד עם המים. תמיד ניתן לצטט באוזני הצדדים הניצים משפט אלמותי שאמר בזמנו אריק שרון: "חברים, יש פה מדינה לנהל!". המדינה הזו, היא של כולנו – משרד האוצר והממשלה, בדיוק כמו של חברות התוכנה וספקיות ה-IT.