דו"ח: "להיי-טק אין לאן לצמוח – כי החרדים והערבים לא מיומנים"

מחקר של מרכז טאוב טוען שבעוד ששיעור המיומנות אצל יהודים שאינם חרדים לעבודה בהיי-טק מגיע לכ-10%, זה של החרדים עומד על כ-7% ושל הערבים – על פחות מ-1% ● רשות החדשנות: "דו"ח מפלה וגזעני"

שילוב חרדים בחברות ההיי-טק? אנחנו עוד לא שם. צילום אילוסטרציה: BigStock

ההצהרות שיוצאות מדי פעם מגורמים בתעשייה ומהממשלה, ובפרט מרשות החדשנות, הוא שיש להיי-טק הישראלי עוד פוטנציאל רב מבחינת כוח אדם, בפרט באוכלוסיות שפחות מיוצגות בו, בדגש על חרדים וערבים. דו"ח של מרכז טאוב, שפורסם היום (ד'), סבור אחרת: לדברי אנשי המרכז, האנשים שסביר שיועסקו בהיי-טק – כבר מועסקים בו, והפער בפוטנציאל בינם לבין בני האוכלוסיות האחרות ניכר מאוד.

במרכז טאוב טוענים כי "ממצאי המחקר מראים שלמרות הצלחתו של ההיי-טק, לא נראה שיש לתחום עוד מקום רב לצמוח, בשל חוסר התאמה בין המיומנויות של מרבית העובדים במשק לאלה הנדרשות בענף. רמת המיומנות הממוצעת בקרב עובדים בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD – בפרט בקרב עובדים מהאוכלוסיות החרדית והערבית, שמיומנויותיהן נמוכות במיוחד. לעומת זאת, המיומנויות של עובדי ההיי-טק בישראל דומות למדי לאלה של עמיתיהם במדינות אחרות. הפער בין כישוריהם של עובדי ההיי-טק למיומנויותיהם של העובדים ביתר המגזרים בישראל הוא מהגדולים שנמצאו בהשוואה בין לאומית".

הדו"ח מחלק את פוטנציאל ההעסקה בהיי-טק, לטענת החוקרים, בקרב כמה מהאוכלוסיות במדינת ישראל לשלושה תרחישים, ונטען בו כי שיעור המיומנות של ערבים אזרחי ישראל לעבודה בענף עומד על 0.4% בתרחיש המצומצם, 0.51% בתרחיש הביניים ו-1.74% בזה המורחב. אצל החרדים, בתרחיש המורחב, הפער בין המיומנות שלהם לזו של היהודים האחרים אינו גדול – 11.06% לעומת 11.87%. כשזה מגיע לתרחישים מצומצמים יותר, הפער הולך ומתרחב, ועומד בתרחיש הביניים על 4.17% ליהודים החרדים ועל 6.8% לאלה שאינם, ובתרחיש המצומצם ביותר על 1.33% לעומת 3.62%. ככלל, קובע המחקר, רק ל-9.77% מהאוכלוסייה במדינה יש פוטנציאל לעבוד בהיי-טק – כש-8.2% כבר מועסקים בו.

כשזה מגיע לפוטנציאל לעשות הסבת מקצוע להיי-טק, אצל הערבים בתרחיש המצומצם הנתון מגיע ל-0.3%, בתרחיש הביניים – על 0.5% ובתרחיש המורחב הם מגיעים ל-1.6%. לחרדים, לדידם, יש פוטנציאל גבוה יותר – 1.3% בתרחיש המצומצם, 2.8% בבינוני ו-6.5% במורחב. לשם השוואה, בשאר האוכלוסייה היהודית עומדים הנתונים על 3.1%, 6% ו-10.3%, בהתאמה.

הנתונים האלה עומדים בסתירה לעובדה ש-18% מהסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב הם מהאוכלוסייה הערבית. כמו כן, ראוי לציין שלמעט בנצרת, אין אזורי תעשייה עם חברות היי-טק רבות ביישובים הערביים.

"אנחנו מקווים שהכותרות לא תואמות את הממצאים"

ברשות החדשנות הגיבו בחריפות לממצאי הדו"ח. נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות, אמרה כי ״אנחנו מופתעים מאוד מהאמירות העולות מדו"ח מרכז טאוב, מרכז שבעבר קרא למימוש הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בכל חלקי המשק והחברה. אנחנו מקווים שהממצאים האמיתיים אינם תואמים את הכותרות שנמסרו לתקשורת".

"האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים (שלגביהן אין כמעט התייחסות במחקר) ומיעוטים, בטענה שאין אצלם את המיומנויות הנדרשות להיי-טק. כיצד חוקרי המרכז מסבירים את העובדה שנשים מהוות פחות מרבע מתעשיית ההיי-טק, כאשר הן למדו באותן מסגרות ובאותה סביבה כמו הגברים, אם לא מדובר במיומנות גבוהה שמנוצלת בתחומים אחרים? מה לגבי הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב בחברה הערבית – כיום 18% מסך הסטודנטים באוניברסיטאות, אך רק 3% מההיי-טק? האם נוצרו אצלם מיומנויות יש מאין, או שמא הם בחרו בעבר רפואה ורוקחות, וכיום מתחילים לממש את הפוטנציאל שלהם בהיי-טק, ובעתיד יהיו שם כמשקלם באוכלוסייה לפחות?", שאלה.

"אמירות כוללניות, כגון 'ל-40% מהערבים אין בקיאות באנגלית', הן פוגעניות ובעיקר לא רציניות. אותם 40% אינם הסטודנטים והסטודנטיות בטכניון ובשאר המוסדות, שמוכיחים מדי יום את רמת המיומנות הגבוהה שלהם", הוסיפה קריגר-כרמי.

היא התייחסה גם לממצאים כלפי האוכלוסייה החרדית. "לגבי חרדים – נזכיר כי חרדיות לומדות אנגלית ברמה מספקת בהחלט, ולראייה, כ-600 מהן בכל שנה לומדות הנדסאות תוכנה ומשתלבות בתעשייה. האם יש מקום לשפר את רמת הלימודים שלהן כדי שיגיעו רחוק יותר? בוודאי. וניתן לעשות זאת בהשלמות קצרות יחסית, שכבר קיימות בשוק", אמרה.

"האם צריך למחוק בהינף יד את הפוטנציאל האנושי הגלום בפריפריה, בנשים, במיעוטים וחרדים? אנחנו המומים שחוקר רציני ב-2018 יטען כך", ציינה.

לדברי קריגר כרמי, "החזון שלנו מדבר על מיצוי פוטנציאל החדשנות וההיי-טק בכל חלקי החברה והמשק, יחד עם הרחבת כלכלת החדשנות לכל המגזרים. מעל הכל, אנחנו מאמינים שאפשר וצריך להגדיל את התעשייה עתירת הידע מעבר למתכנתים בלבד – גם לתעשיות מוטות חדשנות כמו תעשייה מסורתית, ואף חברות שלמות המכילות מגוון מקצועות כגון אנשי שיווק, מנהלי מוצר, גרפיקאים, מנהלי פיתוח עסקי וכדומה. תפיסה כזו תאפשר תעסוקה בפריון גבוה ובשכר גבוה לאנשים נוספים, בעודנו שואפים למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחדשנות ולהיי-טק בכל חלקי החברה״.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. פתרון

    אין מחסור עובדים בהייטק. צריך פשוט להעסיק עובדים לפי המיומנות שלהם ולא לפי הגיל שלהם. לא חסרים עובדים מיומנים מעל גיל 40. מתי יתחילו להגיש תביעות כנגד מעסיקים שמפלים עובדים מבוגרים? אין הבדל בין מגדר לגיל

  2. אפלבוים עמי

    בס"ד כמי שמצוי בנושא, אני מרשה לעצמי להעיר כי הבעייה המרכזית במגזר החרדי איננה בתחום הפוטנציאל האינטלקטואלי, ואפילו לא בחסך לימודי במקצועות ה-"ליבה" - הבעייה הינה פנימית ועמוקה הרבה יותר. החברה החרדית של המאה ה-21 שסועה ומפולגת מבפנים בכל הנוגע להתערות בעשייה הטכנולוגית - ובעיקר בתחום ההי-טק. לא כאן המקום לנתח את הבעייה לעומקה - ולמרות פרסומים מגמתיים שונים, המציגים נתונים "ורודים", המצב הקיים הינו סטטי, וכמעט לא ניכר בו שיפור לאורך זמן. ברגע שיוסרו החסמים וההגבלות - אמיתיים ומדומים - אזי יש לצפות לזינוק במספרם של המועמדים להכשרה טכנולוגית - אם בעזרת התכניות המגוונות המוצעות למגזר זה ע"י צה"ל (תכניות "שחר"), או במסגרת המוסדות הרבים המעניקים הכשרה בנושא - המסוגלים לקלוט אוכלוסיה זו ללא קושי. אשמח להרחיב ולפרט בכל פורום ! (הכותב הינו חוזר בתשובה, העוסק למעלה מ-45 שנה בתחום המחשבים, ומקדיש חלק ניכר מזמנו לקידום הטכנולוגי של המגזר החרדי).

  3. אני

    ישראל כמדינה לא פועלת נגד מעסיקים מסרבים להעסיק בני 40+ שהם אנשים עם ידע וניסיון ורצון להמשיך לעבוד בהיי-טק.

אירועים קרובים