"בריטניה יכולה להוות יעד מרכזי עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית"

ישראל ובריטניה מנהלות קשרי מסחר ענפים, אלא שבתחומי הטכנולוגיה יש עוד מה לשפר ● גוף שהוקם בשגרירות הבריטית בתל אביב פועל כדי לשנות את המצב ● נעמי קריגר-כרמי, שמנהלת אותו, מסבירה למה כדאי לסטארט-אפים ומשקיעים ישראליים ללטוש עיניים ללונדון

נעמי קריגר-כרמי, מנהלת UK Israel Tech Hub. צילום: שגרירות בריטניה בישראל

בריטניה מהווה שותפת מסחר מרכזית של ישראל, והיצוא הישראלי אליה עומד מדי שנה על יותר מארבעה מיליארד דולר. אלא שבתחומים הטכנולוגיים יש עוד הרבה מה לשפר ובשנים האחרונות עושות שתי המדינות מאמצים כדי לקדם את הקשרים ביניהן בעולמות ההיי-טק והסטארט-אפים.

UK-Israel Tech Hub הוא גוף שמהווה נדבך חשוב בעידוד שיתופי פעולה טכנולוגיים בין ישראל לבריטניה. מדובר בהאב שממוקם בשגרירות הבריטית בתל אביב ומציע שלל תוכניות לסטארט-אפים, למשקיעים ולחברות היי-טק מכל אחת מהמדינות שלוטשים עיניים לשוק במדינה השנייה. זה אמנם גוף בריטי, אבל הוא מסייע גם למשקיעים וחברות מהממלכה שמתעניינים בפעילות בארץ.

המרכז הוקם לפני חמש שנים בעקבות מכתב ששלח ראש הממשלה דאז של הממלכה המאוחדת, דיוויד קמרון, לראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, שבו הוא הציע לקדם שיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות.

"התפקיד שלנו הוא לעודד ולקדם שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגיה והחדשנות בין ישראל לבריטניה כאמצעי לקידום צמיחה כלכלית בשתי המדינות, ולמצב את בריטניה כיעד מרכזי לשיתופי פעולה טכנולוגיים ומסחריים מצד ישראל", אמרה נעמי קריגר-כרמי, מנהלת המרכז, לאנשים ומחשבים.

לדבריה, "חשוב לציין ששיתופי הפעולה הם לא בהכרח בין חברות היי-טק, אלא יכולים להיות גם עם חברות בריטיות אחרות שמחפשות חדשנות כדי לקדם את פעילותן, למשל בתחומי הפינטק או הסייבר. כאן אומת הסטארט-אפ נכנסת לתמונה".

שלום, אתם נוסעים? לונדון. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

שלום, אתם נוסעים? לונדון. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

"שיתופי הפעולה האלה יכולים להביא לא רק להידוק הקשרים בין המדינות, אלא גם להיטיב עם הכלכלות של שתיהן. חברה בריטית שתעשה שימוש בטכנולוגיה ישראלית כדי לקדם את מכירותיה או להתייעל תצא נשכרת, כי הרווחיות שלה תגדל, והחברה הישראלית תצא נשכרת, כי היא תצרף שותף אסטרטגי, תפתח ערוץ מכירות חדש ואולי אף תקבל פידבק חיוני לפיתוח המוצר. מדובר במודל שבו כל צד מנצח ולראייה, התמיכה הנלהבת בה הוא זוכה מאישי ציבור בישראל כגון המדען הראשי, ומעורבות של דמויות בכירות מהאקו-סיסטם הישראלי כמו יו"ר המרכז, חיים שני", אמרה.

"יוזמה ממשלתית-פרטית"

ה-UK-Israel Tech Hub פועל, כאמור, מתוך השגרירות הבריטית בישראל, עם צוות של שמונה אנשים בתל אביב ושלושה בלונדון. "המרכז הוא מודל ייחודי של מה שאפשר לכנות 'יוזמה ממשלתית-פרטית'", אמרה קריגר-כרמי. "אנחנו ממומנים משילוב של מקורות ממשלתיים עם גורמים פרטיים ותורמים פילנתרופיים".

היא ציינה מספר אבני דרך בחמש השנים שבהן פועל המרכז. "סייענו ביצירת כ-100 עסקות או עסקות בדרך בין חברות בריטיות וישראליות, שבכ-30 מתוכן כבר נחתמו חוזים והיתר נמצאות בשלבי משא ומתן. בין הבולטים שבהם ניתן למנות שיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראליים לענקיות קמעונות בריטיות כמו Asos ו-Shop Direct; שיתוף פעולה של אוניברסיטת אוקספורד עם שלושה סטארט-אפים ישראליים בתחום הטכנולוגיה החינוכית; ושותפות בין Future Learn הבריטית ליד ושם ולאוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתו מוצעים בחינם אונליין קורסים בנושא השואה", אמרה.

הפרויקטים האלה התממשו בזכות התוכניות שהמרכז מציע, בהן פרויקטי ייעוץ ממוקדים לחברות בריטיות על צרכי החדשנות שלהן ומענים אפשריים בישראל; ארגון ביקורים עסקיים ופגישות של חברות ויזמים מישראל בבריטניה; ועבודה בין ממשלתית על מנת לקדם החלפת ידע ושיתוף פעולה בנושאים ספציפיים, כגון ממשל דיגיטלי.

"ההיי-טק הישראלי רוצה להתעמק בבריטניה"

"סקר שערכנו בשנה שעברה בקרב 250 משקיעים ובכירים מתעשיית ההיי-טק הישראלית העלה שבריטניה נמצאת במקום השלישי ברשימת היעדים המועדפים עליהם לעסקים ושיתופי פעולה – ובמקום הראשון מקרב מדינות אירופה", ציינה קריגר-כרמי. "יותר מ-85% העידו שהם מעוניינים להרחיב את עסקיהם לבריטניה, כאשר ליותר מ-50% מהם כבר יש שיתופי פעולה בממלכה. רובם המוחץ (75%) החלו לקדם שיתופי פעולה עם גופים בריטיים בשלוש השנים האחרונות, כך שמדובר בשינוי משמעותי ועדכני".

סטארט-אפים ישראליים כמעט שלא מגייסים כסף מבריטניה. מדוע? האם לחברות הישראליות יש רתיעה מלונדון או שאולי הבריטים נרתעים מלהשקיע בחברות מהארץ?
"לונדון היא אחד המרכזים הפיננסיים החשובים בעולם. יחד עם זאת, יוצא ממנה יחסית מעט מימון בשלבים המוקדמים של ההון-סיכון, שזה עיקר הצורך בארץ. הרבה מהמימון בבריטניה מכוון לשלבים מתקדמים יותר, ובפרט לפרייבט אקוויטי.

עם זאת, בשנים האחרונות רואים בהחלט התרחבות של התחום, ובפרט השקעות בריטיות בסטארט-אפים ישראליים. יש מספר קרנות בריטיות, בהן Index ו-Accel, שאף הרחיבו פעילות באופן ממוקד לישראל. אגב, אנחנו מתחילים לראות השקעות בכיוון ההפוך – של קרנות ישראליות בסטארט-אפים בריטיים".

לסיום אמרה קריגר-כרמי שעל אף שהבריטים נוטים להשקיע בסטארט-אפים בשלבים מתקדמים יותר, "יש בבריטניה פחות תחרות על המשאבים בהשוואה לעמק הסיליקון ולכן, יש לחברות ישראליות יותר הזדמנויות להתבלט בממלכה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים