חרדים להיי-טק

שנים רבות הייתי דמות חריגה בנוף ההיי-טק הישראלי. בכנסים בהם השתתפתי חשבו לא מעט אנשים שאני המשגיח של האירוע. בשנים האחרונות יש הרבה דיבורים על שילוב חרדים בעבודה. אך ההצלחות הן נקודתיות ולא במסות.

תמורות שחלו בחברה החרדית הביאו לכך שיותר ויותר גברים חרדים מנסים להשתלב בשוק העבודה, עם העדפה לתחום ההיי-טק. דא עקא, תגובות רבות הגיעו אליי על לכאורה תופעה של "הדרת חרדים".

רבים טענו כי למרות שהממשלה פועלת לעודד גברים חרדים ללמוד מקצועות מבוקשים ולהשתלב בשוק העבודה, הרי שבפועל, למעסיקים רבים ישנן דעות קדומות נגד העסקת חרדים, וכי לעתים קרובות הם מחפשים עבודה במשך חודשים רבים, תוך שמעסיקים רבים מתעלמים מקורות החיים שלהם ואפילו לא מזמנים אותם לראיון ראשוני. האמנם כך הוא הדבר?

שאלה זו העסיקה גם סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, במחלקה ללימודי עבודה. במסגרת לימודי התואר השני שלה, היא החליטה לערוך מחקר ראשון מסוגו, על מנת לבדוק אם אכן ישנה אפליה של חרדים במקומות עבודה, בזמן בדיקה של קורות חיים של מועמדים למשרה. היא בדקה באופן מדגמי שני תחומי עיסוק: מכירות – לבעלי השכלה שאינה אקדמית, ובנקאות – לבעלי השכלה אקדמית.

התוצאות היו בולטות וברורות: אכן, קיימת אפליה משמעותית של חרדים בזמן בדיקה של קורות חיים. הסיכוי של חרדי להיות מוזמן לראיון עבודה נמוך בעשרות אחוזים מן הסיכוי של מועמד אחר – וזאת כאשר מדובר רק על זימון לראיון, ולא על קבלה בפועל לעבודה. (אגב, גם אני שלחתי פעם קורות חיים למשרה ולא נעניתי כלל, אחרי ששלחתי שוב את אותן קורות חיים – רק שבמקום מקום מגורים בני ברק רשמתי רמת גן, זומנתי לראיון).

שני מועמדים זהים

על מנת לבצע את המחקר, יצרה הסטודנטית החוקרת שני פרופילים בדויים של מועמדים לעבודה. האחד בשם גיא וייס, מועמד לא דתי, והשני – מנחם שטרן, מועמד חרדי.

לשני המועמדים הללו היא יצרה שני סוגי טפסים של קורות חיים: האחד מעיד על תואר אקדמי של המועמדים, ונועד להישלח למקומות עבודה בתחום הבנקאות, והשני מעיד על כישורי מכירות, ללא תואר אקדמי, ונשלח למקומות עבודה כלליים, המחפשים אנשי מכירות פרונטליים וטלפוניים.

בשני הסוגים של קורות החיים, יצרה הסטודנטית נתונים זהים ככל האפשר, על מנת לשלול אפליה על רקע עדתי, על רקע של שירות צבאי או על רקע של ניסיון בעבודה. שני המועמדים הפיקטיביים אשכנזיים, ושניהם ביצעו שירות לאומי ולא שירות צבאי.

בקורות החיים למשרות המכירות, היו שני המועמדים בעלי ניסיון דומה בעבודה: המועמד הלא-דתי "עבד" כנציג מכירות בביטוח ישיר וכמוכר ברשת פוקס (FOX), רשת האופנה. המועמד החרדי "עבד" כמוכר במאפייה, וכאיש מכירות בתחום של מכירת רכבים. בקורות החיים למועמדים בעלי תואר אקדמי, הוצגו שני המועמדים כבעלי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, אותו רכשו באוניברסיטת בר אילן.

עבור כל אחד מן המועמדים נשלחו 100 קורות חיים למשרות הבנקאות, ו-100 קורות חיים למשרות המכירות.

תוצאות המחקר היו ברורות לחלוטין. מתוך 100 קורות החיים שנשלחו בשם כל אחד מנציגי המכירות, קיבל המועמד הלא דתי 41 זימונים לראיון עבודה. לעומתו, המועמד החרדי קיבל רק 20 זימונים כאלה. פחות מ-50%.

אצל המועמדים בעלי התואר האקדמי, הפער היה קטן יותר, אך עדיין משמעותי: מתוך 100 קורות החיים שנשלחו לכל אחד מן המועמדים, קיבל המועמד הלא-דתי 37 זימונים לראיון עבודה, לעומת 23 זימונים בלבד, אותם קיבל המועמד החרדי. האפליה ברורה וחד משמעית, ומכיוון שהנתונים האחרים של המועמדים זהים, הרי שברור שהאפליה היא על רקע מגזרי בלבד.

דעות קדומות על העסקת חרדים

לדברי הסטודנטית, סביר מאוד להניח שהאפליה נוצרת בעיקר בגלל דעות קדומות על חרדים ורתיעה מהעסקת חרדים. הסטודנטית ציינה כי מרבית מקומות העבודה ששלחו זימונים למועמדים, שלחו זימון למועמד הלא-דתי בלבד, או לשני המועמדים גם יחד. מצב שבו המועמד החרדי היה היחיד שזומן לראיון התרחש בשני מקרים בלבד.

הסטודנטית ניתחה את הנתונים והסבירה כי בשוק הכללי עדיין ישנה רתיעה מהעסקה של עובדים חרדים, גם אם מדובר בבעלי תואר אקדמי.

שיפור במצב לא יושג על ידי דיבורים אלא רק על ידי מעשים בפועל הן במגזר הציבורי/ממשלתי והן במגזר העסקי. מיזם חדש בנושא, פרי רעיונו של אברך מבני ברק, מבטיח לחולל שינוי מהותי בנושא ולהצליח לשלב יותר ויותר חרדים בשוק ההיי-טק.