"המיתון יאיץ כניסת קוד פתוח לארגונים גדולים"

"שני שלישים מהארגונים כבר בוחנים ושוקלים - או מטמיעים הלכה למעשה, קוד פתוח בצורה זו או אחרת", אמר בהנמפר הבוקר (ג') בכנס השנתי למפתחי קוד פתוח ● פיני כהן, STKI: "הכניסה ההולכת וגוברת של קוד פתוח לארגונים, צועדת בשילוב עם המגמה של מיחשוב ענן - בשל היבט העלויות הנוגע לכל ארגון וארגון בימים אלו, לצד חופש הבחירה המאפשר שלא להיות תלוי בספק"

"אנו מעריכים, כי במהלך 2009 ארגונים יוסיפו ויטמיעו עוד יותר פרויקטים בקוד פתוח, בשל התועלות הטמונות בו. קוד פתוח הוא מניע משמעותי להתייעלות והמצב הכלכלי בארץ יביא למצב בו ארגונים ינועו לעברו", אמר רונן בהנמפר, מנהל מחלקת תשתיות בג'ון ברייס הדרכה – חטיבת ההדרכה של מטריקס. בהנמפר הנחה הבוקר (ג') את הכנס השנתי למפתחי קוד פתוח, שנערך במלון הילטון בתל אביב בהפקת ThePeople.

בהנמפר ציטט מחקר שנערך באחרונה, אשר בחן את מצב שוק הקוד הפתוח בעולם, ומממנו עולה כי בהיבט השרתים, חלק ניכר מארגוני האנטרפרייז כבר הטמיעו שרתי לינוקס. נתון נוסף העולה מהמחקר הוא ששני שלישים מהארגונים בוחנים ושוקלים – או מטמיעים הלכה למעשה, קוד פתוח בצורה זו או אחרת. "המצב הכלכלי גורם לארגונים לבחון חלופות", אמר בהנמפר, "והקוד הפתוח הוא אחד מדרכי ההתייעלות עבור ארגונים הנמצאים בעת מצב של קיצוצים".

הוא מנה את הסיבות בגינן ממומלץ להטמיע קוד פתוח: בשל הגמישות הטמונה בו; היכולת הפוטנציאלית להרחבות ותוספות עתידיות בפרויקט הפיתוח; קצב ההתפתחות של התחום הוא מהיר יותר מאשר זה של תוכנות קנייניות; היציבות של המערכות בעולם זה; מגוון ספקי התמיכה והשירות לתחום, שהם בלתי תלויים; היכולת להגיע לרמת אבטחת מידע גבוהה יותר; ניקיון והנדסת תוכנה; מודל עסקי נוח ללקוח.

לדברי בהנמפר, מובחנת בשוק מודעות של יצרנים אשר תומכים בנושא קוד פתוח, דוגמת אינטל. הוא ציין נקודה מעניינת לדבריו, לפיה עדיין קיים מחסור באנשי מקצוע בתחום. הוא הוסיף כי חל גידול בכמות חברות האינטגרציה אשר מציעות שירותים ויישומים על בסיס קוד פתוח.

"הקוד הפתוח כבר אינו נושא איזוטרי", סיכם בהנמפר, "ארגונים יודעים שהוא קיים, הוא אינו בבחינת אופנה חולפת. המצב הכלכלי יהיה אחד מהמניעים אשר יזרזו ארגונים להטמיע אותו בפרויקטים בשנת 2009".

התחום בשל

לדברי פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, סוגיית הקוד הפתח מקבלת דחיפה משני מקומות: החופש והעלויות הזולות יותר של ביצוע פרויקטים ופיתוח בתחום. "בתחום הפיתוח וטכנולוגיות תוכנה, קוד פתוח משמשים יותר ויותר בקרב מפתחי תוכנה", אמר כהן, והוסיף כי המדובר במגמה עקבית לאורך זמן.

לשאלה מדוע צריך קוד פתוח, ענה כהן, "כי אני רוצה חופש. אם אני מקבל מוצר מספק, יש לי יכולת לחופש ולגמישות. נכון הוא שארגונים חוששים מיכולת השינוי, ולמרות זאת – בקוד פתוח יש לנו פוטנציאל לפיתוח עצמי". יתרון נוסף, לדברי כהן, הוא היכולת להיכנס לפרויקט בעולם הפתוח בצורה קלה יותר, כמו גם היכולת לבדוק את המוצרים בזמן אמת. היבט נוסף, ציין כהן, הוא יכולת הפיתוח המירבית, לצד השקעה מדודה, "השקעה בדיוק במה שצריך".

לדברי כהן, בחודשים הקרובים צפוי צמצום של תקציבי ה-IT בשיעור שצפוי לנוע סביב 10% מתקציבם כיום, "המציאות הכלכלית הנוכחית תביא לעוד לחץ להורדת עלויות, מה שבהכרח יביא לעוד הטמעה בקוד פתוח".

הוא ציין, כי תחום הקוד הפתוח כבר בשל. "יש כבר הרבה פרויקטים של קוד פתוח. בתחום הפיתוח בקוד פתוח יש כל כך הרבה כלים – והמפתחים יכולים לבוא ולבנות סביבה אינטגרטיבית מלאה של יישומים וכלי פיתוח. החלופות בעולם של קוד פתוח הן רבות והן טובות ללקוחות".

כהן ציטט סקר של חברת המחקר Cutter, שבחן את מידת הקבלה של קוד פתוח בארגונים, ממנו עולה כי 30% מהארגונים בעולם כבר מטמיעים את התחום. "ארגונים חושבים יותר ויותר, כי קוד פתוח הוא דרך פרקטית למימוש פרויקטים, וכי הוא טומן בחובו פחות עלויות", אמר כהן, "בנוסף, עובדי הארגונים מבינים כי הוא מספק להם יכולת להיות כבול כמה שפחות לספק בודד. ארגונים רואים יותר ויותר שזו חלופה קיימת ותקפה".

הוא ציין, כי לקוחות נרתעים ממימוש פרויקטי קוד פתוח, בשל היבטים חוקיים הכרוכים ברישוי לסוגיו השונים. "זו סוגיה המטרידה ארגונים", אמר, "אולם חברות הקוד הפתוח נותנות לכך מענה, עם הבטחה לשיפוי במקרה של בעיה ברישוי".

לגבי רמת האיכות, אמר כהן כי מחקרים שונים מצביעים על כך שמספר הבאגים בפרויקטי פיתוח בקוד פתוח – נמוך יותר. "לא נראה שעולם הקוד פתוח יותר בעייתי בהיבט באגים מאשר העולם הקנייני". הוא ציין, כי מי שמוביל את מגמת ההטמעה של הקוד פתוח בארגוני אנטרפרייז, היא רד-האט. לדבריו, הפיצול שנעשה על ידם בין פדורה ורד-האט, מחייב תמיכה מסויימת. "זהו מהלך המצביע על הבשלות של התחום. זה סימן שמצד אחד שובר את החופש והעלויות, אבל מצד שני מעיד על בגרות שלו. ככל שהוא מתבגר, הופך הקוד הפתוח להיות סוגיה בעלת היבטים מסחריים".

כהן סיכם בציינו, כי הכניסה ההולכת וגוברת של קוד פתוח לארגונים, צועדת בשילוב עם המגמה של מיחשוב ענן, "הכניסה שלהם תגדל – בשל היבט העלויות הנוגע לכל ארגון וארגון בימים אלו, לצד חופש הבחירה המאפשר שלא להיות תלוי בספק".

מה שבטוח – ביטוח

"התשובה לשאלה 'האם ולמה קוד פתוח?', היא אצלנו חיובית באופן חד משמעי", אמר אלדד בשארי, ארכיטקט פתרונות ראשי בהראל חברה לביטוח. בשארי סקר את החדירה ההדרגתית של הקוד הפתוח למערך ה-IT בחברה, וציין כי היא הקבוצה השלישית בגודלה בארץ בעולם הביטוח, עם 2,000 עובדים ואלפי סוכנים, מאות שרתים בחווה, וגיוון מבחינה טכנולוגית.

"התחלנו להטמיע קוד פתוח לאט ובשוליים", אמר בשארי, "מה שסיפק לנו את המוכנות לכניסה לתחום, היה שינוי טכנולוגי אותו ביצענו בשנת 2000, אז עברנו לסביבת ג'אווה. אז גם חלחלה ההבנה ביתרונות הטמונים בו". הוא תיאר כיצד בוצעו הפרויקטים בחברה בסביבת ג'אווה במהלך העשור, כאשר לאורך השנים, אנשי ה-IT בחברה עברו יותר ויותר לכיוון קוד פתוח ביישומים הקריטיים, ולאחריהם – הכנסת הקוד הפתוח במערכות הליבה של החברה.

הוא המליץ לבאי הכנס לבדוק את בשלות המוצר והאם הוא תומך בסטנדרטים מקובלים; מהי המערכת האקולוגית – מי משתמש במוצר, מי תורם קוד ומי – כסף; כל כמה זמן החברה משחררת גרסה – היבט המצביע על כמה המוצר פעיל; כמה המוצר שנבחן מאוזכר בפורומים; האם המוצר מגוייר, ומיהם האינטגרטורים שלו בארץ.

בשארי סיים בציינו כמה מיתרונות השימוש בקוד פתוח, ביניהם היכולת לעקוף בעיות בלתי צפויות באופן מהיר, יכולת מסירה מהירה ללקוח, קבלת תיעוד מקיף ומקצועי, יצירת תרבות של שיתוף ידע, תמיכה בתקנים מקובלים בתעשיה, יכולת ליצירת מפת דרכים שקופה, התפתחות מהירה ליישומים מובילים, וכן – הטמעת טכנולוגיות בזמן קצר.

עמוס אנגלוביץ', מנכ"ל חטיבת הג'אווה באדוונטק, אמר כי החטיבה שבראשותו עוסקת בביצוע פרויקטים מבוססי טכנולוגיות J2EE ו-SOA. לדבריו, החטיבה מספקת שירותי ייעוץ, פיתוח פרויקטים, הצבות, תחזוקה והטמעות, וכי על לקוחות החטיבה נמנים ארגוני בנקאות, תעשיה, תקשורת, שירותים והיי-טק.

"התחברנו לעולם הקוד הפתוח", אמר, "כאשר התחלנו לעבוד עם סאן: החברה החליטה החלטה אסטרטגית ללכת לקוד פתוח בכל מוצריה – בכל שכבות הארגון – תשתיות, יישומים, פורטל, בסיס נתונים, רכיבי אבטחה וסביבת פיתוח".

אנגלוביץ' תיאר את שרת היישומים Glassfish, שלדבריו הוא מהמובילים בעולם בהיבט ביצועים. הוא הציג את העליה הדרמטית באימוצו של השרת החופשי על ידי ארגונים בעולם, אשר קפצה פי שלושה בשנתיים האחרונות. כלי שני אותו הציג אנגלוביץ' הוא OpenESB, היושב על שרת היישומים. הוא סיים בהציגו שני סיפורי לקוח, שאחד מהם הוא בהראל חברה לביטוח.

אבי ברודי, מנכ"ל משותף ב-AnyOpen, דיבר על האצתו של תהליך הפיתוח באמצעות קוד פתוח. לירון זילכה, מנכ"ל משותף באלונה, דיבר על SOA וכלי ג'אווה בעולם הפתוח. את הכנס חתמה הרצאתו של דורון לב ארי, מנכ"ל משותף באלונה, על "מסד נתונים בעולם הפתוח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים