ניל ארמסטרונג, מאחוריך: HPE בדרך למאדים

נאס"א (NASA) ו-HPE שיגרו לחלל אתמול (ב') מחשב-על שיעדו הסופי המתוכנן הוא מאדים.

מחשב העל, המכונה "Spaceborne Computer", שוגר ממרכז החלל קנדי שבפלורידה על גבי רקטת ה-SpaceX CRS-12, פרי פיתוח SpaceX של אילון מאסק. הרקטה תשלח את חללית הדרקון של SpaceX – ואת מחשב-העל יחד אתו – למעבדה הלאומית של תחנת החלל הבינלאומית (ISS).

מטרת הניסוי המשותף היא לבחון פעולה חלקה של המחשב Spaceborne – במשך שנה בחלל. משך הזמן הזה הינו שווה ערך לזמן שלוקח לנסוע עד למאדים. אם הניסוי יצליח, מחשבי-על דומים יהוו רכיב קריטי במשימות השילוח העתידיות מכדור הארץ לחלל. בטרם הוא שוגר, מחשב-העל עבר 146 בדיקות והסמכות על ידי מדעני נאס"א.

מחשב העל, Spaceborne Computer. מקור: נאס"א

מיקום תחנת החלל הבינלאומית, ביחס למסלול התחתון שכדור הארץ עושה, הופך אותו למקום לא ידידותי עבור מחשבים.

כיוון שה-ISS יושב מחוץ לרוב האטמוספרה המגוננת של כדור הארץ, הוא חשוף לקרינה רבה יותר – מהשמש ומקרניים קוסמיות שמקורן מחוץ למערכת השמש. חשיפה זו עלולה לשבש את הטכנולוגיה לאורך זמן. לכן, מחשבים שמגיעים לחלל צריכים להיות מוקשחים פיזית, עם מיגון – כדי לעמוד בסביבת הקרינה הגבוהה יותר. אלא שתהליך שדרוג זה אורך זמן רב, דורש השקעה תקציבית, ומוסיף למחשב משקל.

בשל המגבלות הנוכחיות למחשוב בחלל, הרי שחישובים רבים הדרושים למחקר החלל בוצעו עד היום בכדור הארץ. עבור אסטרונאוט הנמצא במאדים, המשמעות היא זמן המתנה של עד 40 דקות בין התקשורת לארץ – ובחזרה (משך שיגור האותות מהמאדים לכדור הארץ אורך 20 דקות).

"הפסקה תקשורתית ארוכה שכזו תהפוך כל בדיקה למאתגרת – ואפילו מסוכנת, במקרה בו אסטרונאוט נדרש לבצע תרחישים קריטיים, כאשר הוא אינו מסוגל לפתור בעיה בעצמו בחלל", כתב אלן אנדריולי, סגן נשיא ומנהל קבוצת התשתית של מרכז הנתונים של HPE, בפוסט בבלוג שלו, "השליחות של המחשב למאדים תדרוש משאבי מחשוב מתוחכמים, אשר מאפשרים את הרחבת הזמינות של המערכות".